תואר בניהול ובקרה תעשייתית – המכללה האקדמית ספיר

ללימודי BA בניהול ובקרה תעשייתית היא תוכנית ייחודית למכללה האקדמית ספיר. הגישה כאן אומרת שלא כל מי שעוסק בתעשייה צריך להיות מהנדס, במיוחד אם התפקיד שלו ניהול ( קצת בדומה לחוג הלא-הנדסי למערכות תוכנה בספיר). מטרת החוג להקנות לסטודנטים ידע ניהולי בנושאי תכנון ותפעול של מערכות ייצור ומערכות שירותים, וללמדם לתכנן ולבקר מערכות המשלבות בני אדם, מכשור וציוד. החוג מציע שלוש מגמות התמחות: ייצור, תהליכי מידע וביוטכנולוגיה. למעשה, מסלול זה מזכיר מאוד מסלולי לימוד בהנדסת תעשייה וניהול, אלא שהלימודים בו הם לתואר BA, ואינם מעניקים לבוגריהם תואר BSc, כמקובל בחוגים להנדסת תעשייה וניהול. ההבדל מתבטא בכך שבתוכנית אין קורסים הנדסיים, והיא אורכת שלוש שנים במקום ארבע. למרות התואר הלא יוקרתי, הסטודנטים שסקרנו ציינו את יוקרת המוסד כסיבה מרכזית ללימוד בו.

הערה מתודולוגית: מסיבות טכניות לא יכולנו לסקור מספר מספק של סטודנטים במסלול זה. לפיכך, רוב המידע מבוסס על ראיונות עומק ועל תצפיות, כיוון שהנתונים המספריים עשויים לייצג באופן לא מדויק.

אקדמי: תעשייה וניהול, נטול הנדסה

החוג לניהול ובקרה תעשייתית הוא חוג אינטר-דיסציפלינרי, המציע לסטודנטים הלומדים בו קורסים במגוון רחב מאוד של נושאים. לכן, לזכותו של החוג ייאמר כי מובטח כמעט לכל סטודנט בחוג, שילמד לפחות כמה נושאים שיתעניין בהם; אך לחובתו של החוג ייאמר כי מובטחים גם כמה נושאים שהסטודנט יתעניין בהם פחות. תוכנית הלימודים כוללת קורסים בתחומים שונים ומגוונים כגון מתמטיקה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, פיזיקה, כלכלה, סטטיסטיקה, תהליכי יצור, מימון, ניהול משאבי אנוש ומערכות מידע. בסך הכול הסטודנטים סבורים שהלימודים הם אתגר, ובמדד זה הם נתנו את הציון הגבוה ביותר – 4.2 מתוך 5, לפי הסקר שערכנו. לעומת זאת, למרות שהחוג מציע מספר קורסים הנדסיים (תהליכי ייצור וגרפיקה הנדסית, למשל)חלק מהסטודנטים בחוג מרגישים מתוסכלים, מפני שלדעתם חומר הלימודים "תיאורטי מדי, ואינו מקנה ידע מעשי – אפילו בשיעור פרקטי כמו אוטומציה, למשל". סטודנטים אחרים אינם בטוחים שהחוג שהם לומדים בו מוכר דיו, וחוששים שחוסר המוניטין יקשה עליהם למצוא עבודה בתחום.

הסטודנטים מרוצים מאוד מרמת ההוראה של חלק מהמרצים שלהם, אך אינם מרוצים כלל מרמת ההוראה של רובם – "30% מהמרצים טובים מאוד מאוד, השאר לא משהו". בממוצע, המרצים המעולים צובעים בוורוד את הדרך שבה הסטודנטים תופסים את המרצים – על פי הסקר שביצענו, הם קיבלו את הציון הגבוה ביותר, הן בהעברת החומר בצורה מעניינת (3.8), הן כמומחים בעלי שם בתחומם על פי הסטודנטים (ציון 4 מתוך 5). בנוסף, הסטודנטים מציינים לטובה את היחס האישי והחם מצד המרצים, ואת המתרגלים שמלמדים היטב ועוזרים בשעת הצורך. באשר לצורך בנוכחות בהרצאות ובתרגילים הדעות חלוקות: רבים מהסטודנטים שדיברנו עמם ציינו שהם עצמם מקפידים להגיע לרוב השיעורים, אך הודו ש"יש אנשים שבקושי מגיעים ומצליחים בכל זאת" (קצת קשה לנו לראיין את אלה שאף פעם אינם מגיעים לשיעור, מטבע הדברים).

