תואר במשפטים – המרכז האקדמי למשפט ועסקים

הסטודנטים חשים שאינם מקבלים תמורה הולמת לשכר הלימוד הגבוה שהם משלמים, ולכן נותנים למכללה ציון כולל של 53, המציב אותה במקום הלפני אחרון מבין כל המוסדות האקדמיים המציעים מסלול ללימוד משפטים בארץ. בהתאמה, הסטודנטים של המכללה אינם ממליצים לבוא וללמוד במוסד שבו הם לומדים, ונמצאים במקום הלפני אחרון מבחינת "גאוות יחידה", עם 3.25 מתוך 5.המכללה האקדמית למשפטים היא מכללה פרטית, וממוקמת ברמת גן. המכללה פועלת בשיתוף פעולה אקדמי עם האוניברסיטה העברית, אך התואר שהיא מעניקה ניתן מטעם המכללה, ולא מטעם האוניברסיטה. המכללה מציעה שני מסלולי לימוד – מסלול יום ומסלול משולב, ובשניהם ניתן להתמחות בשלושה תחומים: קרימינולוגיה, זכויות אזרח, ותקשורת וטכנולוגיה. על אף שכר הלימוד הגבוה, המכללה קיבלה את הציון הנמוך ביותר בין המכללות המלמדות משפטים בארץ בתחום שביעות הרצון מהתנאים – 3.27 מתוך 5.

אקדמי: "מדברים אלינו בגובה העיניים"

אף על פי שמכללות רבות עובדות בשיתוף פעולה עם האוניברסיטאות, ניתן לראות שבמכללה האקדמית למשפטים שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה העברית משמעותי במיוחד לסטודנטים. כל הסטודנטים שדיברנו אתם חזרו וציינו שיתוף פעולה זה בכל הזדמנות – בתגובה לשאלות על המרצים, בתגובה לשאלות על הבחינות, ובתגובה לשאלות על רמת הלימודים. נראה שההרגשה הרווחת במכללה היא, שהגיבוי מהאוניברסיטה העברית, והקשר אתה, מבטיחים שרמת הידע של הסטודנטים מהמכללה לא תיפול מרמת הסטודנטים בשאר האוניברסיטאות. הבחינות, למשל, הן פעמים רבות אותן הבחינות המועברות באוניברסיטה העברית, אולם הסטודנטים חשים שהבדיקה שלהן במכללה קפדנית פחות.

הסיבה לתחושת הביטחון, שהסטודנטים מפגינים ברמה האקדמית הגבוהה שלהם, נובעת מצורת הלימודים. ההשקעה הנדרשת מהסטודנטים היא גדולה, ועליהם לקרוא משבוע לשבוע 107.58 עמודים בממוצע, מספר השני בין המכללות בארץ רק למרכז הבינתחומי. על רמת ההוראה של המרצים במכללה אמרו לנו שהיא "בינונית עד מעולה", ושחלקם של המרצים מגיע, איך לא, מהאוניברסיטה העברית וממוסדות אקדמיים אחרים. יש גם אנשי סגל קבועים, שהמכללה האקדמית למשפטים היא מקום עבודתם העיקרי. להרגשתם של הסטודנטים, המרצים "משתדלים להיות הכי טובים שאפשר" וגם מעניינים (3.74). גם מיחס המרצים אליהם הסטודנטים מביעים שביעות רצון – "המרצים מדברים אלינו בגובה העיניים".

בעוד קורסי החובה מתנהלים בכיתות גדולות ואינם מערבים דיונים בדרך כלל, הרי שבתרגילים ובקורסי הבחירה, המתנהלים בכיתות קטנות יותר, ניתן מקום גם לשאלות, והמרצים עונים בצורה עניינית על שאלות הסטודנטים. כל זה טוב ויפה, כל עוד ההתנהלות בין המרצים לסטודנטים מתבצעת בשיעור, שכן הגישה הלא רשמית למרצים (בהפסקות או במסדרונות) מוגבלת מאוד – 3.46 מתוך 5, המקום הלפני אחרון בארץ, והרחק מתחת ליתר המכללות הפרטיות. ייתכן כי הסיבה היא שהמרצים עובדים את רוב זמנם במשרדיהם בירושלים.

