המרכז האקדמי לב (מכון לב) היא מכללה דתית, המשלבת לימודי קודש וחול, ומקבלת גברים דתיים בלבד. אנו ממליצים לקרוא תחילה את תיאור המוסד המופיע בפרק המוסדות. החוג לתעשייה וניהול במכון לב מעניק תואר ייחודי, שאינו קיים במוסדות אחרים, ונקרא תואר "בוגר בטכנולוגיה ומדע שימושי"(B.tech and applied science). יוקרתו של תואר זה אינה גבוהה (מקבילה לזו של תואר Btech רגיל), וחשוב שתהיו מודעים לכך, אם אתם שוקלים לבוא וללמוד במוסד. בהתאם לכך, הגיע מכון לב לאחד הדירוגים הנמוכים במדד היוקרה שלנו (מקום שלישי מהסוף). עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר במוסד לימודים ייחודי ואטרקטיבי בעבור המגזר שהוא קהל היעד שלו.לב טכנולוגיה גבוהה ירושלים גובה

הסטודנטים בחוג לתעשייה וניהול אינם מרוצים במיוחד מתוכני הלימוד בחוג. הם חשים שחומר הלימודים אינו פרקטי במידה שציפו לה. תלונה זו הפתיעה אותנו, שכן ברוב מסלולי התע"נ שסקרנו ההתייחסות הייתה הפוכה; כמו כן, הם טוענים שבשל ריבוי הנושאים ותחומי הידע שנלמדים במהלך התואר, אף נושא אינו נלמד לעומק, וכן חסרים התמחות ספציפית ומיקוד. מאידך גיסא, הכלליות מאפשרת, לדעת הסטודנטים, "קשר למגוון תחומים", "יכולת להסתכל על מכלול הדברים בתעשייה" וקשר עתידי בין נושאי הלימוד לעולם העבודה. מדד זה, של קשר בין הלימודים ל"עולם האמיתי", קיבל את הציון 3.6 מתוך 5 בסקר שביצענו.

הנהלת המכון, יש לציין, מודעת לבעייתיות בחוג זה, וציינה בפנינו כי לא מכבר מונתה ראש חוג חדשה, כי מספר קורסים שונו, ובאופן כללי – גם הם מקוים ומצפים לראות עליה ברמת הלימודים בשנים הקרובות. המרצים בחוג לתעשייה וניהול טובים ברובם, ובמיוחד זכו לשבחים המרצים לכלכלה ולמתמטיקה. הם מכירים היטב את החומר, ומנסים להעביר אותו בצורה מסודרת ולתבל את דבריהם בדוגמאות. בחוג מרצים רבים שעברית אינה שפת אמם, וההבדלים בין המרצים מהמדינות השונות ניכרים מאוד, במיוחד בין המרצים שעלו מארה"ב ובין אלה שעלו מחבר העמים.

המרצים האמריקאים משתדלים יותר לעניין את הסטודנטים, ולתת דוגמאות מעשיות; המרצים מחבר העמים מתמקדים יותר בחומר התיאורטי, ולסטודנטים קשה יותר להבינם. ההבדלים בין המרצים, גרמו, כנראה, לסטודנטים, לתת את הציון 3.5 מתוך 5 בשאלה על העברת החומר בצורה מעניינת; אולם באשר לאופן שבו מיטיבים להשיב על שאלות לא היו עוררין: המרצים קיבלו את הציון הגבוה ביותר – 4.1 לפי הסקר שבצענו. המתרגלים "יודעים את החומר, אבל לא כולם יודעים ללמד". שעות התרגול מועברות לעתים על ידי מתרגל, ולעתים על ידי המרצה עצמו. הסטודנטים מראים העדפה ברורה לתרגולים שמעבירים המרצים, שכן הם מציגים דרכים מתקדמות ויצירתיות יותר לפתרון הבעיות, מאלה שמציגים המתרגלים. הסטודנטים סבורים שרמת התרגולים נמוכה מרמת ההרצאות, ובכל מקרה, חשוב להגיע אליהם רק לפני המבחנים. גם בחוג לתעשייה וניהול, כמו בשאר החוגים במכון, לא שורר ריחוק בין המרצים לסטודנטים. מי שמפסיד אחת מההרצאות, יכול בהחלט לגשת למרצים גם באופן לא רשמי, והם יעדכנו אותו בחומר בזמן קצר (הציון 4.4, הגבוה ביותר), אך נראה שהמרצים בחוג זה נגישים פחות לסטודנטים, מאשר המרצים בחוגים האחרים במכון. זאת, מאחר שלמרצים יש שעת קבלה אחת בלבד בשבוע, ורק מעטים מאוד מבניהם נותנים את מספר הטלפון שלהם לסטודנטים.תעשייה וניהול גובה

כמו בשאר חוגי הלימוד במכון לב, גם בחוג לתעשייה וניהול מערכת השעות עמוסה ומעמיסה: מעבר למערכת לימודים שלמה של תעשייה וניהול, הסטודנטים לומדים בכל יום 4 שעות לימודי קודש, וחשוב לזכור שהלימודים נמשכים כל השנה, שכן במכון לב לומדים גם בסמסטר הקיץ. ההרצאות מסתיימות בשעות הערב המאוחרות, אך הדבר אינו מחליף לימודים בבית, שעומדים על 10.1 שעות בשבוע בממוצע, כך שלעתים קרובות הסטודנטים מוצאים את עצמם לומדים עד חצות. עם זאת, חומר הלימוד מוגדר כהכי פחות קשה, וקיבל את הציון 3.1 לעומת 4.1, למשל במכללת בראודה, לפי הסקר שערכנו. הסטודנטים מספרים שזה לא נורא להפסיד מספר מצומצם של שיעורים, אך אם הפסדת יותר מזה, תידרש להשקיע זמן רב כדי להשלים את החומר – וזמן, כזכור, הוא מצרך שאינו מצוי בשפע במכון לב.

