תוכנית הלימודים במסלול זה מתמקדת בשני מסלולי התמחות עיקריים: מערכות מידע והנדסת מערכות. אתר האינטרנט של המכללה מדווח על תיאום אקדמי עם האוניברסיטה העברית, אבל הלימודים, הנמשכים ארבע שנים, אינם מזכים בתואר אוניברסיטאי, אלא ב-BTech של המכללה, שהוא יוקרתי פחות מה-BSc שחלק מהמכללות האחרות כבר מעניקות. אז למה כן לבוא? ראשית, זהו המוסד היחיד, פרט למכללת המרכז האקדמי לב הדתית, שבו ניתן ללמוד הנדסת תעו"נ בבירת ישראל. רבים מהסטודנטים הם ירושלמים שלא עמדו בדרישות הקבלה של מוסדות יוקרתיים יותר, ועל כן העדיפו להישאר קרוב לבית, לחסוך באופן ניכר בהוצאות הדיור, ובצורך למצוא עבודה. בנוסף, יחסית לגיל הצעיר ול-BTech, המסלול זכה לציון גבוה יחסית לציונים של המכללות האחרות הפועלות בתחום, במדד היוקרה בסקר שלנו.

אקדמי:

דרישות הקבלה אולי לא בשמים, אבל הלימודים, מדווחים הסטודנטים, אינם קלים; כששאלנו בסקר על אתגר בלימודים, נתנו תלמידי המסלול ציון 3.7 מתוך 5, יותר מאשר במקומות אחרים. גם כאן, כמו במסלולים הנדסיים רבים, בשנה הראשונה יש הלם במידה מסוימת. והראיה: שמענו שבשנה שעברה התחילו ללמוד 60 סטודנטים ומהם נשרו 15 עוד לפני שזכו להגיע לשנה ב' (השיעור הגבוה מבין המסלולים במכללה). "לומדים ברמה של תואר BSc," סיפר אחד הסטודנטים, "אבל לא ידוע איזה תואר נקבל". מצב כזה אינו כדאי לנרשמים חדשים מבחינת "התמורה" להשקעה שלהם, והם צריכים לקוות שיתקבל אישור BSc במהלך לימודיהם. מבחינת ההוראה יש מגמת שיפור. אף שסטודנט משנה ב' סיפר שאיכות המרצים בשנה הראשונה לא הייתה טובה, שמענו שמאז המרצים השתפרו, אולי משום שהתלונות עזרו והנהלת המכללה מתאמצת לגייס מרצים טובים יותר. השיפור משתקף בסקר שלנו, שבו זכו המרצים לציונים גבוהים מהממוצע הארצי ברוב מדדי ההוראה: למשל, 3.4 על מידת העניין שהם מעוררים, לעומת 3 ארצי. הערות הסטודנטים משקפות זאת: "מעניין" ו"רב-גוני" היו בין התיאורים שבהם נתקלנו לגבי הלימודים.

על המתרגלים שמענו בדרך כלל דברים חמים: למשל, שהם מתואמים עם המרצים, מסבירים היטב ונותנים דוגמאות פרקטיות ומובנות יותר. אבל לא הכול ורוד, למרבה הצער: יש מעטים שאינם מתכוננים לשיעור, נכנסים לכיתה, ובמקום להדגים מבקשים מהסטודנטים הנבוכים שיגידו מה אינם מבינים, וכך מתבזבז השיעור. במקרה קיצוני סטודנטים הפסיקו להגיע לתרגיל של מתרגל, ששגה פעם אחר פעם בחישובים שערך על הלוח, אך הוסיף ללמד למרות התלונות שהופנו להנהלה. בכלל, דווח לנו, ש"כאשר מתלוננים על מרצה לא עושים כלום עם התלונה". שמענו גם על בעיות אחרות בטיפול של ההנהלה בבעיות, ואליהן נתייחס בהמשך. רוב הבחינות ברמה גבוהה; קשות, אבל הוגנות ואפשר לעבור אותן. "מי שמתכונן ויודע את החומר יכול להתמודד. מי שלא יודע, אין לו מה לחפש כאן".

