תואר BA למנהלים – מכללת רופין

תוכנית ה-BA למנהלים שונה מהמסלול הרגיל למנהל עסקים של מכללת רופין, מבחינה ארגונית, אקדמית ואנושית. למעשה, אלמלא המיקום הפיזי הזהה וחברי הסגל המשותפים, ניתן היה לחשוב שמדובר בשתי מכללות שונות. התוכנית למנהלים כוללת כיום כ-700 סטודנטים מנהלים הלומדים לתואר ראשון. לתוכנית זו מתלווה תוכנית נוספת, הקרויה "תוכנית להשלמת הנדסאים לתואר ראשון במנהל עסקים", והיא מיועדת להנדסאי תוכנה ולהנדסאי תעשייה וניהול. התוכנית הזו כוללת כ-150 איש, הנהנים מפטורים רבים בשל העבר ההנדסאי שלהם.

המסלול למנהלים "מתאים יותר לאנשים העובדים במשרה מלאה", שבאים לעשות תואר וללכת הביתה, ומאחר שכך, הלימודים בעיקרם מתקיימים בשעות הערב, ומגיעים אליהם אנשים מבוגרים יותר (בסקר מצאנו שהגיל הממוצע 33 לעומת גיל ממוצע 25 בהנדסאים). מהסטודנטים בתוכנית נדרש נסיון ניהולי, המיועד ליצור בכיתות דינמיקה שתקשור בין התיאוריות של המכללה, לבין הניסיון שהסטודנטים מביאים מהשטח (מההנדסאים לא נדרש נסיון ניהולי).שכר הלימוד בתוכנית כפול משכר הלימוד הרגיל, ועומד על כ-20,000 שקל במסלול להנדסאים ועל 23,000 ש"ח למנהלים. מבחינת התמורה לכסף, ראינו הבדל דרמטי בין ההנדסאים למנהלים, כאשר המנהלים הביעו שביעות רצון מהלימודים והשירות, בעוד ההנדסאים מרגישים כי התמורה לכספם מאכזבת במיוחד. מסיבות טכניות, עיקר הראיונות נערכו עם תלמידי הנדסאים, בעוד הסקר כיסה את שתי הקבוצות. לפיכך הציטוטים בסקירה זו מייצגים קבוצה אחת, וחשוב לקרוא את הפרק בהתאם.

אקדמי: שפה של ביזנס

הלימודים, הן של BA למנהלים, הן של ההנדסאים, אינם מתוארים כקשים במיוחד – גם לא בהשוואה ללימודי הנדסאות. הסטודנטים מבלים רק 3.3 שעות שבועיות בלמידה בבית, הנתון הנמוך ביותר שבו נתקלנו במסלולי הכלכלה והניהול. אבל, גם אם לא תידרשו ללמוד הרבה בבית, כדאי שתדעו שהנוכחות בכיתה היא חובה (והסטודנטים אכן מקפידים להגיע), דרישה נדירה למדי במסלולים אחרים, ומפתיעה מעט בתוכנית המתיימרת להכשיר מנהלים. "מותר להיעדר עד שלושה שיעורים בכל קורס סמסטריאלי, אבל ת'כלס גם אם הייתי מחסיר כפול הייתי מצליח", סיפר לנו סטודנט. מה שבוודאי קיים פיתוי להחמיץ אלה הימים המרוכזים, שבהם לפעמים "לומדים שמונה שעות מקצוע אחד", והם "מעצבנים" לדברי התלמידים.