תנאים ושירות: "אין חיוך"

שירותי המזכירות (ציון 3.1) והמינהלה (ציון 3.2) בחוג לתעשייה וניהול זוכים לציונים נמוכים בסקר שביצענו, שכן להרגשתם של הסטודנטים המינהלה "לא עונה על הצרכים". הסטודנטים טוענים שטיפול בבקשותיהם מתעכב, והיענות לבקשות דורשת פרוצדורות והתרוצצויות רבות. בשנים האחרונות, הם אומרים, ניכר שיפור במערכת מבחינת היעילות שלה, אך לא מבחינת היחס לסטודנטים: "אין חיוך בשירות". הסטודנטים לא ממש מרוצים גם מהתנאים במוסד, ונתנו להם את הציון 3.4 (לעומת 3.8 באוניברסיטת בן גוריון, למשל). מהציוד הלימודי העומד לרשותם הסטודנטים מרוצים עוד פחות: לפי הציון 3.2 שנתנו, כשרק באוניברסיטת בן גוריון ובשנקר מרוצים פחות מהם (ציון 2.5 ו-2.4 בהתאמה), לפי הסקר שביצענו. גם אנחנו התרשמנו לרעה מהספרייה, שאיננה מעודכנת או נוחה, ובתצפית שלנו הסטודנטים הצביעו ברגליים – לא היה שם אפילו אחד. לחוג אין אתר אינטרנט, ובמעבדות המחשבים התלונן סטודנט שהוא עוד נאלץ לעבוד עם חלונות 98.

חברתי: אמץ עתודאי

תואר בהנדסת תעשייה וניהול
המרכז האקדמי לב  – י"ם

(מכון לב) בית הספר הגבוה לטכנולוגיה
רחוב הוועד הפועל 21
ת"ד 16031, ירושלים, 91160

החוג לתעשייה וניהול הוא מהחוגים הקטנים במכללה: כ-15-12 סטודנטים בשנתון. הסטודנטים שלומדים במוסד ציינו שחיי החברה הם אחת הסיבות המרכזיות לבחירה ללמוד במוסד זה. עם זאת, יש לציין כי המובן של "חיי חברה" במוסד מקבל פירוש שונה במקצת מזה המקובל, היות שמדובר, כאמור, במכללה לגברים דתיים בלבד. הלימודים מתנהלים בקבוצות או בזוגות, ורק סטודנטים מעטים בוחרים ללמוד לבד. כדי להקל על עצמם, הסטודנטים המבוגרים מאמצים עתודאים שיסייעו להם; העתודאים עדיין צעירים ונמרצים דיים כדי לסכם את החומר, וכך כל סטודנט מבוגר "מטפח לו עתודאי משלו". מועדי הבחינות קרובים מאוד זה לזה, מה שמקשה על הסטודנטים ללמוד. למרות זאת, אין נכשלים רבים, ו"מי שלמד את החומר יעבור את הבחינה – אין חוכמות".

נוכח העובדה שרוב הסטודנטים מתגוררים במעונות, הסטודנטים בחוג מגובשים יחסית לסטודנטים בחוגים אחרים, ו"גם אם שניים רבים הם חייבים להסתדר, אין בררה". הלימוד בצוותים קטנים מאפשרים לכידות, אך למרות הגיבוש היחסי – ציון 3.6, גם בחוג זה סיפרו לנו שהחלוקה החברתית במכון אינה נעשית על פי חוג הלימוד, אלא בעיקר לפי השתייכות עדתית ודתית: חרדים, "הסדרניקים", עתודאים, ילידי הארץ, עולים חדשים, וכו'. כמו בשאר החוגים במכון, גם כאן עומס הלימודים הכבד מונע בילויים וחיי חברה פעילים, אף שאגודת הסטודנטים של המכון מארגנת לסטודנטים טיולים ומסיבות חג. לשם המחשה: הסטודנטים במכון לב מבלים 0.6 פעמים בשבוע ממוצע, לעומת 1.7 במכללה להנדסה בירושלים. האופי המיוחד של המקום וגודלו מתבטאים ב"גאוות יחידה" על פי עדויות הסטודנטים. במדד "להיות גאה במקום שבו אתה לומד" הם נתנו את הציון 3.9. המסלול גם מצטיין במספר הקטן ביותר של סטודנטים שמתחרטים על כך שבאו ללמוד במוסד – 1.4; וכמו כן – הסטודנטים בהחלט ממליצים לבוא וללמוד במקום – 4.0 (מקום שני אחרי בן גוריון).