הסטודנטים חשים גאווה רבה במקום לימודיהם (4.06). שביעות הרצון הגבוהה ביותר בקריה היא מהמרצים המלמדים במסלול, שזכו לציונים גבוהים ביותר כמעט בכל תחום של איכות ההוראה. את החדשות הטובות לא מתאמצים להסתיר בקריה האקדמית – באופן יוצא דופן, התקשר אלינו הדיקאן מיוזמתו, כדי לספר על חידושים טכנולוגיים שהונהגו במסלול, ולוודא שנכניס פרטים אלה למדריך. המסלול למשפטים בקריה האקדמית הפך בשנתיים האחרונות לגדול ביותר בישראל מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים בו, ומבחינת מספר אנשי הסגל האקדמי הקבוע המלמדים בו. הקונספציה העומדת מאחורי הסטטיסטיקה המרשימה הזאת היא "תואר במשפטים לבעלי תואר וקריירה בתחום אחר", ובהתאם, רבים מהסטודנטים למשפטים בקריה הם כבר בעלי תואר אקדמי בתחום אחר.
אקדמי: קריה של מפורסמים
הרמה האקדמית של החוג למשפטים בקריית אונו אינה דבר מוסכם על הסטודנטים. יש הטוענים כי הרמה נמוכה ומביאים הוכחות מהשטח. בפעמים שביקרנו במכללה לא יכולנו שלא להתרשם מהתנועה הערה של סטודנטים, אל הכיתות ומתוכן, במהלך ההרצאות. פירוש הדבר מתחלק לשניים: ראשית, שהנוכחות מרשימה למדי (גם כי הלימודים מרוכזים מאוד ואין שעות חלון), ושנית, שהסטודנטים אינם יושבים בכיתה במשך כל השיעור. שנית, סטודנטים רבים חושבים שהלימודים מציבים בפניהם גירוי אינטלקטואלי (ציון של 3.96 מתוך 5), ושחומר הלימודים קשה (ציון של 3.21 מתוך 5). אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמסלול למשפטים בקריה האקדמית זכה במקום הראשון בארץ בקטגוריית הלימודים הדורשים חשיבה עצמאית, עם ציון של 3.96.
המרצים מגיעים מאוניברסיטאות תל אביב, ירושלים ובר אילן. כמו אוריאל רייכמן בהרצליה, גם כאן נעשה מאמץ להביא "שמות גדולים", והרכש כולל את הפרופסורים גבריאלה שלו, זוהר גושן, עמנואל גרוס, את פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל, ושם גדול מתחום העיתונות: גדעון רייכר. הסטודנטים יודעים שהובאו להם מרצים בעלי שם טוב, והעניקו להם ציון 4.21. הם נחשבים למרצים למשפטים המעניינים ביותר בארץ (3.9), וכן למרצים שעונים בצורה הטובה והעניינית ביותר לשאלות הסטודנטים (4.18). ככל שהמרצים נחשבים פחות, כך הם נגישים יותר לסטודנטים. המרצים ה"גדולים", לעומת זאת, אינם מתאמצים להסתיר את הישגיהם והם מרבים לספר על עצמם, על המחקרים שערכו ועל התיקים החשובים שטיפלו בהם (לא כולם, גבריאלה שלו, למשל, לא עושה זאת).
הלימודים במסלול ניתנים בכמה גרסאות: לימודים של יומיים בשבוע, לימודי ערב ולימודים "רגילים" המתפרשים על הבקרים של שלושה ימים בשבוע. הסטודנטים המגיעים ללמוד בבוקר, מזכירים מאוד את הסטודנטים המגיעים ללמוד בשאר המכללות הפרטיות המציעות לימודי משפטים. הם צעירים, ממעמד בינוני או גבוה, וזוהי להם הפעם הראשונה שבה הם נתקלים במסגרת אקדמית.
הסטודנטים המגיעים ללמוד בערב הם בעלי פרופיל דמוגרפי שונה לגמרי. אלה אנשים מבוגרים ברובם, בעלי מקצוע (שמענו על הרבה רופאים, רואי חשבון ועובדות סוציאליות), שבאו ללמוד כדי לממש קריירה שנייה, או כדי להרחיב את תחום העיסוק שלהם. אלה אנשים עובדים, בעלי משפחות, המעוניינים להרחיב את השכלתם או לזכות בהטבות שכר. משום כך, המכללה מרחיבה פחות בהיבטים התיאורטיים בלימוד משפטים, ושמה דגש על פרקטיקה ועל הכשרה מקצועית. המתרגלים, כולם עורכי דין, מוסרים תמיד את הטלפון האישי שלהם.
יש ביניהם שבאים, מעבירים את החומר והולכים, ויש ביניהם שדואגים שכולם יבינו ומעודדים להתקשר בכל שעה. רמת ההוראה שלהם מוערכת כגבוהה, פעמים רבות אף גבוהה יותר מזו של המרצים: "מה שהמרצה מעביר בשלוש שעות, המתרגל מעביר בחצי שעה". התרגילים ממוקדים יותר מההרצאות, מעשיים יותר וגם מוגשים בצורה מסודרת יותר. בין היתר הובטח גם מסלול למצטיינים במיוחד, שיזכו להנחה ניכרת בשכר הלימוד. המסלול טרם נפתח עם כתיבת שורות אלה, ולכן כדאי לסטודנטים עם נתונים גבוהים אך מעט כסף, לעקוב אחרי הפרסומים בנושא. השאלות על עומס הלימודים נענו בתגובות מעורבות, כנראה בגלל השונות העצומה בתוכנית הלימודים.
