הכניסה לקמפוס המכללה למנהל
בית הספר למשפטים במכללה למנהל הוא תוכנית המשפטים הפרטית הוותיקה ביותר בארץ, למעשה, המסלול אף ותיק יותר מהפקולטה האוניברסיטאית בחיפה. אחד היתרונות של וותק הוא שבוגרי המסלול כבר משולבים בשוק העבודה, וחלקם כבר הספיק לפתוח משרדים משלו. הוותק משפיע לטובה, והמסלול מדורג במקום השני מבין המכללות הפרטיות והשישי בסך הכל- במרחק נגיעה מחיפה.
אקדמי: התחשבות בסקרי משוב על איכות המרצים
החל משנת הלימודים הנוכחית, המדיניות המוצהרת של בית הספר מחמירה יותר בנושא הנוכחות בשיעורים (על פי התקנון, סטודנט שנעדר יותר משלוש פעמים מקורס- לא יוכל לעבור את הקורס), והסגל האקדמי מונחה לאכוף מדיניות זו. בשטח, הסטודנטים מצד אחד מתלוננים על המדיניות החדשה, ומצד שני עדיין מרשים לעצמם להיעדר מקורסים גדולים- "100 איש בכיתה, אתה באמת חושב שישימו לב אם הברזתי".
ה
סיבה לשינוי הייתה גישה חופשית בהרבה בשנים קודמות שהתבטאה במשמעת ירודה. באותם ימים שמענו כאן ביטויים כמו "זה תואר שאת יכולה ללמוד בלי להגיע להרצאות" ואפילו בוטים יותר. מכיוון שהמדיניות עדיין חדשה, מוקדם מדי להסיק מה יהיו השפעותיה, אבל אנו מניחים שהשינוי יהיה משמעותי.
הסטודנטים במסלול מאמינים שחומר הלימוד אינו קשה באופן מיוחד (מדורגים במקום השלישי מהסוף), וגם לא שמענו מאף סטודנט שהמבחנים קשים מדי. חלקם ציינו שהמבחנים "תואמים פחות או יותר את רמת הלימודים". אגב, לשאפתנים שביניכם, המכללה למינהל מציעה מסלול מואץ, שמאפשר התחלת לימודי תואר שני במשפטים בו-זמנית עם לימודי התואר הראשון.
המסלול הייחודי הזה, שמתחיל בשנה השלישית, איננו תואר עם תזה, והוא נחשב ליוקרתי פחות מתארים שמאפשרים להמשיך לתואר שלישי. לעומת זאת, יש סטודנטים שאכן נרשמו ללימודים כדי לשמוע את ההרצאות. סטודנטים אלה מספרים לנו שרמת המרצים גבוהה, הם משקיעים בהכנת השיעור והשיעורים מעניינים (3.4, גבוה מהממוצע הארצי – 2.4). המרצים, שרובם מלמדים בירושלים, בבר אילן ובתל אביב, מתייחסים היטב לסטודנטים, חלקם אפילו מאפשרים להתקשר לטלפון הנייד שלהם. ציוניהם בתחום השירות גבוהים במיוחד.
המכללה מתאמצת לשמור את רמת ההוראה בעזרת סקרי משוב, וכבר היו מקרים שהוחלפו מרצים זוטרים ומתרגלים, אבל דווקא המרצים הטובים פחות, שהם מעטים, הם גם אלה שחסינים יותר למשובים שמעבירים הסטודנטים: "יש מרצים שבגלל המעמד שלהם, אין מה לעשות בקשר אליהם". ההרצאות מתנהלות ברובן כהרצאה פרונטלית, עם הפסקות (לעתים ארוכות מדי) לשאלות ולדיונים. בניגוד לתחומים אחרים, בחוג למשפטים של המכללה מעדיפים את המרצים על המתרגלים, ואת ההרצאות על התרגילים.
תנאים ושירות: מזכירות והנהלה מצוינות, הביורוקרטיה מעצבנת
המזכירות זכתה בדברי הלל ושבח לא מעטים: "המזכירות הן עשר. הן ואני זה רומן", "המזכירות תומכות. את מרגישה כאן כמו בית ספר, כמו בית". הסטודנטים מרגישים שמתחשבים בהם, שתומכים בהם, והמזכירות אפילו מסייעות במציאת משרדים לעשות בהם סטאז', לאלה שלא הצליחו בעצמם. גם ההנהלה זכתה לרוב לביקורות טובות, אבל להפתעתנו, דירוג השירות במכללה היה נמוך מהרמה הארצית (2.75 לעומת 3.78).
