תואר במשפטים – המכללה האקדמית נתניה

נתניה היא המכללה הפרטית הצפונית ביותר (במובן הגיאוגרפי, לא החברתי), ובהתאם היא מושכת אליה סטודנטים מכל אזור הצפון: פגשנו כאלה שמגיעים כל פעם מנהריה. האזור שדרומית לנתניה מיוצג פחות, אך עדיין מדובר בפיזור גיאוגרפי רחב יחסית, ובהתאם לכך, הסטודנטים במסלול לומדים ומתיידדים בעיקר עם הסטודנטים שגרים בסביבתם. אם המרכז הבינתחומי הוקם על ידי יוצאי אוניברסיטת תל אביב, והמכללה למשפטים – המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן על ידי יוצאי האוניברסיטה העברית, הרי שבית הספר למשפטים במכללת נתניה רואה את שורשיו בפקולטה למשפטים של בר אילן, משם הגיעו מייסדי בית הספר ורבים מחברי הסגל. מאז התרחב מעגל המרצים, לאחר שהמכללה ערכה מסע רכש אגרסיבי למרצים מצטיינים.

אקדמי: מנתחים תיקים ביחד

בית הספר למשפטים הוא הגדול ביותר במכללת נתניה, והוא מונה כ-300 סטודנטים במחזור. גם מספר חברי הסגל גדול ואיכותי, וקיבל את המקום החמישי (אחרי האוניברסיטאות ולפני המכללות) כשמדדנו את שיעור המרצים בעלי הפרופסורה. כששאלנו את הסטודנטים מדוע בחרו ללמוד משפטים, הסבירו שעשו זאת מהסיבות הבאות: עניין בתחום, שאיפה להביא צדק, וציפייה למקצוע יוקרתי. כששאלנו למה בנתניה הצביעו 71% על דרישות הקבלה הנוחות, ו-34% על איכות הלימודים (סטודנטים בוחרים מוסד לפי יותר מסיבה אחת, לכן הסכום גבוה מ-100%), הסבירו לנו שמתחילה הסטודנטים כאן שאפו להגיע לאחד מבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות, אבל הם חשים ש"הלימודים פה בסדר גמור".

המרצים בבית הספר למשפטים מעניינים (עם ציון מרשים של 3.79 מתוך 5, השני בארץ), ורמת ההוראה שלהם נחשבת מעולה; אפילו המרצים ה"יבשים" מקפידים מדי פעם להפסיק את ההכתבות ולקיים דיון על הנושא. במיוחד אהודים המרצים המספרים על תיקים משפטיים מעניינים, ומנתחים מקרים מפורסמים ("עוברים אתם ארבע שעות שיעור ורוצים עוד ארבע"). בניגוד לחוגי המכללה האחרים, היחס האישי בין המרצים לסטודנטים מורגש פחות בבית הספר למשפטים, אולי בשל גודלו של בית הספר; אולם בהשוואה למסלולי משפטים אחרים הציון לנגישות בלתי פורמלית היה גבוה בהחלט: 4.28. הלחץ להספיק חומר, גורם למרצים להתעלם מבקשותיהם של סטודנטים להאט או לחזור על דבריהם.

המתרגלים אינם משמשים "מתרגלים", אלא מעין חונכים הממלאים חוסרים בהרצאה, ורצים עם החומר קדימה. הם מורים טובים ומשקיעים, לדעת הסטודנטים, אולם אלה אינם שבעי רצון מההסדר הקיים. "מתרגלים צריכים לחזור אתנו על חומר קשה ולא מובן," קובלת אחת הסטודנטיות, "לא להעמיק ולהרחיב את החומר שנלמד בהרצאה". תרגול היא אפשרות הפתוחה בפני מי שסיים את שנה ג' בציונים גבוהים, והיא מזכה במלגה. ישנם חילוקי דעות בין הסטודנטים אודות הרמה האקדמית של הלימודים בבית הספר. אמנם המרצים המלמדים קיבלו ציונים גבוהים כאנשי הוראה, וגם כמומחים בתחומם. מצד שני ההשקעה הנדרשת מהסטודנטים אינה גדולה, והם לומדים כשבע שעות לימוד מעבר להרצאות, פחות מהממוצע הארצי (8.5) וגם מספר העמודים שהסטודנטים קוראים בשבוע (79) נמוך מהממוצע הארצי. היו גם סטודנטים שטענו כי תלמידים שלא מגיעים לשיעורים מקבלים ציונים גבוהים במבחנים (כשלעיתים התלמיד המחסיר הוא הם עצמם) וזו לדעתם הוכחה שהרמה אינה כה גבוהה.

