האוניברסיטה הפתוחה

אל תתנו למילה אוניברסיטה להטעות אתכם; זאת לא אוניברסיטה – זאת אוניברסיטה פתוחה. המוסד שונה מהאוניברסיטאות האחרות במבנה הארגוני שלו, בשיטות ההוראה שלו, במערך תכניות הלימודים ובדרישותיו מן המועמדים הפונים להירשם לקורסים שלו. האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד הלימוד האקדמי בעל מספר הסטודנטים הגדול ביותר בארץ, עם יותר מ-38,000 רשומים.

לעומת זאת, למרות המספר הגדול של סטודנטים שמתחילים את לימודיהם במוסד, מספר המסיימים הוא הקטן ביותר מבין האוניברסיטאות, ונשמר בסוד כמעט. הסיבה היא, שבצד פתיחוּת בקבלה תובעת האוניברסיטה הפתוחה מן הסטודנטים שלה תכונות אישיות, שבראשן התמדה, אחריות ומשמעת עצמית.

הסטודנטים נדרשים ללימוד עצמי ולתרגול שקדני בבית, להשתתפות פעילה בפעילות לימודית קבוצתית במסגרת מפגשי הנחייה (ההשתתפות במפגשים איננה חובה), ולעמידה בלוח הזמנים ובדרישות הקורסים. האוניברסיטה הפתוחה, כשמה כן היא: פותחת את שעריה, בלי תנאים מוקדמים ובלי דרישות קדם, הן בפני מי שמבקשים ללמוד קורסים יחידים או חטיבות קורסים, הן בפני מי שמעוניינים ללמוד תוכנית לימודים מלאה לתואר "בוגר אוניברסיטה" (BA, BSc). ההרשמה פתוחה לכל פונה, ואינה מותנית בתעודת בגרות, בציון פסיכומטרי או בתעודת סיום אחרת של מוסד לימודים כלשהו.

עם זאת, מציבה האוניברסיטה הפתוחה בפני תלמידיה דרישות אקדמיות שאינן פחותות מאלה הקיימות באוניברסיטאות המסורתיות. מועמדים לתואר שני נדרשים להיות בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, ולעמוד בתנאי הקבלה של התוכניות לתואר שני.

האוניברסיטה הפתוחה מחזיקה סגל רחב ובכיר, שבשיתוף מרצים ופרופסורים מאוניברסיטאות אחרות בישראל, עוסק בפיתוח ספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה, שהתפרסמו באיכותם, עד שהם משמשים סטודנטים כמעט בכל מוסד בארץ. רבים מבוגרי האוניברסיטה ממשיכים בלימודים לתארים גבוהים באוניברסיטאות האחרות, וניידות בין-אוניברסיטאית קיימת גם במהלך הלימודים לתואר ראשון, שבו הפתוחה מאפשרת מסלול מעבר לאוניברסיטאות אחרות במסגרת "אפיקי מעבר".

להבדיל משכר הלימוד באוניברסיטאות, שכר הלימוד באוניברסיטה הפתוחה אינו נקבע על פי מספר הנקודות האקדמיות שלומד הסטודנט, אלא על פי מספר הקורסים שהוא רשום אליהם ועל פי אופיים (למשל, קורס בהנחיה מוגברת עולה מעט יותר מקורס בהנחיה רגילה).

מאחר שמספר נקודות הזכות, ולא מספר הקורסים, הן המדד שלפיו נקבעת הזכאות לתואר, קשה לחשב כמה יעלה תואר באוניברסיטה הפתוחה, אך נראה שהוא יהיה יקר יותר (אם כי לא בהכרח הרבה יותר – דבר זה תלוי מאוד במידת הארגון של תוכנית הלימודים) מתואר של אוניברסיטה רגילה. בדירוג הכולל הגיעה האוניברסיטה הפתוחה למקום ה-26, ולמקום האחרון (בהפרש עצום) מבין האוניברסיטאות. הסיבה היא, שבראייה שלנו סטודנטים בפתוחה מקבלים הרבה פחות. מבחינת יוקרה, למשל, הם מקבלים אומנם תואר של אוניברסיטה, אך לומדים בעיקר אצל מנחים בעלי תואר שני, ואינם מקבלים הזדמנות להכיר (ולקבל המלצות) מפרופסורים נודעים. גם אפשרויות להיות עוזר מחקר אין כמעט. המגבלות בתחום התנאים והחברה מדברות בעד עצמן.