רוב הסטודנטים בחוג לניהול ובקרה תעשייתית אינם חשים שמדובר בתוכנית לימודים קשה מאוד, אך אינם סבורים שהיא קלה לגמרי, שכן חומר הקריאה רב (25.4 דפים בשבוע), וקושי חומר הלימוד קיבל ציון 3.8 מתוך 5 לפי הסקר שביצענו. לשם השוואה, הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון הסמוכה, הגדירו את רמת הקושי של חומר הלימוד שלהם כ-3.3. בסך הכול הסטודנטים סבורים שהלימודים "בינוניים – לא קשים ולא קלים". גם שיעור הנשירה הנמוך (כ-90% מהסטודנטים שמתחילים את התואר מסיימים אותו בהצלחה) מעיד על כך שדרישות החוג סבירות. עומס הלימודים עשוי להשתנות מסמסטר לסמסטר, מפני שחלק מהקורסים דורשים הגשת תרגילים מדי שבוע, בעוד באחרים הציון נסמך על בחינה מסכמת בלבד. רמת הקושי של הבחינות בחוג הוגדרה כ"סבירה, ואם הציון הכיתתי נמוך נותנים לנו פקטור" (החוג בתגובה-בשנתיים האחרונות ניתן לספור את הפקטורים על אצבעות יד אחת). הבחינות אינן מסתכמות בשינון, אלא כוללות היבטים של הבנת ויישום החומר לשם פתרון בעיות.

תנאים ושירות: בזמן ובמקום שנמצא לנכון

בניגוד לחוגים אחרים בקמפוס, שהפגינו גמישות במתן מענה לצורכי הסטודנטים בכל שעה, כאן הגישה פורמלית יותר; אם השעה היא שעת קבלה – מה טוב. במקרה זה הסטודנט יקבל יחס אדיב, אישי ומקצועי. גם סטודנט שהצליח לתפוס את המזכירות בשעות הקבלה הטלפוניות יקבל יחס אדיב ואוהד. לעומת זאת, לא מומלץ לנסות לפנות למזכירות שלא במסגרת שעות אלה – במקרה הטוב, יקבל סטודנט זה גערה והזמנה לחזור למחרת; במקרה הרע, לא יקבל יחס כלל. הסטודנטים, מסתבר, אינם שוכחים את הנזיפות: המזכירות "זכתה" לציון 3 מתוך 5 ביחס לשביעות הרצון של הסטודנטים משירותיה, מהאחרונים בסקר שביצענו.

באופן כללי הסטודנטים בחוג מתייחסים לתנאים ולשירות שהם מקבלים כ"פרווה": לא ממש מרוצים מהם, אבל יודעים שיכול להיות גרוע יותר. במיוחד, בהשוואה לסטודנטים בחוגים אחרים במכללה, כמו הנדסת תוכנה, שבה זכו התנאים והשירות לדירוג גבוה מאוד (שני וראשון, בהתאמה). מעניין שהתנאים והשירות במוסד היו אחת הסיבות העיקריות לבחירה ללמוד בו, לפי הסקר שערכנו.

חברתי: הגודל לא קובע

החוג לניהול ובקרה תעשייתית הוא חוג גדול למדי (כ-300 איש בשנתון), והסטודנטים מרגישים שהגודל הזה פוגע בגיבוש. עם זאת, מבחינה חברתית הסטודנטים אינם סובלים, וייתכן שתחושת הניכור של הסטודנטים נובעת מהרגשה של הליכה לאיבוד בתוך כלל החוג, אך לאו דווקא בקבוצות חברתיות קטנות, שבהחלט קיימות. סטודנט שירצה ליהנות מפעילויות חברתיות ומבילויים, יוכל בהחלט לעשות כן, באמצעות הפעולות שאגודת הסטודנטים מציעה. הסטודנטים שלומדים בחוג בהחלט גאים להשתייך אליו (ציון 4.1, שמסייע להם לחלוק את המקום הראשון עם מכללת אורט בראודה). נראה שהמקור לחלק מהגאווה, הוא ביכולת להצליח בלימודים גם בלי לחץ, שכן הסטודנטים בחוג הם הסטודנטים הלחוצים פחות מאלה שסקרנו. עם זאת, היעדר לחץ אין פירושו חוסר השקעה, והסטודנטים בחוג בהחלט מגדירים את עצמם כמשקיענים וחרוצים.