לכן, יש סטודנטים שטוענים ש"יש לי חברות ברייכמן ובמכללה למינהל. הן ממש לומדות" או ש"ההשקעה בבית שואפת לאפס, אם אין עבודה להגשה או מבחן שעומד על הפרק". ואכן, במסלול המשפטים בקריה האקדמית קוראים את המספר הנמוך ביותר של עמודים בשבוע – 37.64. אולם, הסטודנטים הלומדים במסלול הבוקר משקיעים בבית 9.41 שעות בשבוע, מה שמעמיד אותם הרבה מעל הממוצע הארצי. המבחנים נעשים קשים יותר, מה שמלווה בסגירה שיטתית של מחברות בעת הבחינה. הדרישה היא ליישום ופתירת סוגיות משפטיות עם הכלים שניתנו בשיעור. מדיניות סינון אינה קיימת, "אלא אם אתה מסנן את עצמך".
תנאים ושירות: הגשת עבודות בדו"אל, הרצאות בטלוויזיה
ראשות החוג מכוונת מאוד לשוק התעסוקה, משנה קורסים ומעדכנת אותם בהתאם לצורכי השוק. כך למשל, הוסיפה לפני שנתיים את ההתמחות של מערכות מידע בחוג למשפטים. תוכניות מיוחדות אחרות מעניקות הכשרה לעריכת דין באיחוד האירופי (EU), והכנה למבחני עריכת דין בניו יורק. הסטודנטים מעריכים מאוד את כל מאמצי ההנהלה (3.71), ואת שירותי המזכירות (שניהם ממוקמים במקום השני בארץ, עם ציון של 3.87). כמעט מובנת מאליה גם שביעות מהתנאים ומהשירות (4.11). גמישות מינהלתית לטובת הסטודנטים ניכרת היטב במקום. הקריה האקדמית היא המוסד היחיד בארץ הפותח מסלולי חורף ללימודי משפטים, כדי לאפשר לסטודנטים מאחרים ולמשוחררי צה"ל להתחיל ללמוד בלי לחכות חצי שנה עד לפתיחת שנת הלימודים הבאה. מבחינה אדמיניסטרטיבית, מערכת השעות נטולת ה"חלונות" היא מכוונת, כדי לאפשר לסטודנטים לרכז את לימודיהם בפקולטה, ולהמשיך את יום העבודה שלהם או את לימודיהם לתואר נוסף.
שירותי המזכירות, כפי שציינו, טובים מאוד בדרך כלל, אבל שמענו גם קיטורים: "אם אתה מתקשר, אתה מגיע לתקליט ואם אתה משאיר הודעה, לא חוזרים אליך". נוחיות הסטודנטים וההליכה לקראתם, לעומת זאת, היא בהחלט ערך מכונן בעבודת המזכירות: הגשת העבודות אפשרית בפקס ואפילו בדו"אל, "באים מאוד לקראתנו". המסלול מציע חידוש טכנולוגי מרענן לסטודנטים: חלק מההרצאות משודרות בטלוויזיה בערוץ מיוחד של הכבלים הדיגיטליים. קבוצות חברתיות מסוימות מקבלות מלגות וסבסוד של שכר הלימוד – אתיופים, בוכרים, ועולים חדשים. המכללה גם מקיימת תוכנית מיוחדת לחרדים, המתקיימת בקמפוס נפרד באור יהודה. הקריה מקיימת (בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית) פרוייקט לקידום עולי אתיופיה להשכלה גבוהה ולמנהיגות קהילתית.
הפקולטה למשפטים הקריה האקדמית קריית אונו רחוב צה"ל 104 קריית אונו טלפון: 5311863 – 03 |
חברתי: תלמידי בוקר – צעירים מבוססים, תלמידי ערב – מבוגרים עובדים
כאמור, הקריה מקיימת כמה תוכניות לימודים, כדי להתאים לכמה שיותר אנשים: צעירים אחרי צבא, אנשים עובדים, אנשים בעלי קריירה המחפשים השתלמות מקצועית ועוד. הסטודנטים ה"רגילים", שמגיעים לחוג במסגרת הלימודים בבוקרי השבוע, תוארו על ידי עמיתיהם לספסל כ"אנשים בלי הרגלי למידה, מה שיש להם זה אבא עם כסף". סטודנט אחד ציין בפשטות "אלה לא אנשים שהיו מתקבלים לאוניברסיטה". רוב הסטודנטים משלבים עבודה עם לימודים, וטוענים ש"זה אפשרי, ואפילו רצוי, רק כאן".
יש גם סטודנטים אחרים, הסטודנטים שלומדים במסלולים של יום-יומיים בשבוע, או במסלול לימודי הערב. אלה הם אנשים בעלי קריירה אחת, חלקם מהנדסים, קצינים במשטרה וכפי שדאגו להזכיר לנו כמה פעמים, גם רופאים. הם עובדים במשרה מלאה ולומדים במסגרת מצומצמת, רובם מבוגרים בעשור ויותר מ"הסטודנט הממוצע". הסטודנטים האלה לא באו כדי לחוות הווי סטודנטיאלי, הם אינם מנוכרים, אולם "החברות בינינו מתחילה ונגמרת כאן". שביעות הרצון מהאגודה, 2.62, היא נמוכה מהממוצע הארצי, אולי מפני שכל הסטודנטים ממהרים לעבודה עם תום השיעור, ואינם נשארים ליהנות מהפעילויות המעטות שאותן היא מארגנת.