אקדמי: אפשר ללמוד קורסים בלי לבחור מסלול מראש

כאמור, מבנה הלימודים באוניברסיטה הפתוחה שונה מן המקובל באוניברסיטאות אחרות. הוא מוגדר במונחים של קורסים ולא במונחים של מסלולי לימוד או שנות לימוד. כלומר, כל סטודנט זכאי לקבוע בעצמו את החומר שילמד ואת קצב התקדמותו בלימודיו.

מידת ההתקדמות אינה נמדדת ביחידות של זמן, אלא בהיקף הקורסים הנצברים לזכותו. משמעות הדבר היא, שהאוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לסטודנטים לסיים את לימודיהם בעת שיחפצו, בלי תאריך יעד מסוים או תוכנית לימודים מוכתבת ואחידה. עומס הלימודים (בדרך כלל שניים-שלושה קורסים בסמסטר) וקצב ההתקדמות האישי נקבע בידי הסטודנטים עצמם – על פי נחרצותם וחריצותם האינדיווידואלית, ועל פי מידת הפנאי העומד לרשותם.

לדוגמה, אמו של מנכ"ל החברה שלנו לומדת כבר שש שנים, שני קורסים בכל פעם, ואנו מקווים כי תסיים בעוד שנתיים. כאשר התקבלה, זיכתה אותה האוניברסיטה ב-18 נקודות עבור לימודים קודמים בקורס למורי דרך שנערך במוסד לא אקדמי. היא אינה חריגה בנוף הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה.

בניית תוכנית הלימוד: מבוא להנדסת מערכות שיעורים

זה לא כל כך נעים לראות פינת קפה סגורה.

מסגרת הזמן היחידה הנכפית על הסטודנטים היא הסמסטר, שכן הלימוד ברוב הקורסים באוניברסיטה הפתוחה נמשך סמסטר אחד, והסטודנטים נדרשים לעמוד בכל דרישות הקורס במהלך הסמסטר שלמדו בו. עם זאת, יש אפשרות ללמוד במסגרת "המסלול המואץ", המאפשר לסיים את התואר הראשון בתקופה של עד שלוש שנים וחצי שנים בלבד.

גמישות הלימודים מתבטאת גם בכך, שהאוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לסטודנטים שלה לעצב בעצמם (תוך התייעצות עם מרצי האוניברסיטה ועם יועציה) תוכנית לימודים אישית, שאינה תחומה בגבולות נוקשים של חוגי לימודים נפרדים. למעשה, הסטודנט יכול להירשם לקורסים בלי להירשם לחוג לימודים, ללמוד את הקורסים שמוצאים חן בעיניו, ובסוף התהליך לראות איזה מין תואר יצא לו. רק בזהירות, הוא עשוי למצוא שלא עמד בדרישות של אף חוג.

קיימות תוכניות החובקות מכלול רב-גוני של דיסציפלינות שונות, ויש תוכניות הבנויות על פי מתכונת דיסציפלינרית ממוקדת הרבה יותר, שדומה דמיון מסוים לתוכניות לימודים חוגיות או דו-חוגיות במוסדות אחרים.

לימוד בזום, עוד מלפני הקורונה

שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לסטודנטים מכל רחבי הארץ והעולם ליהנות משירותיה. היא מתאימה גם למגוון גדול ביותר של אנשים עובדים, שכן אין היא מתבססת על קמפוס מרכזי שבו מקובצים יחד מורים ותלמידים, וכן אינה מתבססת על מערכת שעות קבועה ואחידה. הלימוד באוניברסיטה הפתוחה הוא לימוד מן הכתוב (כרכי ספר לימוד של הקורס המבוקש), והשיעורים נועדו בעיקר להשלים ולהבהיר חומר.