ייתכן שרמת הציפיות של הסטודנטים (הנגזרת, כנראה, משכר הלימוד הגבוה) גבוהה מכפי שהמכללה מציעה. הסטודנטים התרעמו על המערכת הביורוקרטית הענפה שמקיפה החלטות מינהלתיות רבות, ומסרבלת את הטיפול בבקשותיהם: "לא ברור איפה מתחילות ונגמרות הסמכויות של כל אחד". אולי, כפי ששמענו, זו האכזבה מאופן הטיפול של ההנהלה בתלונות הסטודנטים. אולם, כדי לאזן את הדברים, השירות במכללה למינהל טוב יותר מהשירות ברוב האוניברסיטאות.
חברתי: הויכוח על מהי צפונבוניות
שלא כמו מרבית הסטודנטים במכללה למינהל, החוג למשפטים אינו מורכב ברובו מ"צפונבונים". התלמידים, ברובם, מתגוררים באזור, בערים ראשון לציון, חולון, בת ים, רחובות ונס ציונה. עוד קבוצה מגיעה מיישובי הדרום: באר שבע, אשקלון ואשדוד. מספר הסטודנטים שמגיע מאזור תל אביב וצפונה נמוך יחסית למספרם בשאר החוגים במכללה למינהל. כמו שאר המכללה, גם החוג למשפטים נהנה משירותיה של אגודת סטודנטים פעלתנית ותוססת. האגודה מארגנת מסיבות, טיולים, והופעות בתשלום מופחת. כאמור, היא אינה מסתפקת בפן החברתי, ומטפלת גם בפן הלימודי – "מטפלים בלימודים יותר מאשר הדיקאן".
| בית הספר למשפטים המכללה למינהל המסלול האקדמי שדרות יצחק רבין, אלי ויזל 2, ראשון לציון |
אגודת הסטודנטים הולכת צעד נוסף לקראת אלה שאינם ממהרים לכתת את רגליהם עד ראשל"צ הרחוקה, ומכינה בכל מקצוע מחברות בחינה – סיכומים ממצים ומקיפים של ההרצאות, של פסקי הדין ושל המאמרים הרלוונטיים למבחן, הכול באינטרנט ובלי תשלום. הסיפורים האלה אינם מתיישבים עם הציון הנמוך שקיבלה האגודה – 2.61. ההסבר הנוגע לרמת הציפיות הגבוהה מאוד של הסטודנטים במכללה, רלוונטי גם כאן. כשמבקשים מהסטודנטים לכמת את שביעות הרצון מהאגודה, הם מעניקים לה ציון נמוך, אולם כששואלים אותם על מגוון הפעילויות והשירותים, הם מודים כי קיימת פעילות רבה ומבורכת. היו סטודנטים שסיפרו לנו שיצרו חברויות רבות, ושיש במכללה "אווירה נחמדה, הכול קליל".
אך בזמן שיש סטודנטים שמרוצים מהרמה האישית של חבריהם ללימודים, יש גם כאלה שמציינים אותה לשלילה – "אין תנאי קבלה, והדבר מתבטא ברמת האנשים וברמת הלימודים". כאן עלינו להתערב, ולציין שתנאי הקבלה למכללה בהחלט קיימים ואפילו גבוהים למדי: ציון בגרות ממוצע של 95 ומעלה, וציון פסיכומטרי של 620 ומעלה.
למרות אי הדיוק שבה, ההתבטאות שהובאה לעיל מסבירה את הציון הנמוך ביותר בארץ שקיבל המסלול למשפטים במכללה למינהל, בתחום הלימוד המשותף עם חברים. בכלל, התחום החברתי במכללה זכה לציונים גרועים, שהציבו אותו במקום הלפני אחרון (קצת לפני אוניברסיטת חיפה), עם ציון כולל של 44. הסטודנטים שדיברנו עמם מרגישים שאם היה סינון כלשהו של אלה שלומדים במחיצתם, היו נהנים יותר לבוא למכללה.
