תואר במדעי ההתנהגות – המכללה האקדמית נתניה

המכללה האקדמית נתניה מציעה שני מסלולים במסגרת בית הספר למדעי ההתנהגות: מסלול יישומי של ניהול משאבי אנוש, הכולל קורסים 'פרקטיים' וניהוליים יותר, ומסלול עיוני בפסיכולוגיה, המותאם יותר לאלו ששואפים לתואר שני בתחום. כמקובל במדעי ההתנהגות, הלימודים כוללים גם קורסים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. מאחר שכך, המכללה מציגה אופציה ראויה בהחלט עבור מי ששערי האוניברסיטאות סגורות בפניו מטעמים של תנאי קבלה.

אקדמי: המרצים טובים, הדרישות צנועות

נראה שדי מעניין ללומדים בבית הספר: הם נתנו ציון 3.7 בתשובה לשאלה האם המרצים מעניינים (מעל הממוצע הארצי) בסקר שערכנו. השיעורים מורכבים בדרך כלל מהצגת בעיות לדיון ואינטראקציה שוטפת עם התלמידים. שיעורים הכוללים הרצאה מתמשכת או הכתבה קיימים (בדרך כלל בתחילת סמסטר), אך נדירים ביחס לאוניברסיטאות. למרות זאת, הסטודנטים עדיין מוצאים הזדמנויות לרשום – 20 עמודים בממוצע לשבוע, מספר גבוה יחסית למסלולי פסיכולוגיה אחרים אפילו באוניברסיטת בר אילן, ממנה הגיעו רבים מהמרצים.

חלק מהמרצים מתוארים כאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, מומחים בתחומם, ויש שציינו שהם אף "מופיעים בטלוויזיה כפרשנים". במקרים אלה, השיעורים מכילים ערך מוסף מעבר לחומר הקריאה של ספר הקורס. עם זאת, שמענו גם על מרצים שאינם עומדים באותן אמות המידה, ובמדד ההוראה הכללי שלנו אכן קיבל בית הספר ציון נמוך מעט (52, לעומת 58 ביזרעאל, אף היא מכללה בלי חסות אוניברסיטאית). המתרגלים בחוג, כמו בשאר המכללה, מתוארים כבעלי רמה מקצועית מעולה ורמת הוראה גבוהה. יש מתרגלים שכבר עובדים בתחום, והשיעורים שלהם מרתקים, לפחות לדעת הסטודנטים. כמעט כל המתרגלים מעבירים חומר חדש, או לפחות מלמדים אותו מזווית אחרת.

התלונה שהפתיעה אותנו בקרב הסטודנטים בבית הספר למדעי ההתנהגות היא על רמת הדרישות הנמוכה. מתברר שהסטודנטים למדעי ההתנהגות בנתניה אמנם חורשים הרבה, אבל יותר לאורך מאשר לעומק. סטודנט אחד הדגים על עצמו באומרו: "אני לא מגיע לשיעורים, לא לומד בבית, ובכל זאת אני מקבל ציונים גבוהים במבחנים". גם על המבחנים אין תלונות רבות: "אפשר להתחיל ללמוד יום לפני המבחן" אמר סטודנט, כששאלנו על רמת הקושי של המבחנים. רובם דורשים שינון של חומר ורק מעטים דורש יישום; רמתם אינה מאיימת על הסטודנטים. "אפשר להתחיל ללמוד יום לפני המבחן", הסבירה סטודנטית כששאלנו על רמת הקושי של המבחנים, "אני כמובן חורשת כל הסמסטר, אבל זה עניין של אופי".

הנתונים בסקר מצביעים שהאופי של סטודנטית זו דווקא מייצג למדי, והיקף המטלות בבית הספר למדעי ההתנהגות גדול (להבדיל מהעומק שלהן): תלמידי בית הספר משקיעים בבית 8.6 שעות לימוד בשבוע ממוצע, פחות מבית הספר למשפטים במכללה, אבל לא פחות ממרבית החוגים לפסיכולוגיה באוניברסיטאות. ממוצע הציונים של הסטודנטים גבוה יחסית לציונים של מסלולים אחרים במכללת נתניה ועומד, להערכת הסטודנטים ששאלנו, על 85-80 (הסקר שלנו תומך: ממוצע הציונים שדווחו שם עמד על 83.5%). אבל יש כאן "אבל" גדול: להזכירכם, זה ממש לא מספיק כדי להתקבל לתואר שני, ודאי לא כאשר מדובר בבוגרי מכללה, שאים נהנים מהאפשרות ל'התנדב' כעוזרי מחקר וכך לזכות בהמלצות

תנאים ושירות : שביעות רצון, חוץ מהספרייה

המזכירות מתהדרת ביחס אדיב לסטודנטים ובמתן פתרון מיידי לבעיותיהם. הציון בסקר שערכנו משקף זאת: המזכירות הגיעה לציון 4.0, בהחלט יוצא מן הכלל. אמנם מכללת נתניה לא מאפשרת לבצע פעולות מנהלתיות רבות באינטרנט, אבל היחס האישי מפצה. הקמפוס עצמו נחמד, ועוזרת המחקר שלנו התרשמה לטובה ממראהו ומניקיונו. גם הסטודנטים שמים לב לכך, ועל אף האכזבה מהספרייה, הציון שהם נתנו לתנאים במוסד עמד על 4.2, מקום שני בארץ אחרי מכללת הגליל המערבי; גם במדד התנאים הכללי הגיע בית הספר למקום השני (אחרי המכללה למינהל, הפעם) עם ציון 81. אבל לא הכול טוב ויפה: הספרייה זוכה לביקורת, בשל חוסר הזמינות של מספר עותקים מספק של ספרי החוג. באופן צפוי, הבעיה מחריפה לקראת המבחנים, ואז “כל הקודם זוכה”, ציין אחד הסטודנטים. זו בעיה ידועה שהובאה לתשומת לב של הנהלת המכללה, אולם עדיין קורה לפעמים שצריך להמתין לספר קורס במשך סמסטר שלם.