הקורסים הכתובים מותאמים במיוחד ללמידה עצמית: הם מחולקים בדרך כלל ליחידות לימוד שכל אחת מהן עוסקת בנושא מוגדר, ומתוכננת ללמידה בזמן קצוב. בכל יחידה משולבים שאלות מנחות, שאלות או תרגילים פתורים, ולעתים אף שאלות להערכה עצמית.

נוסף על למידה מהספר, ברוב הקורסים יש רכיבים של הנחיה קבוצתית בכיתות לימוד, שאיננה חובה; אולם בקורסים מסוימים, שבהם נדרשים עבודת מעבדה, סיורים מודרכים, וגם ימי עיון תקופתיים, יש חובת השתתפות כמו בקמפוס רגיל.

סטודנט הבוחר להשתתף במפגשים, שהן פגישות קבוצתיות בהדרכת מנחים, יוכל לעשות זאת, בדרך כלל, באחד משני אופנים: הנחיה רגילה או הנחיה מוגברת. בהנחיה רגילה מתקיימים המפגשים אחת לשבועיים-שלושה ובהנחיה מוגברת נערכים המפגשים, בדרך כלל, אחת לשבוע. במפגשים נערך דיון בחומר הקורס שנלמד עד אותו שלב, והסטודנטים יכולים ללבן בעזרת המרצה שאלות שהעסיקו אותם במהלך הלימוד העצמי. המפגשים נערכים במרכזי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ.

מרכזי הלימוד גם מספקים לסטודנטים שירותי ספרייה וציוד עזר, ומשמשים מקום מפגש לסטודנטים (עם המנחה או בלעדיו). חלקם גדולים והם כמעט מכללה בפני עצמה (מכללת רמת גן, מכללת רעננה ועוד), וחלקם קטנים ומונים רק שתיים-שלוש כיתות. אנחנו סקרנו שניים מהם: הקמפוס החיפאי בבית בירם ומרכז הלימוד של האוניברסיטה בכפר הירוק.

עוד מרכיב של הלימודים בקורס הן המטלות. סטודנט בקורס של האוניברסיטה הפתוחה חייב להגיש במהלך הסמסטר כמה מטלות, שהן תרגילים או עבודות מסוגים שונים. הגשת המטלות מתבצעת באמצעות הדואר, ובחלק מן הקורסים ניתן להגיש את המטלות באמצעות האינטרנט. כן חייב הסטודנט לעמוד בבחינת הגמר של הקורס.

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת להיבחן גם בשגרירות ישראל בארצות זרות, עובדה המסבירה את מאות הסטודנטים דוברי בעברית הפזורים בכל קצווי תבל – בארה"ב, באירופה, במזרח הרחוק, באפריקה, באוסטרליה, הלומדים בה. בחו"ל אין אמנם מפגשי הנחיה, אך יש לזכור ששיטת הלימוד מתבססת על לימוד עצמי של חומר כתוב, ועל תקשוב באמצעות האינטרנט, המאפשר קשר רצוף עם צוות ההוראה. קשר זה משמש תחליף וירטואלי לאווירת הקמפוס במהלך הלימודים. מי שמופקד על התכנון ועל והביצוע בפועל של ההוראה בקורס הוא מרכז ההוראה של הקורס. מרכז ההוראה הוא איש הקשר בין הסטודנטים לבין האוניברסיטה הפתוחה.

הם לא מרצים. הם מנחים

המורים של האוניברסיטה הפתוחה נקראים מנחים ולא מרצים. ההבדל הוא משמעותי, שכן הם מעבירים מערך קורס שנקבע מלמעלה – על ידי סגל הקורס היושב במרכז הארצי של האוניברסיטה הפתוחה (ברעננה). המנחים אינם קובעים את רשימת הקריאה או את המבחן והמטלות, ותפקידם מצטמצם להוראת החומר. מבחינה זו הם דומים יותר למתרגלים במוסד רגיל. מהריאיונות שערכנו במוסד עולה, שכמו בכל מוסד אקדמי, המנחים באוניברסיטה הפתוחה מתחלקים ל"עשירים פדגוגית" ול"נטולי כריזמה שהשיעור אתם הוא סיוט", או אפילו חמור יותר: "מזלזלים בסטודנטים ומעבירים שיעור רק כדי להעביר אותו".