על המתרגלים אמרו לנו שהם "מצוינים, לפעמים יותר מהמרצה עצמו". הם מכירים את הסטודנטים בצורה אישית יותר, ומתחשבים בבעיות אישיות במקרה הצורך. המתרגלים גם נגישים יותר מהמרצים. חלק מהסטודנטים נראו מאוכזבים ממצב זה, וטענו כי "אין כאן אווירה חמימה, של כולם ביחד, אולי כי מקום העבודה הראשי של המרצים אינו כאן". סטודנטים גם הביעו אכזבה מכך שהמכללה אינה מציעה הרבה מעבר ללימודים עצמם, וקבלו על כך ש"אין עשייה משפטית או 'קהילה לומדת' מלבד ההרצאות".

הלימודים במכללה האקדמית למשפטים מרוכזים בשלושה ימים בשבוע, מה שמאפשר לסטודנטים לעבוד במשרה חלקית. עם זאת, המכללה האקדמית למשפטים הנהיגה נוכחות חובה בכל הקורסים, דבר המצמצם את הגמישות של הסטודנטים במציאת מקומות עבודה המתאימים לסדר השבועי שלהם. אמנם, מההרצאות ההמוניות ניתן עדיין להיעדר (אין מרצים רבים שיקראו מדי שיעור רשימה שמית של יותר מ-100 שמות), אך הנוכחות בקורסי הבחירה ובתרגילים נבדקת.

תרומה נוספת לעומס היא העבודות: כל שבוע או שבועיים יש עבודה להגשה. אין כאן העתקה של עבודות; ועדת המשמעת של המכללה נוקשה מאוד, וכבר קרה כמה פעמים שסטודנטים סולקו מהמכללה בשל העתקות. איך הבחינות? "כמו באוניברסיטה העברית – שואף להגיע לרמה אוניברסיטאית". הבחינות אינן קלות, אך הוגנות. חלקן דורשות יישום וחשיבה משפטית על כל מיני מקרים, וחלקן דורשות שינון של חוקים ושל פסקי דין. אמרו לנו ש"מי שקורא מצליח", וניתן בהחלט לקבל ציונים גבוהים. עם זאת, ממוצע הציונים במכללה (80) מעט נמוך מהממוצע הארצי של מסלולי המשפטים (82.16).

תנאים ושירות: נפגשים עם הדיקאן

"כאן הכסף מדבר, הכול עובד טיפ-טופ". הסטודנטים במכללה האקדמית למשפטים מרוצים בהחלט משירותי המזכירות שלהם; השירות נגיש, אדיב ויעיל. כמו במכללות אחרות, גם כאן ניתן להגיע לדרגים מינהלתיים גבוהים יותר בקלות יחסית – "אין בעיה לקבוע פגישה עם הדיקאן". סך כל שביעות הרצון משירותי המינהלה עומד על 3.37 מתוך 5, גבוה מהממוצע. על התנאים היו להם דברים פחות טובים להגיד. המכללה קטנה וכוללת בניין אחד (סופו של דבר, היא מלמדת רק מקצוע אחד) שגם הוא ראה כבר ימים טובים יותר.

חברתי: הקושי מגבש

שלא כמו המרכז הבינתחומי בהרצליה, למשל, אשר נראה כמו שכפול מעמדי של מאות סטודנטים, במכללה האקדמית למשפטים המגוון האנושי כולל יהודים, ערבים ודרוזים. היחסים בין הסטודנטים מכל המגזרים טובים ("הייתי רוצה לראות את המדינה כמו המכללה, אבל בגדול", ציין סטודנט), אבל אחדים חשים ש"זהו שקט מדומה, על פני השטח" וכמה סטודנטים יהודיים שדיברנו אתם לא היו מרוצים מההרכב ומהמרקם האנושי הזה. על חיי החברה במכללה הסטודנטים אמרו לנו ש"אין כאן אווירת קורס מטורפת – לומדים והולכים".

חברויות נוצרות, אמנם, אך הן מוגבלות למספר חברים מצומצם, ואינן מתבטאות בגיבוש של ממש. הגיבוש החברתי הוערך בציון של 3.00 מתוך 5, ציון אופייני למכללות המלמדות משפטים. הלימודים אמנם מתקיימים רק יומיים בשבוע, ואין הזדמנויות רבות למפגשים חברתיים; אבל הקושי שבו נתקלת אוכלוסיית הסטודנטים בבואה להתמודד בפעם הראשונה עם חומר לימודים אקדמי, תורם, כנראה, לגיבוש. הפעילות של אגודת הסטודנטים, זוכה להערכה רבה ולציון של 3.13 מתוך 5, המציב אותה במקום השני בארץ, אחרי המרכז הבינתחומי.