תואר בהנדסת תעשיה וניהול – אוניברסיטת תל אביב

כמו במקומות רבים אחרים, גם בתל אביב יש לא מעט סטודנטים שלומדים הנדסת תעשייה בעיקר מתוך תקווה למצוא את עצמם עם מקצוע רווחי. כששאלנו את הסטודנטים על יתרונות המסלול, תשובות כגון "הכסף שנעשה אחר כך" ו"מקצוע נדרש בשוק העבודה" חזרו על עצמן פעמים רבות; "עניין במקצוע" לא הופיע. על פי הסקר שלנו, יש סיכוי סביר שבוגרי המחלקה יצליחו להתברג למשרות המבוקשות: במדד היוקרה המשולב שלנו מסלול זה צועד בראש הרשימה, עם ציון 88 מתוך 100. אבל לפני שאתם נרשמים, כדי שתחשבו היטב מה ערכה של היוקרה מבחינתכם, כי ביתר המדדים המשולבים המצב נע בין סביב הממוצע הארצי (לימודים) לבין הרחק מתחתיו (חברה, תנאים, שירות). ולפני שנמשיך: סקירה זו מתבססת בעיקר על נתוני הסקר שביצענו, עקב בעיה באיסוף הנתונים האיכותניים על המסלול.

אקדמי: תעשייה בלי ניהול

בניגוד לכל שאר המסלולים שאנו סוקרים בפרק זה, המסלול התל אביבי נקרא הנדסת תעשייה בלבד, לא תעשייה וניהול. אין זה ביטוי סתם, שכן הדגש כאן הוא תעשייתי-הנדסי יותר, ומושם פחות על הצדדים הניהוליים ה"רכים", שמקובלים ביתר המסלולים בתחום. מכאן שרשימת ההתמחויות של המחלקה כוללת מודלים סטטיסטיים ואנליטיים רבים, ומערכות ממוחשבות, ופחות מדעי התנהגות. הנדסת תעשייה נחשבת כאן לתחום קל יותר מאשר רוב לימודי ההנדסה באוניברסיטה. סטודנט אחד בחר להיתלות בפוליקר: זה "כואב, אבל פחות". זה גם פחות בהשוואה למה שקורה בחלק מהמוסדות האחרים בתחום – הסטודנטים התל אביביים לומדים בממוצע 8.4 שעות שבועיות בבית, מה שמשאיר להם זמן פנוי רב יותר מאשר בשני המסלולים האוניברסיטאיים האחרים – של הטכניון ושל בן גוריון (10.1 ו-9.4 שעות לימוד ביתי לשבוע, בהתאמה). בנוסף, ממוצע הציונים של משתתפי הסקר, 83.4, הוא הגבוה מבין מסלולי התעו"נ.

לזכותם של המרצים ניתן לומר שהם מצליחים לענות על שאלות התלמידים באופן סביר – ציון 3.3 במדד זה, קרוב יותר לממוצע בתחום, ויותר מאשר הציון שניתן בטכניון (3.1). הסיכום של אחד הסטודנטים, שכנראה השלים עם גורלו: "אין מה לעשות, לא משלמים באוניברסיטה הזאת בשביל ההנאה והעניין". הציון שניתן במדד חשיבה עצמאית הוא 2.8, הנמוך מבין מסלולי התעו"נ. אחד הדברים שבלט בלימודי תעו"נ במוסדות אחרים, הוא שתוכנית הלימודים נחשבת ל"פרקטית" יותר מאשר מסלולי הנדסה אחרים. בתל אביב הדגש הוא תיאורטי יותר, והדבר תורם ליוקרה האקדמית, אבל ניכר חוסר שביעות רצון מהיעדר ממד יישומי יותר בלימודים, שבו נתקלנו גם בשאר המוסדות. במדד קשר לעולם העבודה בחרו הסטודנטים לתת ציון 2.5, הנמוך באופן ניכר מהממוצע. כשביקשנו הסברים, הם אמרו: "לא קשור למציאות", "אין שום צורך להפעיל חשיבה עצמית מקורית וייחודית", ו"קורסים מיותרים בתחומים של פיזיקה ומתמטיקה". אחד מתלמידי המסלול מציע תיאוריה מדוע הלימודים כה מאכזבים: "חוסר התקציב מורגש, ופוגע באיכות המרצים, באיכות המתרגלים ובאיכות הקורסים."

