תואר בפסיכולוגיה – המכללה האקדמית אשקלון

כמו במסלולים אחרים במכללת אשקלון, גם הסטודנטים במחלקה לפסיכולוגיה לומדים שנתיים במכללה ואת השנה השלישית בבר אילן. כלומר, התואר הוא של בר אילן, והיוקרה בהתאם, עם ציון 44 מתוך 100 במדד זה בסקר שלנו, גבוה ביחס למכללות בתחום. עם זאת, הבדלים אינם חסרים בין המסלול המקומי למסלול של האוניברסיטה האם: מהצד החיובי, שמענו טובות על האווירה האישית במכללה; מהצד השלילי, סטודנטים שעשו את המעבר לקמפוס האם מדווחים על רמת לימודים גבוהה יותר מאשר במכללה, ועל מגוון אנושי רב יותר.

אקדמי: המבחנים דווקא דורשים חשיבה

רמת המרצים בחוג מתוארת על ידי הסטודנטים, בטון די אדיש, כ"סבירה" וכ"די מעניינת". ההרצאה מתנהלת לרוב בצורת הכתבה, ולא בצורת דיון, אם כי למרבה השמחה המרצים מסודרים מאוד. עוד יתרון לסדר: מי שאינו מגיע להרצאות עצמן יכול לצלם את החומר מאחד מחבריו ללימודים, ואין סיבה שהדבר יזיק להצלחתו בבחינה. אבל האם הסטודנטים אכן טורחים להשלים את החומר לקראת המבחנים? ממוצע הציונים של משתתפי הסקר גרם לנו לחשוב שלא ממש – 78.3, נמוך ממש בתחום לימודים שבו הממוצע הארצי הוא מעל ה-85, והמשך המסלול לתואר שני מחייב ציונים גבוהים עוד יותר. למרות הקשר לבר אילן, נראה שהמרחק עושה את שלו, ורק כמחצית מהמרצים מגיעים למחלקה מהאוניברסיטה. בכלל, נראה שמאגר המרצים העומד לרשות המכללה מצומצם למדי; כאשר הסטודנטים ביקשו להחליף את אחד המרצים, הם נענו בשלילה והסבירו להם ש"אין אלטרנטיבות". לכן, אומרים לנו הסטודנטים, בחוג זה אין טעם לבוא בתלונות על המרצים.

למרבה המזל, נראה שברוב המקרים הם אינם חשים צורך להתלונן: ציוני ההוראה שנתנו הסטודנטים בסקר מכובדים בהחלט, בעיקר ציון ה-4.3 שנתנו, כאשר שאלנו האם המרצים מעניינים. למען האמת, הציונים כה גבוהים, שאנו נוטים להאמין שאולי הסטודנטים נסחפו מעט. בכל מקרה, תלמידי המחלקה מספרים שהמרצים והמתרגלים אדיבים, עונים לשאלות, ונכונים להקדיש מזמנם לסטודנטים. עומס הלימודים בחוג אינו מפריע כלל לחיי הסטודנטים, ולטענתם, ניתן לשלב את הלימודים עם עבודה, אפילו במשרה מלאה (!), בתנאי שיש ממי לצלם את החומר. בממוצע הסטודנטים משקיעים 6.5 שעות לימוד נוספות מעבר לשיעורים עצמם (מתחת לממוצע הפסיכולוגי). גם כמות הקריאה נופלת מזו שבמוסדות אחרים (19 עמודים לשבוע), ומאחר שאין הרבה עבודות להגשה, רוב העומס מתרכז בעיקר בתקופת המבחנים.

הבחינות, דיווחו לנו הסטודנטים, בהחלט הוגנות, ובניגוד למקובל בחוגים לפסיכולוגיה של האוניברסיטאות, מכילות גם שאלות פתוחות. בכלל, בניגוד למנהג המקובל בפסיכולוגיה, חלק מהמבחנים דורשים חשיבה, ולא רק שינון -למעשה, הם דורשים יותר חשיבה, לדברי הסטודנטים, "ממה שציפינו לו במכללה". הסטטיסטיקה משקפת את תחושתם לגבי החשיבה – הציון שניתן במדד חשיבה עצמאית, 4.2, גבוה להפתיע. הסטודנטים מרוצים מאוד, שכן הם מרגישים שדבר זה נותן להם יתרון במתא"מ – הבחינה המסכמת לסטודנטים לפסיכולוגיה, המבקשים להירשם לתואר שני. לנו, אגב לא ברור מדוע הם מקשרים בין השניים – המתא"מ הוא מבחן ידע יותר מאשר מבחן חשיבה.

תנאים ושירות: מחסור בספרים ובדשא

יועצות החוג, ועובדי המינהלה בכלל, זכו אצל הסטודנטים לפסיכולוגיה לתגובות חיוביות אך פושרות משהו – הם לא עילאיים, אבל הם "בסדר גמור", עושים את העבודה שלשמה הם כאן. היבטים מינהלתיים אחרים שהוזכרו על ידי הסטודנטים לפסיכולוגיה (אם כי לא על ידי תלמידים של מסלולים אחרים במכללה), הם תחזוקת המחשבים ומכונות הצילום, וגודל הספרייה – והפעם ההערכה איננה טובה. על הספרייה התלוננו שהיא קטנה מדי, והיצע הספרים וכתבי העת המקצועיים בה "לא מספק בכלל, אנחנו חייבים לנסוע למקומות אחרים". לפי המספרים שהמכללה סיפקה לנו הספרייה היא דווקא מבין הגדולות, לפחות בקרב המכללות.

חברתי: מה הפלא שהחוג מגובש (15 תלמידים…)

"בחוג הגיבוש מדהים, הקשרים שנוצרו הם הרבה מעבר לשעות הלימודים", אמרו לנו הסטודנטים. בהתחשב בגודל החוג, תוצאה זו אולי אינה מפתיעה כל כך – החוג לפסיכולוגיה של המכללה האקדמית אשקלון הוא חוג קטנטן, אפילו במונחים של מכללה, ומונה כ-20-15 סטודנטים בשנתון. אולי אין זה מפתיע שבסקר הם באמת יצאו מגובשים (ציון 4.1, בצמרת הליגה). סטודנטים ממסלולים אחרים במכללה, כך דווח לנו, לא ממש מעניינים את החברה מפסיכולוגיה, ועל השתתפות בפעילות האגודה אין יותר מדי מה לדבר. שלא כמקובל במסלולים אוניברסיטאיים לפסיכולוגיה, אין כאן תחרותיות רבה – הסטודנטים משווים ציונים, אך לא מעבר לכך. אולי הם מודעים לכך שסיכויי הקבלה שלהם לתואר השני פחותים בהשוואה לסיכויי חבריהם באוניברסיטאות, דבר שוודאי מקטין את הלחץ ומהצורך להיות לא נחמדים זה לזה. אולי הם פשוט משווים את עצמם לבר אילן.

הערה מתודולוגית: ניתוחים שערכנו מראים, כי ייתכן שהסקרים לא מולאו על ידי הסטודנטים בהגינות. רוב התיאור מתבסס על ראיונות ועל אותם חלקים מהסקר שהוצלבו עם מידע ממקורות אחרים.