גובה2רקע כללי

החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה נהנה ממוניטין מצוינים, מדווחים הסטודנטים שריאיינו, ומגיעים אליו, בניגוד לחוגים אחרים באוניברסיטה, גם רבים שאינם מצפון הארץ. בשנים האחרונות גדל מאוד מספר הלומדים בחוג – כיום יש קרוב ל-300 איש בשנתון (ומספר כולל של כ-800 תלמידים לתואר ראשון) – ובעקבות זאת גדל גם מספר המתמודדים על המקום המיוחל בתוכניות התואר השני. אולי בגלל זה זהו המסלול הכי לחוץ בארץ: 64% מהסטודנטים שריאיינו הכתירו את חבריהם ללימודים בתואר זה, לעומת 50% בתל אביב. "חייבים תואר שני כדי לעסוק במקצוע, וזה מכניס את כל המערכת ללחץ עצום", הסבירה לנו תלמידה בחוג.

אקדמי: המירוץ לתואר השני

הלימודים בחוג נחשבים קשים ותובעניים. הקושי אינו מתבטא ברמת חומר הלימוד (ציון 3.2 מתוך 5 בסקר שלנו, דומה לשאר האוניברסיטאות), אלא בצורך להכירו היטב: התוכניות המבוקשות לתואר השני מקבלות 8 אנשים בשנה (שמענו שבקלינית התחרו 180 נרשמים על מקומות שמונת אלה בשנה שעברה), כך שיש לשמור על ממוצע גבוה. ברוח הפסיכולוגיה האבולוציונית, יש כאן מידה מסוימת של אדפטציה – בחוג אמנם קוראים הרבה (74 עמודים לשבוע בממוצע, מזה "חומר רב באנגלית") אך משקיעים זמן מועט, יחסית למסלולים אחרים, בלמידה בבית (6.3 שעות שבועיות). חומר התיאורטי מעורר עניין בקרב תלמידי החוג. שמענו מרבים מהם על לימודים ש"פותחים עולמות", "מעניינים ומאתגרים" ו"מעודדים לדעת דברים חדשים". כששאלנו בסקר לגבי מידת האתגר בלימודים, קיבל החוג ציון 3.7, מעט מעל הממוצע הארצי (3.6), והרבה מעל לשאר המסלולים האוניברסיטאיים. מגוון הקורסים המוצעים רחב, אם כי רבים מהם פתוחים רק משנה ג'. קורס האימים של החוג החיפאי הוא פסיכולוגיה ניסויית (שיטות מחקר), הנלמד בשנה ב'; זהו אחד הקורסים המעטים שבהם ניתן לראות על לוח הציונים מה שמוגדר כ"ציוני טכניון" – או, במילים אחרות, ציונים מתחת ל-75.ר2

מבחינת חומר הלימוד, אכזבה ממחסור ב"תכל'ס" היא נחלתם של רוב הסטודנטים הלומדים במסלולים האוניברסיטאיים, והחוג בחיפה אינו יוצא דופן. החוג מקיים קורס מעשי לשנים ב' ו-ג', וסמינרי מחקר המעניקים התנסות מעשית בתכנון ובביצוע של מחקרים. למרות זאת, לא מעט מהסטודנטים בחוג ציינו באכזבה שאין כמעט קורסים פרקטיים, וגם התלונה ש"אין מה לעשות עם תואר ראשון" (חוק הפסיכולוגים מגביל את העיסוק לבעלי תואר שני, עם סיום התמחותם) חזרה על עצמה לא מעט. לנתונים הסטטיסטיים ניתן להתייחס כחצי כוס ריקה או מלאה: הציון שניתן על קשר בין הלימודים לעולם העבודה, 2.8, נמוך אמנם מבחינה אובייקטיבית, אך גבוה ביחס ל-2.3 של האוניברסיטה העברית ושל בר אילן. ראשות החוג ביקשה להוסיף שבעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה מבוקשים על ידי חברות פרסום, שיווק, כוח אדם ועוד. המבחנים בחוג בדרך כלל אמריקאיים; אולי בגלל זה הסטודנטים מרגישים שאין הרבה מקום לחשיבה עצמאית במסגרת הלימודים: הציון בסקר שערכנו (3.1) גבוה ביחס לאוניברסיטאות, אך נמוך בהשוואה למכללות. כחלק מהמאבק על כל שבריר נקודה בממוצע הציונים ("המירוץ המטורף על התואר השני"), רבים נוהגים לערער על ציוני מבחן אפילו אם הם סביב ה-90, וגם הנוכחות של משפרי ציונים במועדי ב' מרשימה.

החוג לפסיכולוגיה
אוניברסיטת חיפה


בניין רבין, קומה 7
אוניברסיטת חיפה

איכות ההוראה

היחס למרצים השאיר אצלנו סימני שאלה: בראיונות המרצים מקבלים הרבה מחמאות – נתקלנו בביטויים כגון "מעוררי השראה" ו"הטובים בתחומם", ויש בשביעות רצון מ"מדיניות הדלת הפתוחה" של מרצים רבים. המדדים הסטטיסטיים אינם תומכים לגמרי בשלל המחמאות, וחיפה נמצאת מעט מתחת לממוצע בקטגוריות ההוראה (52 מתוך 100 במדד ההוראה הכללי, לעומת 56 בבר אילן, הגבוהה מבין האוניברסיטאות). אנו סבורים שהדבר נובע מכך, שבצד מרצים טובים מאוד, יש גם לא מעט אנשי סגל שמקובל לשמור מהם מרחק, עקב חוסר יכולתם ללמד חומר מעניין (או אפילו מובן). מדובר בעיקר במרצים בקורסים קשים ולא אטרקטיביים, כמו קורסים בשיטות מחקר ובסטטיסטיקה. המתרגלים זוכים למשוב חיובי, והסטודנטים מציינים לטובה את נכונותם להתערב למען הסטודנטים מול מוסדות החוג במידת הצורך.

מילה של שקיפות:

בין מנהלי החברה וצוות המחקר נמנים בוגרים ומוסמכים של החוג, ביניהם פרופסור אליעזר יריב.