תנאים ושירות: בקצה הקמפוס

השירות המינהלתי הניתן לסטודנטים מיישר קו עם רוב החוגים באוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים כותבים על "אטימות מערכתית" ועל כך ש"היחס לתלמידים מהמזכירות ומדיקנאט הסטודנטים הוא מתחת לכל ביקורת." הסטטיסטיקה תומכת: ציון 2.3 למזכירות, ו-2.5 לשירות האדמיניסטרטיבי (הממוצע הארצי הוא 3.2 ו-3.1, בהתאמה). הערות קונקרטיות יותר נרשמו בעיקר בנוגע להיעדר גמישות של המערכת, בעיה שהסטודנטים סבורים שנובעת מהעובדה שמדובר בחוג קטן יחסית, עם מעט אפשרויות תמרון. הקמפוס של הנדסה נמצא בפינת הקמפוס, והסטודנטים חשים שהם מפספסים חלק מהחוויה הסטודנטיאלית. "אני בפינה הנפרדת של המהנדסים, וחבל", כתב אחד מהם, ואחר טען ש"הקמפוס סבבה, אבל הפקולטה להנדסה לא חלק ממנו". רבים מהם מציינים שמהחשיפה המועטה שלהם לקמפוס, הוא נראה להם נחמד ויפה. מלבד המרחק, התלונה העיקרית של הסטודנטים היא על האוכל: "המזנונים ברמה נמוכה", כתב לנו אחד מהם. הציון על התנאים במקום, 2.7, משקף יותר את האכזבה מאשר את החיבה לקמפוס המרוחק; מהציוד הסטודנטים מרוצים מעט יותר, עם ציון 3.5, דומה לממוצע הארצי בתחום.

חיי חברה: חוג מגובש, יחסית לתל אביב

נתקלנו בדיווחים על "אנשים איכותיים" ואפילו נחמדים, ובשביעות רצון מכך שהחוג איננו גדול ומנוכר. "אני נהנית פה" כתבה סטודנטית, והערה אחרת שנרשמה התייחסה לכך ש"האנשים טובים, לא תחרותיים כמו שחושבים". אבל לא כולם סבורים שהמצב טוב, כפי שמעידים דבריו של סטודנט אחר מהמחלקה: "באים לכאן רק כדי ללמוד, לכל אחד חשובים רק הציונים וההישגים האישיים שלו". במי תומכת הסטטיסטיקה? תלמידי המסלול נתנו ציון 3.2 במדד גיבוש. תלוי על איזה חלק של הכוס החצי-מלאה מסתכלים: זהו אחד הציונים הגבוהים בקמפוס התל אביבי (מול 2.0 בפסיכולוגיה, או 3.0 בהנדסת חשמל), אבל גם קרוב לתחתית הדירוג של לימודי תעו"נ.

ההשוואה למוסדות אחרים אינה מחמיאה גם בשאר המדדים החברתיים: התל אביביים אינם מרבים ללמוד עם חברים (0.9 חברים בממוצע לשבוע, מקום אחרון), וגם אינם יוצאים לבלות אתם יותר מדי – 1.3 חברים לשבוע, כמעט במקום האחרון. אולי הם מצפים שמישהו יארגן בעבורם חיי חברה: "צריך יותר אירועים חברתיים" כתבה סטודנטית, ואחר הוסיף ש"יבש ומשעמם" (והוא לא התכוון ללימודי הפיזיקה). כקבוצה, הסטודנטים במדגם שלנו התאפיינו כחילוניים מאוד, וכן רובם ילידי הארץ. לא מצאנו כאן בני מיעוטים, ובמסלול יש יחסית מעט עולים ממדינות חבר העמים (נדיר בלימודי הנדסה, ושונה מהמצב ברוב מסלולי התעו"נ בארץ). מעבר לנתונים הדמוגרפיים, על פי הסקר, הצפונבוניות חוגגת: 54% מהנסקרים תיארו כך את חבריהם ללימודים; אך לצדה גם החנוניות (26% מסרו שלומדים אתם אנשים מזן זה, מקום שני אחרי הטכניון).