ריבוע 3החוג למדעי המחשב בטכניון מצטייר כמקום מתאים לסטודנטים מוכשרים שרוצים לעבוד קשה, והוא מתאמץ למשוך אליו את המצטיינים באמצעות תוכנית מיוחדת, שמקנה חופש אקדמי ומלגות נדיבות לשכר לימוד, לשכר דירה (במעונות) לקיום. רוב הסטודנטים (מצטיינים או לא) שפגשנו, התקבלו לכמה מוסדות, והעדיפו את הטכניון על פני אוניברסיטת בר אילן ותל אביב, שאותן הוא מנצח ביוקרה, (89) הגבוהה בארץ. הטכניונים מצאו בחוג יתרונות רבים שלא נתקלנו בהם ברוב המקומות האחרים: הם הרגישו שהחוג מקנה להם ידע מעשי רב, ו"משלב יצירתיות, נותן פתח לשאפתנות"

אקדמי: הקושי – סממן של יוקרת המוסד

הסטודנטים מרוצים מהלימודים. גמישות בבחירת הקורסים מצילה אותם מקורסים משעממים, ומי שבכל זאת רוצה ציון בקורס משעמם יכול לוותר על ההרצאות (הנוכחות אינה חובה) וללמוד מספרים או מהרצאות הווידיאו המשובחות. היחס של המרצים, שנחשבים למומחים בתחומם, לתלמידים, אינו תואם את השם המפחיד שיצא לטכניון: ניתן לגשת אליהם (3.63) ותשובותיהם ענייניות (3.13) בצורה שאינה חורגת לשום כיוון לעומת אוניברסיטאות אחרות. החומר נחשב לקשה ומאתגר מאוד, בעיקר עקב רמת הפשטה גבוהה, שמשפיעה על יכולת הסטודנטים "להיכנס לראש" של הנושא. לצערם של הטכניונים, המרצים בטכניון הם המשעממים בארץ, עם ציון של 2.65, והשילוב בין קושי לשעמום משפיע על שביעות הרצון של הסטודנטים – לא מעט מהם אומרים שהם מתחרטים שהחלו את הלימודים.ריבוע1 2

עם זאת, העומס הכבד (הטכניונים שיאני הארץ בלמידה עצמאית – 25.4 שעות) נתפס, לפעמים, כיתרון: המאמץ והקושי הם עוד סימן לכך שלמוניטין של הטכניון יש "קבלות": "צריך לקחת בקלות את העובדה שקשה. זה לא יעשה את הקושי פחות כואב, אבל קושי אינו בהכרח רע". במהלך הסמסטר הסטודנטים עסוקים בעיקר בעבודות הבית; רק כשמגיעה תקופת המבחנים מגיעים ה"לימודים האמיתיים" (חזרה על ה לקחת קורסים רבים בסמסטר הראשון, כדי להימנע מטבילת אש צורבת מחומר), והאמת המרה (אתה לא באמת יודע אותו). זוהי תקופה קשה מאוד, והסטודנטים אומרים ש"אם יש לך אופי חלש זה לא המקום בשבילך", וממליצים לאדי. גם לזהירים, הבחינות עשויות להתגלות כחוויה מאכזבת – התחושה היא כי הן קשות במידה לא הוגנת, וש "ההנהלה שומרת על ממוצע 72". עם זאת, הציונים הם יחסיים, והסטודנטים יכולים לקבל את מיקומם היחסי בכיתה.

תנאים ושירות: בלי מגע יד אדם

השירות זוכה להערכה מקצועית גבוהה: המזכירות עם 3.71 (גבוה מהממוצע), והמינהלה עם 3.39 (כנ"ל). ייתכן שזה נובע מהיעדר מסוים של מגע – רבים מהשירותים, כמו תוצאות מבחנים, עבודות והרצאות וידיאו, הם ממוחשבים (מדעי המחשב או לא?) – דבר שמאפשר לצוות להתמקד בבעיות הקשות, במקום לעסוק בענייני יום-יום. בכל אופן, הציון הזה נוגע ליכולות המזכירות, ולא לאופיין – הן מתוארות על ידי הסטודנטים כ"קרירות במקרה הטוב", והביורוקרטיה מתוארת כקטנונית ו"ראש בקיר". הקמפוס מתואר כיפה, ירוק ומטופח, אבל זוכה לתלונה ייחודית לטכניון: "יש מרחקים גדולים בין הפקולטות וצריך לרוץ הרבה". זהו הקמפוס הגדול בארץ, וההפסקות הקצרות, הזוויות התלולות (הקמפוס יושב על רכס הכרמל) והמרחקים הגדולים ישפרו את בריאותכם, אם תרצו ואם לא. השיעורים שיתקיימו בבניין הפקולטה למדעי המחשב יאזנו במקצת את תחושת האגורפוביה – הכיתות עשויות להיות צפופות מעט, ולא לגמרי מאווררות. הטכנולוגיה הזמינה קיבלה מחמאות, ובניגוד למוסדות אחרים חוות המחשבים פתוחה 24 שעות ביממה.

הפקולטה למדעי המחשב
הטכניון מכון טכנולוגי לישראל
חיפה 32000
טלפון: 8294313 – 04
פקס: 8293900 – 04

חברתי: בילויים משותפים בסייבר ספייס, ובמציאות

חיי החברה של הסטודנטים בחוג אינם רעים כלל: הם העניקו לעצמם ציון של 52.8, אבל מציינים ש"צריך אופי מסוים כדי להתאים כאן". הם אוהבים ללמוד בקבוצות (2.09, גבוה מהממוצע), ועל בסיס הלימודים המשותפים נוצרות גם חברויות: "זוהי מתכונת טובה לשלב יחסים חברתיים עם מילוי משימות הלימודים". חלק ניכר מחיי החברה מתקיים בחוות המחשבים הפתוחות מסביב לשעון, כולל בסוף השבוע. חלק אחר מחיי החברה מתקיים באינטרנט, במסגרת פעילות קיברנטית עשירה. הסטודנטים מאוהבים באגודה, והעניקו לה את הציון 4.00, מקום שני בארץ. הטכניון ידוע בפעלתנותו, והסטודנטים יכולים לבחור מתוך שלל חוגים, הקרנות, הרצאות וטיולים בארץ. נראה שהם מעריכים את המאמץ, אם כי קשה לנו להאמין שהם פנויים להשתתף ביותר מדי פעילויות.

החוג למדעי המחשב מנפץ את המיתוס הגברי של הטכניון: יחס הנשים/גברים אינו שונה מזה שבמוסדות אחרים .מבחינה חברתית, יש הבדל גדול בין דיירי המעונות (שהיום כבר הרבה פחות גרועים ממה שהיו בעבר) לבין החיפאים: סטודנטית שגרה בשכירות מחוץ לקמפוס, סיפרה לנו ש"הקשרים החברתיים דלים, כל אחד לומד עם עצמו והולך הביתה", בעוד דייר מעונות סיפר לנו שהמגורים עם סטודנטים אחרים משנה א' יצרו תחושה חשובה של שותפות ועזרה הדדית. בכל זאת, כדאי לזכור שזה נובע מהעובדה שהחוג למדעי המחשב בכל מקום נוטה לצד הגברי, ושבניגוד למוסדות אחרים (מלבד מכון לב הדתי), בטכניון אין כמעט פקולטות "נשיות" שמאזנות את המצב.