מצד שני, מדיניות הפקולטה היא שסטודנט שלא עומד בדרישות הנוכחות והציונים של בית הספר, אינו ממשיך את לימודיו במכללה. מדובר בסינון חריג יחסית למכללות פרטיות, שקבלה אליהן בדרך כלל מבטיחה את סיום הלימודים עם התעודה המבוקשת. במכללת נתניה אולי מקלים בתנאי הקבלה, אבל אל לסטודנטים להיתפס לשאננות יתרה, כיוון שלפחות חלק מהם מוצא עצמו מחוץ למערכת אחרי שנה א'. הבחינות הן נושא רגיש בקרב הסטודנטים למשפטים. מתברר שעד לאחרונה, מדיניות בית הספר הורתה על בחינות בחומר לימודים פתוח, כמקובל בחוגים למשפטים. כחלק מהמגמה הארצית שתיארנו במבוא, השתנתה מדיניות בית הספר, וכיום יותר ויותר מבחנים מתבצעים כשחומר הלימודים סגור. במתכונת הנוכחית, רוב השאלות מבוססות על שינון, ומיעוטן על יכולת יישומית. סטודנטית סיפרה שמרצים מעדיפים תשובות רחבות ("תמציתיות וענייניות אינן מתקבלות בעין יפה"). לנו סיפרו המרצים שקיימת הגבלת עמודים (בין 3 ל-4) בדפי התשובות של כל מבחן, כך ש"מריחה פרועה" אינה אפשרית.

תנאים ושירות: אישורים בחינם

הסטודנטים בנתניה מרוצים בהחלט מתנאי הלימוד שעומדים לרשותם (3.8 גבוה מהממוצע). הקמפוס מטופח ונקי, ורוב הסטודנטים אוהבים מאוד את המראה החיצוני שלו. לעומת זאת, שירותי המינהלה והמזכירות זכו להערכה פושרת שהפתיעה אותנו (גם מהיכרות אישית של צוות המחקר, וגם מהתוצאות בחוגים אחרים במכללה). הסטודנטים שהתראיינו לא נזקקו במיוחד לשירותי המזכירות, וביקרו בה פעמיים-שלוש בשנה בלבד, אבל הביקורים האלה הולידו דירוג של 2.9 בלבד, הדירוג הנמוך ביותר מבין המכללות. אגב, כמה סטודנטים סיפרו שניתן לקבל במזכירות למשפטים בבית הספר, בלי תשלום, אישורים שבחוגים אחרים למשפטים מקובל לגבות תשלום בעבורם.

חברתי: קבוצות קבוצות

התחרותיות בבית הספר למשפטים נמרצת, ויש סטודנטים, כך סיפרו לנו, שנוהגים להתפאר בציונים גבוהים יותר מכפי שקיבלו באמת. מצד שני, הסטודנטים מרבים לחלוק את חומר הלימוד עם חבריהם, ולא נתקלנו בסטודנט שהתלונן כי אין לו ממי לצלם סיכומים. מסתבר שאופיה של התחרותיות בנתניה מיוחד: הסטודנטים יוצרים קבוצות לימוד משותפות, ואלה מתאפיינות בגיבוש ובשיתוף חומר בין חבריהן – אך לא עם מי ששייך לקבוצה "אחרת". הבילויים עם חברים מהקמפוס, לעומת זאת, אינם שכיחים ואפילו נדירים למדי, והסטודנטים מבלים עם 1.77 חברים מהקמפוס (רק במכללת רמת גן ובחיפה מבלים פחות). גם בילוי לימודי עם חברים נפוץ פחות, רק עם 0.8 חברים, שוב – במקום השני מהסוף.

מילה של שקיפות: בהנהלת החברה שלנו מורה ותלמיד מבית הספר. במאמץ להבטיח אובייקטיביות, שניהם לא היו מעורבים באיסוף המידע על המסלול, אם כי נעזרנו בהם כמרואיינים.