פינת קפה באו"פבעוד רוב מוסדות הלימוד מתבססים על העברת מרבית החומר ועל הסברתו בשיעורים פרונטליים, הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה נדרשים לעשות את חלק הארי של העבודה ושל הלימודים בעצמם, עם חומרי לימוד שפותחו במיוחד להוראה מרחוק, ועם כמה מפגשי הנחייה סמוך לאזור מגוריהם.

ההרשמה לאוניברסיטה הפתוחה אינה מציבה שום דרישות קדם (כמו בגרות או פסיכומטרי) בפני המועמדים, והסינון האמיתי הוא בהצלחה בקורסים עצמם.

האוניברסיטה הפתוחה שונה מהותית ממסלולים ומוסדות אחרים להשכלה הגבוהה בישראל. כדי להבין טוב יותר את הסיכום הנוכחי אנו ממליצים לקרוא את הפרק המתאר את האוניברסיטה הפתוחה ושיטת הלימודים הנהוגה בה.

אקדמי: למרות אופיה, הספרים מצוינים והרמה גבוהה

חדר הרצאות בפתוחההסטודנטים לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה סיפרו לנו בראיונות שהם רוכשים ידע ברמה הגבוהה ביותר, ורבים מהם ציינו את העניין הרב שהם מוצאים בלימודיהם (הערה נפוצה בקרב תלמידי פסיכולוגיה). "ידע מדהים" ו"רמה אקדמית גבוהה" הם בין התיאורים שבהם נתקלנו.

כיאה לסטודנטים שלומדים בעיקר באופן אישי, הם מרגישים שיש גם מקום רב לחשיבה עצמאית בלימודים – ציון 4.2 מתוך 5 בסקר שביצענו, הגבוה ביותר מבין המוסדות בארץ. אף שאין הרבה הרצאות (באוניברסיטה הפתוחה מקובל לקיים הרצאות אחת לשבועיים ויותר), קיים עומס רב – בעיקר עקב הממ"נים (מטלות המנחה), שהן עבודות שהסטודנטים שולחים למרצים לבדיקה, על בסיס למידה עצמית. סטודנטים הלומדים שניים-שלושה קורסים בסמסטר, סיפרו לנו שכמעט בכל שבוע עליהם להגיש ממ"ן, וכי הדבר בהחלט מכביד: יש "המון תיאוריות והרבה עומס", מספרת סטודנטית. עם זאת, חלקם הגדול מקבלים את המטלות בהבנה, ומודים שאלמלא מטלות אלה לא היו מוצאים בעצמם את הכוח ואת המשמעת ללמוד לבדם.

באופן מפתיע, אין מדובר במסלול שבו לומדים הכי הרבה בבית; הסטודנטים משקיעים בממוצע 9.6 שעות שבועיות בלמידה, מה שממקם אותם מעט אחרי תלמידי האוניברסיטה העברית, המובילים עם 10 שעות לשבוע. המנחים משתנים ברמתם – "יש מצוינים, ויש כאלה ששווים פחות" – ובמדד ההוראה קיבל המסלול ציון 57, מעט מעל הממוצע בתחום (שעומד על 55). בכל מקרה, גם המרצה הטוב ביותר לא יעזור למי שהגיע לשיעור בלי לעבור תחילה על החומר: "צריך משמעת עצמית ותחת, או שזה לא יילך" מדווחים סטודנטים. ההרצאות מתנהלות בכיתות של כ-25 איש, בהחלט איכות חיים ביחס למצב במקומות אחרים, וכוללות הסברים, דוגמאות, ושילוב ידע עדכני.

גובה3למרבה הצער, לעתים נוצרת ההרגשה שהמנחה מזדרז מאוד לכסות את חומר הלימודים, כי "יש מפגשים מעטים יחסית לכמות החומר הנלמד". בעיה אחרת שהסטודנטים מצביעים עליה היא חוסר הנגישות של המנחים. אמנם יש ספרי הלימוד (המצוינים) של האו"פ, ופורומים באינטרנט, אך לדברי הסטודנטים, כאשר עזרים אלה אינם מספיקים, לא ניתן ליצור קשר עם המנחה עד למפגש הבא.