רובם המכריע של המנחים נחשבים מעולים, וכאלה שנבחרים לאחר סינון קפדני. למרות השוני המהותי בין אוניברסיטאות המחקר לאוניברסיטה הפתוחה, גם כאן, השמועה על המנחים הטובים יותר עוברת מפה לאוזן, והקורסים אתם נסגרים להרשמה מהר יותר מאשר הקורסים של המנחים ש"היינו ממליצים בחום להחליפם". העניין שמעוררים המנחים בקרב הסטודנטים קיבל ציון של 3.8, הציון הטוב ביותר בין האוניברסיטאות. בדיוק אותו מיקום גבוה יש לאוניברסיטה הפתוחה גם בתחום איכות התשובות של המנחים בשיעור – ציון 4, מקום ראשון בין האוניברסיטאות, ומקום שלישי בארץ.

הסטודנטים מעידים שהנגישות של המנחים, כמובטח ממדיניות הפתוחה, אכן גבוהה, והם אכן מנצלים את הזמינות ומתקשרים לביתם של המנחים בשעות בלתי פורמליות ונענים בצורה סבלנית ונעימה. הציון שקיבלה האוניברסיטה הפתוחה בתחום זה, 4.2, הוא ציון המאפיין מכללות קטנות ולא אוניברסיטאות גדולות.

זה הרבה יותר קשה ממה שחשבנו

הדרישות האקדמיות באוניברסיטה הפתוחה גבוהות, והספרים שמהם לומדים הסטודנטים מבוקשים בכל האוניברסיטאות, אך מהסקרים שערכנו עולה ש-16% בלבד מהסטודנטים בחרו בפתוחה בגלל איכות הלימודים בה; זהו המקום הלפני אחרון במדד זה, והפתוחה חולקת אותו עם אוניברסיטת אריאל בשומרון, ועם מכללת שערי משפט.

גם מבחינת היוקרה הפתוחה אינה נמצאת במקום טוב; אף על פי שהיא מכונה "אוניברסיטה". היא כמעט אינה מציעה מסלולי לימוד לתארים מתקדמים, ועל לימודי דוקטורט אין בכלל מה לדבר. מדד יוקרת הסגל האקדמי המלמד בה, שבו שקללנו את שיעור חברי הסגל בעלי התארים דוקטור ופרופסור, 0.6, נמוך מהממוצע הכללי (0.8), ונמוך בהרבה מהמצוי באוניברסיטאות. לשם השוואה, דירוג הסגל האקדמי באוניברסיטת חיפה עומד על 1.1, ובטכניון – על 1.7. הסטודנטים שבחרו בפתוחה עשו זאת בגלל הגמישות שאינה נגמרת ומתבטאת בתנאי הקבלה, במשך זמן הלימוד לתואר, במערכת השעות שאותה כל סטודנט קובע לעצמו, במספר הקורסים שיש לקחת בסמסטר, ועוד.

כאמור, הלימודים בפתוחה מתבססים בעיקרם על למידה עצמית, ורק נעזרים במפגשי ההנחיה. ואכן, הסטודנטים בפתוחה מציינים שמפגשי ההנחיה ממלאים תפקיד קטן עד זניח במסגרת הלימודים: "מי שנמצא כאן צריך לדעת לעבוד לבד". העומס כבד, כל שבוע יש עבודה להגשה, ולחלק מהתלמידים יש אפילו הרגשה שהם עובדים קשה יותר מסטודנט ממוצע באוניברסיטת מחקר. הסטודנטים נתנו לרמת האתגר האינטלקטואלי העומד בפניהם ציון 4, הממקם את הפתוחה במקום השלישי בארץ, עם הטכניון יחד. שעות הלימוד בבית, לעומת זאת, מסתכמות ב-7.9 לשבוע, לעומת 15.6 בטכניון.

