תואר במשפטים – אוניברסיטת חיפה

כיאה לפקולטה הממוקמת בעיר הפועלים, הפקולטה למשפטים בחיפה מתאפיינת בעבודה קשה. הסטודנטים כאן ניצבים במקומות הראשונים בדירוגי העומס השונים, ומרצים המלמדים במקבילם במוסדות נוספים מעידים שגם הנוכחות בשיעורים של סטודנטים חיפאיים גבוהה במיוחד. מצד שני למרות הנוף היפה ביתר בארץ, ולמרות היותה הפקולטה היחידה למשפטים בצפון הארץ, כאן מצאנו את המספר הרב ביותר של סטודנטים שהתחרטו שבאו לכאן (הממוצע בשאלה זו היה 2.0 מתוך 5). הסיבה העיקרית היא תחושה שהפקולטה יוקרתית פחות מפקולטות אוניברסיטאיות אחרות, ותחושה זו מתבססת על היות הפקולטה צעירה יחסית, ומחסור ב'כוכבים' בקרב הסגל. כפיצוי מעניין, הפקולטה בחיפה מתאמצת להעשיר את לימודי המשפטים. מערכת הלימודים נותנת לסטודנט גמישות רבה יחסית בקורסי בחירה, ומציעה מבחר שילובים של לימודי משפטים עם פסיכולוגיה, כלכלה, מדעי המחשב, הוראה ועוד. בסך הכול עשר תוכניות משותפות, ואכן, מרבית הסטודנטים שסקרנו לומדים בחוג נוסף.

אקדמי: עבודה קשה ומעט זוהר

תרבות הלימודים בחיפה דוגלת בעבודה קשה- הם מדורגים במקום הראשון במספר השעות שהם לומדים מחוץ לכיתה (13.3 בשבוע), ובמקום השני מבחינת מספר הדפים שהם כותבים וקוראים (31 ו-140, בהתאמה). גם כשניכינו את השפעת התוכניות המשולבות, עדיין הסטודנטים בחיפה מתייחסים ללימודים ברצינות רבה. העומס בלימודים גדול: יש הרבה עבודות להגיש, ונוכחות בהרצאות בלבד אינה מספיקה, שכן הלימודים בחוג מתבססים על למידה ועל חשיבה עצמאית (3.12, לעומת ממוצע של 3.4). אמנם הבחינות דורשות בקיאות בתקדימים, וזיכרון טוב אך ללא יכולת יישום אתה בבעיה. להרגשת הסטודנטים, מדיניות החוג בנוגע לציונים החמירה בשנים האחרונות:

"אם לומדים טוב מגיעים לציון סביר, אך מי שלא משקיע לא יקבל ציון בינוני, אלא ייכשל". בנושא הבחינות, הסטודנטים ציינו לרעה את המרצים שאינם שייכים לאוניברסיטה. לטענתם, הבחינות שמרצים אלה נותנים "פחות חופפות ללימודים". לגבי איכות, קיבלנו דעות שונות בראיונות לעומת הסקרים. בראיונות קיבלנו תגובות חיוביות למדי שנעו בין "דווקא השיעורים מעניינים יותר ממה שציפיתי" וגם "יש כמה מעולים, והרוב בסדר גמור"- ועד אמירות שלא כל המרצים מדהימים וש "יש שונות עצומה". בסקרים קיבלנו תגובות צוננות בהרבה, שהתחילו ב"צורת ההוראה של המרצים לא מוגדרת" והסתיימו במטר של ציונים נמוכים בפרמטרים של איכות ההוראה. לפי הסקר (ובחיפה דגמנו יותר מ50 איש) המרצים בחיפה הם בעלי הציונים הכי נמוכים מבין מסלולי המשפטים במידת העניין שהם מעוררים (2.9), ביכולתם לענות לשאלות (3.3) ובהערכה שסטודנטים רוכשים להם כמומחים (3.4).