רבים מהם כן מוצאים דרכים לאתר את המרצים האבודים: במדד גישה בלתי פורמלית למרצים זכה המסלול לציון 4.2, מעל לממוצע הארצי (3.8). העומס בתקופת הבחינות ניכר, והסטודנטים טוענים כי אין התאמה בין רמת הלימוד בכיתה לרמת הבחינה – הבחינה עוסקת יותר בפרטי-הפרטים של החומר, בעוד ההרצאות כלליות יותר.

גם בעיה זו מעידה על החשיבות של לימוד עצמי אינטנסיבי בשיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה. ממוצע הציונים של תלמידי האוניברסיטה הפתוחה, 81.2 בסקר שלנו, נמוך ביחס למקובל בתחום.

לטובת אלה שאינם מסתפקים בלימודים באוניברסיטה הפתוחה, הוקמו כמה מסלולי מעבר ללימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטאות, שמקבלות אליהן בעלי ממוצע ציונים גבוה משנה א', להמשך תואר ראשון בתוכניות שלהן. כלומר, סטודנטים אלה אינם מחויבים בציוני בגרות או בציון פסיכומטרי, אלא מתקבלים לאוניברסיטאות הרגילות על סמך הישגיהם באוניברסיטה הפתוחה (מה שהוא הכרה, למעשה, ביכולת האו"פ להכשיר סטודנטים ללימודים אקדמיים בצורה טובה).

תנאים ושירות : קמפוס חדש ומשוכלל יותר

הסטודנטים מרוצים, בסך הכול, משירותי המינהלה הניתנים להם. המזכירויות והמדורים השונים זמינים, אדיבים ו"עושים את התפקיד". ואכן יש לכך תמיכה סטטיסטית: במדד השירות בסקר שלנו המוסד זכה לציון 74, מעל הממוצע הארצי (65). בספטמבר 2004 עברה האוניברסיטה למשכנה החדש ברעננה, ובמקום הוקמה ספרייה חדשה ומרווחת, ובה עמדות מחשב רבות, המאפשרות נגישות למאגרי מידע מקוונים. בסך הכול הסטודנטים די שבעי רצון מהתנאים – ציון 3.8, מעט מעל הממוצע.

תואר בפסיכולוגיה וחינוך
האוניברסיטה הפתוחה


טלפון: 7781466 – 09
פקס:7780632 – 09

חברתי: אין מי שיפיץ שמועות

מבחינה חברתית, יש כמובן הבדל עצום בין המסלול באוניברסיטה הפתוחה, לבין המסלולים בכל מוסד לימוד אחר. כאן לא תמצאו אגודת סטודנטים (אם כי יש יוזמה להקמתה), ואין כמובן ימי סטודנט או מסיבות חוג. לפיכך, באופן צפוי למדי, ניתנו ציונים נמוכים לנושא הגיבוש החברתי (2.4 – לפחות גבוה יותר מאשר באוניברסיטת תל-אביב!). באתרי הקורסים השונים יש פורומים שבהם יכולים הסטודנטים לדבר ביניהם, אך בדרך כלל קשרים אלה מוגבלים ללימודים, ונוצרים בין מספר מצומצם של אנשים – שניים או שלושה.

מרבית הסטודנטים אינם מוטרדים ממחסור בקשרים חברתיים, ואומרים שידעו מראש שזה יהיה המצב. עם זאת, המחסור בקשרים חברתיים יוצר לעתים בעיות פרקטיות, דווקא בתחום האקדמי. למשל, בזמן שבמוסד לימוד רגיל, שמועות על רמת המרצים או על תוכן הבחינות נפוצות מהר, באוניברסיטה הפתוחה אין לסטודנטים מקורות מקבילים ולא-רשמיים שמהם יוכלו לקבל מידע; כאן הסטודנטים עצמאיים – עד הסוף.