החל משנות ה-70 התפתחה בארץ מערכת השכלה על-תיכונית לא-אוניברסיטאית בתחומים כלליים ומקצועיים שונים. המוסדות שהרכיבו מערכת זו הוקמו בדרך כלל ביוזמת הרשויות המקומיות, והם מכונים מכללות אזוריות. משנוכחו האוניברסיטאות כי אינן יכולות לספק את הדרישה הגוברת ללימודים אקדמיים החלו לתת את חסותן למסלולים אקדמיים במכללות האזוריות.
מכללת אחוה – באר טוביה.
האוניברסיטה-האם הכתיבה את תכני הלימוד, רמת הלימודים ותנאי הקבלה הנדרשים למסלול הנלמד במכללה, ולעתים קרובות אף שלחה את אנשי הסגל שלה ללמד שם. הסטודנטים במכללות היו לומדים את השנה או השנתיים הראשונות ללימודיהם במכללה, ואת שאר התואר היו לומדים באוניברסיטה, שגם הייתה חתומה על התעודה שקיבלו לבסוף.
מאחר שהמסלולים האקדמיים במכללות האזוריות הוקמו כדי לתת מענה לסטודנטים אשר לא התקבלו ללימודים באוניברסיטאות, נוטות המכללות האזוריות להתמקד במסלולים נחשקים וקשים להשגה – כמו פסיכולוגיה, הנדסה, כלכלה ומחשבים. עם זאת, כיום ישנן מכללות לא-מעטות המציעות מסלולי לימוד בתחומים נוספים, כמו ספרות, קולנוע ומחשבת ישראל.
אנו התרשמנו שהסטודנטים במכללות האזוריות מודעים עד כאב לכך שהם לומדים במוסדות הנחשבים-פחות; כ-10% בלבד ציינו את יוקרת המוסד כגורם לבחירה, ורובם היו מעדיפים ללמוד באוניברסיטה, אם היו עומדים בתנאי הסף למסלול שעניין אותם.
לעומת אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל-אביב שהזדרזו "לשחרר" את המכללות מחסותן, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת בר-אילן עדיין מפקחות על כמה מכללות אזוריות, כמו המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית אחוה והמכללה האקדמית אשקלון. מכללות אלו נבדלות מאד זו מזו ברמת הקשר שהם מקיימים עם אוניברסיטת האם, הן מבחינה אקדמית והן מבחינה מנהלתית.
המכללה האקדמית ספיר.
במיוחד מצאנו שונות גדולה ברמת הלימודים ובמידת העצמאות של המכללה בקרב המכללות הפועלות בחסות אוניברסיטת בר-אילן: לפי התרשמות עוזרי המחקר שלנו ולפי הממצאים שבידינו, רמת הלימודים בחלק מהמכללות הקשורות לאוניברסיטת בר-אילן נמוכה בהרבה מהמצופה, והעובדה שסטודנטים במכללות אלו מקבלים בסופו של דבר תואר אוניברסיטאי מהווה, לדעתנו, תעודת עניות לאוניברסיטת האם.
המכללות הנתונות לחסות אוניברסיטאית מציעות בדרך כלל תארים שלהן לצד תארים של אוניברסיטת אם, כאשר בתוך אותה מכללה ניתן לראות הבדלים בין המסלולים האוניברסיטאיים השונים. בדרך כלל, המכללה מתחילה מכך שהיא מלמדת את הסטודנטים שנה אחת בלבד, ואחרי שנה זו הם עוברים ללמוד באוניברסיטה. בשלב השני, תקופת הלימודים במכללה מתארכת לשנתיים, ולאחר מכן – לשלוש.
זהו השלב האידיאלי לסטודנט במכללה: מצד אחד, הוא מבלה את כל לימודיו באותה מסגרת מוכרת ואינטימית, ומצד שני, בסוף לימודיו יקבל את התואר היוקרתי יותר של האוניברסיטה. השלב האחרון הוא המעבר לעצמאות מלאה – כל התואר נלמד במכללה, והיא זו שחתומה עליו. בדרך כלל שלב זה בעייתי יותר עבור הסטודנטים, שמחזיקים עתה בתואר שניתן מטעם מוסד חדש, לא ידוע ולא יוקרתי.
הקשר בין המכללה לאוניברסיטת האם ניכר מבחינה אקדמית ומנהלתית, ומתבטא בתחומים רבים ושונים. ברוב המוסדות חלק מהמרצים המלמדים את הסטודנטים במכללה מלמדים גם באוניברסיטה, ישנם מוסדות בהם הסטודנטים נוסעים מהמכללה לאוניברסיטה כדי להיבחן, ומצאנו אפילו מסלול אחד במכללה האקדמית אחוה (פסיכולוגיה, מנהל עסקים וכלכלה)
המכללה האקדמית – גליל מערבי.
אשר הסטודנטים הלומדים בו מחזיקים בתעודת סטודנט של אוניברסיטת בן-גוריון. בשיחות עם הסטודנטים הלומדים במסלולים אלה התרשמנו שהם מרוצים משיתוף הפעולה האקדמי, ורואים אותו כ "דלת אחורית" נוחה לאוניברסיטה.
באופן כללי, התמונה שעולה לגבי רמת ההוראה במכללות אלו ובאוניברסיטאות דומה למדי, ואינה חיובית מאד. נגישות המרצים והאופן שבו הם עונים לשאלות זוכים לציונים נמוכים יחסית, כאשר יוצא מן הכלל מפתיע אחד הוא רמת העניין בשיעורים – 3.5 במכללות, לעומת 3 בלבד (הציון הנמוך ביותר) באוניברסיטאות. לציון נמוך ביותר זוכה השירות המנהלתי במוסדות אלה: 3 בלבד.
איכותו הנמוכה של השירות נובעת כנראה מהצורך לנהל עניינים מנהלתיים רבים לא מול המכללה, אלא מול אוניברסיטת האם; כפי שתראו בהמשך המדריך, כפילות זו עלולה לגרום לבעיות לא מעטות עבור הסטודנטים. בהתחשב בעובדה שעבור כ-12% (האחוז הגבוה ביותר מתוך כלל הסטודנטים) מהסטודנטים במכללות אלו טיב השירות המנהלתי היווה שיקול מרכזי בבחירת מוסד הלימוד, העניין מצער במיוחד.
תנאי הקבלה למסלולים האקדמיים השונים נמוכים מאלו של האוניברסיטאות, אם כי לאו דווקא בהרבה. למרות שההבדלים אינם גדולים, יתכן שהם כן משקפים הבדלים מסוימים יכולתם הלימודית של הסטודנטים; מהשוואת התשובות של הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בחסות אוניברסיטאית עולה שהסטודנטים בשני סוגי המוסדות נותנים את אותו ציון בדיוק למידת האתגר האינטלקטואלי בלימודים (3.6) – אך זאת בזמן שעומס הלימודים של הסטודנטים באוניברסיטאות (מקום שני בדירוג) גדול בבירור מעומס הלימודים של חבריהם במכללות (מקום חמישי בדירוג).