זה לא מעט כפי שזה נראה, שכן רבים מהסטודנטים כאן לומדים מערכת חלקית עם מעט קורסים. המבחנים, אף שיש הטוענים שהם העתק של ספר הלימוד, נחשבים לקשים והבדיקה שלהם היא קפדנית, "ממש  חותכים בבשר החי".

הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מרבים להתלונן על תהליך הדרגתי של קיצוצים, שפוגע בכל היבט של הלימודים. למשל, סטודנטית סיפרה לנו שבתחילת הלימודים שלה, לפני שנתיים, נהנו הסטודנטים בשיעורי ההנחיה המוגברת מ-18 מפגשים עם המרצה. כיום הם צריכים להסתפק ב-14 מפגשים בלבד. בנוסף, מורגשים הקיצוצים במגוון הקורסים המידלדל בהדרגה משנה לשנה: "אין לי קורסים לקחת, לקחתי דברים שלא קשורים לתואר ולא מעניינים אותי, כי לא נפתחו קורסים אחרים". הקיצוץ במפגשים, לטענת הנהלת הפתוחה, נובעים מהתוספת של תקשוב הקורסים, ומהסיבה שלא תמיד ניתן לפתוח בפריפריה קורסים מסוימים, בשל מיעוט נרשמים.

תנאים ושירות: "מוקד הפניות" מתפקד מצוין, הבניין הראשי חדש ומפואר

שלא כמו ברוב מוסדות הלימוד, שבהם קיימת מזכירות נפרדת לכל חוג לימודים, שירותי המזכירות של הסניפים השונים באוניברסיטה הפתוחה משרתים את כל הסטודנטים בכל החוגים. תוצאות הסקר הראו שרוב הסטודנטים מרוצים מאוד משירותי המזכירות, ונתנו להם את הציון 3.6, ואת המקום השני מבין האוניברסיטאות (אחרי האוניברסיטה העברית). סטודנטים רבים סיפרו לנו על מזכירות מעולה, "מוקד פניות" בלשונם, שעונה מהבוקר עד הערב לטלפונים, והאנשים בה מקפידים על מקצועיות ואדיבות.

רק תלונה אחת שמענו על שירותי המזכירות: בסניף החיפאי, הסטודנטים התלוננו בפנינו על היעדר סמכויות של המזכירות: "תמיד שולחים אותנו לתל אביב, אנחנו לא מכירים את האנשים שם, אבל אנחנו בקשר אתם יותר מאשר עם המזכירות כאן". כמו שירותי המזכירות, גם השירות המינהלתי בפתוחה קיבל ציון יפה – 3.8, שוב במקום הראשון בין האוניברסיטאות, ובמקום השלישי מבין כלל מוסדות הלימוד שסקרנו.

גם אתר האינטרנט של הפתוחה קיבל ציון לשבח: כיאה למוסד שמבסס את שיטת ההוראה שלו על לימוד מרחוק, אתר האינטרנט של הפתוחה מאפשר לסטודנטים לקבל את חומר הלימוד הרלוונטי, לשלוח את המטלות למרצים ולקבל בחזרה את הציונים – הכול תוך פרק זמן קצר ביותר ובלי צורך להגיע אפילו פעם אחת לקמפוס עצמו.

בודקת שירותי האינטרנט שלנו העניקה לפתוחה את הציון 0.7, ואת המקום הראשון בין האוניברסיטאות, המשותף לה ולאוניברסיטת בן גוריון. התנאים הפיזיים במוסד מוערכים פחות מאשר השירות שניתן בו. התצפיות שביצענו בסניפים זיכו אותה בציון 3.1 בלבד, ובמקום האחרון בין האוניברסיטאות. זמינות המחשבים ומכונות הצילום, ושביעות הרצון של הסטודנטים מציוד זה, משאירים את הפתוחה בתחתית הרשימה, עם ציון 3, ובמקום שלישי מהסוף מבין כלל מוסדות הלימוד.

הסיבה היא שרוב הקמפוסים של הפתוחה ממוקמים במבנים שלא היו מיועדים מתחילה לשמש כמוסדות אקדמיים, ולכן אין בהם התשתית המתאימה. הבניין הראשי של האוניברסיטה נחנך לפני כמה חודשים והוא דווקא חדש ומפואר.

