תואר בפסיכולוגיה – אוניברסיטת בר אילן

קשה מעט לאפיין את המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן: מרוב הבחינות, היא במקום טוב באמצע בין מסלולי הפסיכולוגיה האוניברסיטאיים. יתרונה של המחלקה במספר המתקבלים לתואר השני במוסד (גבוה, יחסית) – לא שזה עוזר הרבה בהפחתת הלחץ: 57% מהסטודנטים תיארו את חבריהם ללימודים כ"לחוצים", ו-44% ציינו שלומדים במחלקה אנשים "חרשנים". באופן לא מפתיע, שיעור הסטודנטים הדתיים במחלקה גבוה בהשוואה לשאר מסלולי הפסיכולוגיה – יותר מ-60% מהסטודנטים בסקר שלנו.

אקדמי: "מוטב לבזבז את הזמן למתרגל מאשר לפנות למרצה"

בנושא עומס הלימודים בחוג, לשנתון הייתה השפעה ברורה על התשובות שקיבלנו. בעוד הסטודנטים משנה ג' שריאיינו טענו שהעומס הביא אותם למצב שבו "אי אפשר לנשום – בוחן כל שבוע וחובת הגשה לכל תרגיל", הסטודנטים משנה ב' דווקא לא חוו זאת. ומה אומרת הסטטיסטיקה? מהנתונים שאספנו עולה, כי בבר אילן קוראים פחות חומר מאשר באוניברסיטאות אחרות (55 עמודים בממוצע לשבוע, לעומת 77 בעברית), ואין חשים יותר מדי אתגר (3.5 מתוך 5, מעט מתחת לממוצע הארצי).
ייתכן שמועד העברת הסקר (בנובמבר) השפיע: לפי תוכנית הלימודים בבר אילן, הקושי העיקרי בא לידי ביטוי בעיקר בסוף השנה. כל הקורסים בפסיכולוגיה שנתיים, ויש בהם רק מבחן אחד, להבדיל ממקומות אחרים, שבהם יש תערובת של קורסים שנתיים וסמסטריאליים. כך יוצא, שבסוף סמסטר ב' הסטודנט הבר אילני נבחן על חומר מכל השנה, ואז "עושים מועדי ב' בהכול".

בעוד הסטודנטים מרוצים מהרמה האקדמית-מחקרית והאנושית הגבוהה של המרצים במחלקה, רמת ההוראה שלהם אינה עומדת, כנראה, באותם הסטנדרטים. "המרצים מעוררי השראה, חוקרים מדהימים, אבל לא יודעים ללמד" מספר תלמיד שנה ג'. לעומת זאת, המתרגלים נחשבים מורים מצוינים, והם נכונים להשקיע גם הרבה מעבר לשעות התרגול עצמן. חלק גדול מהסטודנטים מרגישים נוח יותר לגשת למתרגל "ולבזבז לו את הזמן", מאשר לגשת אל המרצה עצמו. הממוצע, מסתבר די טוב, על רקע העובדה, שבמדד איכות ההוראה הכללי בסקר שלנו, הייתה בר אילן מעל הממוצע הארצי במסלולי הפסיכולוגיה – והגבוהה מבין האוניברסיטאות. מהנתונים שלנו עולה, כי הגישה הבלתי פורמלית למרצים אמנם נמוכה מעט מהממוצע הארצי (3.7 לעומת 3.8), אך גבוהה בהשוואה לשאר המסלולים האוניברסיטאיים בתחום.

כמקובל באוניברסיטאות רבות, המבחנים בחוג לפסיכולוגיה בבר אילן הם מבחנים אמריקאיים, ולטענת הסטודנטים בוחנים שני דברים: בקיאות בחומר הלימוד והבנת הנקרא. "צריך לדעת את החומר, אבל צריך גם לדעת לענות על שאלון אמריקאי", שהוא, כפי שמגלים מהר מאוד, עתיר תשובות "כמעט נכונות" או בשמן הספרותי – "מסיחים". הלימוד למבחנים מתבסס על שינון רב, שכן מדובר במסות של חומר ובפרטים קטנים רבים שצריך לזכור. לפחות אין מדובר בחומר קשה מאוד – 3.2 בסקר שלנו, מעט מתחת לממוצע הפסיכולוגי-התנהגותי, ובדיוק כמו בחיפה ובבן גוריון.