ממוצע הציונים של משתתפי הסקר, 79.1, ממקם אותם סביב האמצע בתחום. הסטודנטים מבלים זמן רב למדי בספרייה ובבית בהכנת תרגילים, אם כי פחות מאשר במסלולים תעו"נ אחרים – 6.4 שעות שבועיות, לעומת 10.1 במכללת המרכז האקדמי לב הסמוך. בשנה הרביעית נערכים לביצוע פרוייקט בשטח, ושמענו על סטודנטים שביצעו אותו במקומות מגוונים למדי, כגון עיריית ירושלים, בנקים, והחברות אינטל וטבע. הפרוייקט נערך בהתנדבות, בליווי מטעם הארגון ובהנחיה של מורי החוג, אבל המכללה אינה מסייעת למצוא את הארגון שבו ייערך הפרוייקט (אגב, סטודנטים במסלול להנדסת תוכנה במכללה דווקא דיווחו שהם כן נעזרים במרצים ובמכללה).

תנאים ושירות: נציג של הסטודנטים בישיבות הנהלה

הקשר עם המזכירות נעשה ברובו באמצעות אתר המכללה. עד עכשיו ניתן השירות במזכירות, אבל מאז שנפתח האתר באינטרנט, הלחץ ירד, והתלמידים אינם צובאים עוד על המזכירות בשעות ההפסקה. הקשר הווירטואלי, כך נראה מהסקר, מספק, אך לא מרגש את תלמידי המסלול, שהעניקו למזכירות ציון 3.2 – בערך במרכז הטבלה. ברמת ההנהלה, יש כוונות טובות שאינן תמיד באות לידי ביטוי בשטח. כדי לטפל בבעיות נבחר נציג מכל שנתון שיושב בישיבות ההנהלה, אבל יכולת הנציגים להזיז דברים מוגבלת. לדוגמה, לתלמידים שנכשלו בקורסים בשנה שעברה התברר, שבמערכת יש חפיפה בין קורסים של שנה א' עם אלה של שנה ב', ולמרות מאמצים ההנהלה לא תיקנה את המצב. "בעיות אינן מטופלות בצורה מספקת", סיכמה אחת מהתלמידות, שיצאה מאוכזבת.

תואר BTech בהנדסת תעשייה וניהול
עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה 
– ירושלים
ת"ד 3566 ירושלים, 91035
טלפון: 6517780 – 02
פקס: 6588001 – 02

ומה בנוגע לקמפוס? בביקור שלנו התרשמנו שמצב הכיתות סביר אך לא מזהיר; חלקן צפופות מאוד, דבר שאין סיבה שיקרה, במוסד שבו השנתונים אינם גדולים במיוחד. הבניינים משרים אווירה 'תעשייתית', הדשא נדיר אבל הנוף הירושלמי בהחלט מרשים. עוד בעיות: המחירים בקפיטריה לא זולים, ואם אין לכם איך לשלם על האוכל, אתם בבעיה – אין במקום כספומט, וגם לא שירותים אחרים כגון דואר (או בנק, כמובן). כמה סטודנטים התלוננו כי הספרייה קטנה. בקיץ היא עברה שיפוץ והרחבה, ובמסלולי לימוד אחרים לא נשמעו עליה תלונות. אולי זה כי מקצועות הניהול ה"רכים", דורשים, בהשוואה לחוגים אחרים במכללה, עבודה רבה יותר עם ספרים ועם כתבי עת. בכל מקרה, ספריית האוניברסיטה העברית נמצאת בצד האחר של נתיבי בגין.

חברתי: חסר מקום לשבת עם חברים

היחסים בתוך החוג, כך דווח לנו, טובים: "נעים להיות פה", תיארה זאת סטודנטית. נראה שהחיים החברתיים דורשים השקעה מסוימת מצד תלמידי המסלול, שכן הקמפוס "בנוי כולו סביב הכיתות ואין כמעט מקום לשבת או לבלות", על פי סטודנט מאוכזב. בכל מקרה, במדד הגיבוש בסקר ניתן ציון 3.7, מקום שני אחרי המסלול של מכללת רופין, והסטודנטים מבלים עם 2.3 חברים לשבוע, גם זה נתון גבוה יחסית. מי הם התלמידים שגורמים למסלול להיות "נחמד מאוד, עם אווירה טובה"? לחוצים הם לא: רק 19% מהנסקרים שלנו תיארו כך את חבריהם, אם כי 25% דיווחו על אנשים תחרותיים. בנוסף, להבדיל ממוסדות ירושלמיים אחרים, כאן יש רוב חילוני ניכר (68% ממשתתפי הסקר).