ההרצאות עצמן מתוארות כענייניות. הסטודנטים אומרים שהמרצים אינם מדהימים, אבל לפחות מנסים להיות מעניינים. לא כולם מצליחים – המרצים זכו לציון 3.1 מתוך 5, מעט מתחת לממוצע הארצי. שמענו גם שהמרצים מומחים בתחומם, אם כי הנתונים הסטטיסטיים אינם משקפים זאת: ציון 3.1 גם כאן. הסטודנטים מעריכים את העובדה שאין הפתעות בבחינות. התחושה הכללית שקיבלנו היא של תכליתיות של כל המעורבים בעניין: כל החומר למבחן מכוסה בכיתה, ולא מתעסקים במה שלא שייך. כמו כן יש מאמץ לתת ללימודים דגש מעשי – אולי על חשבון התיאוריות. "אני בהחלט מרגיש שהלימודים האלה פרקטיים, השפה כאן היא של ביזנס, וגם לימודי המחשבים עוזרים לי בעבודה" אומר סטודנט שנה ב'. מנגד, לא מתעסקים כאן בטיפוח חשיבה עצמאית: ציון 2.9, הרחק מאחורי הממוצע בתחום (3.6).

תנאים ושירות: נחמד פה, אך יחס המזכירות טעון שיפור

ציון המזכירות, 3.6, אינו נמוך ביחס לרוב מסלולי הניהול, אם כי הוא נופל בהשוואה לחוג למנהל עסקים ה'רגיל' של המכללה (שקיבל 3.9). לפי הבנתנו הציון הוא בעצם ממוצע של שביעות רצון גבוהה יחסית בין קבוצת המנהלים להתמרמרות רבה בין ההנדסאים. אלה האחרונים מספרים שאין יחס אוהד, התעניינות בבעיות או רצון כלשהו לעזור. "המזכירות בהנדסאים היו פשוט מלאכיות עם כנפיים," אומרת תלמידת שנה ב' שלמדה שם בעבר, "וכאן נראה לי שיש להן קלשון קטן במגרה של הטפסים". סטודנט אחר התמרמר: "אני מרגיש שלא מתייחסים לבקשות שלי, כולם כאן ראש קטן". בעינינו, הקמפוס סימפטי למדי, ובתצפית שערכנו במקום אהבנו במיוחד את הניקיון ואת המדשאות הרבות. יש סטודנטים שמסכימים עם דעתנו: "כיף פה, יפה פה", מספרת סטודנטית, ותלמידים דיווח ש"נחמד" כאן. לעומת זאת, הציון בסקר היה 3.5, אינו גבוה ממש, אולי כי הסטודנטים אינם נהנים מכל התנאים בשעות הערב, או בגלל ציפייה לתמורה רבה יותר בעד הכסף. תמיכה לתיאוריה זו: במסלול הרגיל, שבו משלמים פחות, ניתן ציון מכובד בהחלט – 4.

חברתי: לא ילדים בני 21 שמשחקים

הפרופיל הדמוגרפי של תלמידי המסלול שונה מהמקובל בשאר המסלולים ובמכללות אחרות, והוא דומה יותר לפרופיל הסטודנטים בשלוחות הזרות: אנשים מבוגרים יותר, בעלי ניסיון, המשלבים את הלימודים עם עבודה במשרה מלאה או קרוב למלאה. בהתאם לכך, אין זכר לחיים סטודנטיאליים: הסטודנטים באים אחרי יום עבודה וחוזרים מיד הביתה למשפחה: "אנחנו לא ילדים בני 21 ואין לנו ראש לשחק באוניברסיטה". לא לומדים עם חברים רבים (0.7 בשבוע, על פי הסקר), ולא מבלים יותר מדי עם חברים (0.9 בשבוע) – שניהם מספרים נמוכים יחסית למקובל. נקודה מעניינת: דווקא ציון הגיבוש במסלול היה מעל הממוצע: 3.4 לעומת 3.2. אולי הלימודים המשותפים תרמו לכך…

בין השורות של הראיונות עם הסטודנטים, ניכרה תחושה של סטיגמה אמיתית או מדומה בין הקבוצות. מקורה, לטענת הסטודנטים, בהיותם הנדסאים ולפיכך באיזשהו אופן מוצלחים פחות. "נראה לי," אמר לנו סטודנט בישירות נדירה, "שפשוט מסתכלים עלינו מלמעלה כי באנו מהנדסאים". לא ברור למה: ציוני היוקרה שניתנו לשני המסלולים ברופין כמעט זהים, ושניהם, אגב, נמוכים יחסית – כ-26 מתוך 100.