על הקשר אתנו

האוניברסיטה הפתוחה היא בלי ספק המגיבה המהירה והמתמידה ביותר מבין האוניברסיטאות. לא היה לנו קל לעבוד אתה, אבל לא יכולנו שלא להעריך את המקצועיות. לכל מכתב ששלחנו קיבלנו תגובה מהירה עם ה-ר-ב-ה תוכן. במיוחד התרשמנו מההבנה של המוסד לגבי הדירוגים: למרות נקודות הצטיינות רבות, בשקלול הסופי האוניברסיטה הפתוחה מדורגת נמוך למדי, בעקבות העובדה שמדדנו אותה מול מוסדות "סטנדרטיים". דוברות האוניברסיטה וראשי החוגים הרשימו אותנו, בכך שנמנעו מ"להתבכיין" על המספרים, ובמקום זאת דאגו שנבהיר לקוראים את המסגרת הכוללת של המוסד, והסבירו איך לפרש נכון את המספרים.

חיי חברה: GMG – גורנישט מיט גורנישט

הסטודנטים בפתוחה "באים ללמוד והולכים הביתה". בנוסף, רשימת האנשים משתנה מקורס לקורס, כך שהסטודנטים נתקלים שוב ושוב בפנים חדשות מיד אחרי שהתחילו להתרגל לפנים המוכרות, וללמוד את השמות.

כל אחד מהסטודנטים מקבל בתחילת הקורס מעין דף קשר, המכיל רשימה של האנשים הנוכחים בקורס, אך רוב התלמידים שדיברנו אתם לא יצרו חברויות משמעותיות מעבר לקשרים עם אנשים שאפשר להעביר אתם הפסקה ולעשן אתם סיגריה. כמו כן, סטודנטים רבים ציינו שהם נמצאים כאן, כי זאת "פשוט דרך יחידה לעבוד וללמוד". הם מרוצים, אך היו ממליצים לאנשים, שהם בעלי יכולת להשקיע את כל זמנם בלימודים, ללמוד באוניברסיטה "רגילה".

הצורך הכלכלי שדוחף את האנשים ללמוד בפתוחה מוביל להטרוגניות גדולה בקרב ציבור הסטודנטים, ואם נוסיף את חוסר הסינון הראשוני של מדיניות האוניברסיטה, נקבל ממש ערב רב של אנשים, כולל תלמידי תיכון הרוצים אתגר מיוחד, חיילים בסדיר המנצלים משמרות לילה ללמוד, קשישים שהחליטו שזה הזמן להשלים השכלה ואנשים עובדים שלא יתפנו לתואר שלם במוסד רגיל. כולם יחד נקראים "הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה". החוסר המוחלט של המכנה המשותף גם מסביר את הגיבוש החברתי המצומצם של הפתוחה, שזכה לציון 2.7, ולמקום האחרון מבין כל מוסדות הלימוד.

שכיחות הלמידה המשותפת (0.3) ושכיחות הבילוי עם החברים )0.4) אינם מצליחים לשנות את התמונה העגומה, וממקמים גם הם את חיי החברה בפתוחה במקום האחרון בארץ.

אם כן, חיי חברה אין. אגודת סטודנטים בינתיים לא קיימת בפתוחה, אבל ייתכן שזה ישתנה, וממש בקרוב. בביקורינו בשלוחת הפתוחה בחיפה פגשנו סטודנטים שמנסים להקים אגודת סטודנטים שתיתן מענה לבעיות אקדמיות, מינהליות וחברתיות, שבהן נתקלים הסטודנטים של הפתוחה. היוזמה להקמתה של האגודה הגיעה ממצוקה קשה של הסטודנטים, שנובעת מ"תחושה של חוסר אונים מול המערכת".

תחושה זו נובעת בעיקר מהקיצוצים הרבים שנעשו לאחרונה, המשפיעים (לדברי הסטודנטים) על איכות הלימודים, וגם עקב בעיות מינהלתיות שונות, הנובעות לעתים מכך שהסטודנטים אינם מודעים לזכויותיהם. הפעילות באגודה תהיה במסגרת התנדבותית.