גם מהמתרגלים שלהם הסטודנטים לא מאד מרוצים. ראשית, ההוראה מופקדת כמעט כולה בידי מרצים מקצועיים; תרגולים פרונטליים הם נדירים ביותר. אמנם בשנה א' הסטודנטים מקבלים חונכות מסטודנט ותיק יותר (במסגרת קורס שבו מקפידה הפקולטה על חלוקה לכיתות קטנות כדי להבטיח שכבר בסמסטר הראשון יהיה חבר סגל בכיר אחד המכיר כל סטודנט בשמו), אך הסטודנטים איתם דיברנו לא היו מרוצים מהסידור. הסבירו לנו שיש מתרגלים שהם "בסך הכול שנה מעל", ובנוסף, אם ברוב החוגים באוניברסיטה המתרגלים הם מי שעוזרים יותר וקרובים יותר לסטודנטים, בפקולטה למשפטים המצב שונה. מכיוון שמרבית הסטודנטים לומדים בחוג נוסף, מפריע להם שהמתרגלים "קשים ולא מתגמשים", ומי שפונה אליהם "צריך להגיע מוכן פיקס, כי אחרת… ".

רוב ההרצאות מתנהלות בכיתות גדולות, והסטודנטים התלוננו על כך – אם כי פחות מהסטודנטים בתל-אביב וירושלים. ראשות הפקולטה אמנם מקצה שתי כיתות לפחות לכל קורס גדול (לעתים אף שלוש), אולם בפועל, כמו בחוג לכלכלה, סטודנטים הולכים לשמוע את המרצה שאותו הם רוצים לשמוע, ולאו דווקא את המרצה שלשיעורו הם רשומים, מה שיוצר עומס רב בחלק מהכיתות. בתנאים כאלה, המקום לדיונים בזמן ההרצאה אינו רב, אף שהמרצים המצטיינים משתדלים "לתת גם מעבר" להרצאות ההמוניות. היחס בין הסגל האקדמי לסטודנטים מנוכר למדי, והנגישות מעטה (3.2).

תנאים ושירות: מועצה נפרדת לסטודנטים למשפטים

ככלל, הסטודנטים למשפטים אינם מפנים טענות כלפי מזכירות החוג: "הן בסדר גמור, אין תלונות". הטענות מופנות כלפי היחס הנוקשה של מינהלת הפקולטה לסטודנטים (2.5 בלבד), יחס שלדעת הסטודנטים "אינו מדהים". הסטודנטים חשים שהמינהלה אינה באה לקראת הסטודנטים, ולעתים קרובות הם מקבלים את ההרגשה ש"מושכים אותך בתשובות". הסטודנטים קובלים גם על כך שהפקולטה כמעט אינה מסייעת במציאת סטאז'. אמנם יש יום ראיונות, המאורגן על ידי מועצת הסטודנטים, שבו מוזמנים משרדי עורכי-דין לחפש סטאז'רים מתאימים מקרב הסטודנטים בפקולטה, אך הסטודנטים חשים מספר המשרדים שמיוצגים בו קטן, ההיצע של התחומים המשפטיים מצומצם והוא יוקרתי פחות מזה שמתקיים באוניברסיטה העברית. בשנה שעברה החל לפעול אתר אינטרנט ובו מערכת השמה לסטאז', נקווה שזו תזכה להצלחה רבה יותר ולתגובות חיוביות יותר.

חברתי: מלחמות היהודים

החוג למשפטים בחיפה קיבל את הציון הנמוך ביותר בקטגוריה החברתית – 43.5, תיקו עם המכללה למינהל. זהו חוג תחרותי מאוד, והסטודנטים הלומדים בו עושים מאמצים גדולים להפגין ידע: "כשרק הגעתי לכאן הרגשתי שכ-ו-ל-ם חוץ ממני ספצים, אבל בעצם כולם מעמידים פנים" כדי להתבלט. הסטודנטים גם ממעטים ללמוד בצוותא (בממוצע עם 1.1 חברים, לעומת יותר משלושה חברים באוניברסיטה העברית). למרבה המזל, התחרות נשארת בדרך כלל בתחום עשיית הרושם והשוואת הציונים, ואינה משפיעה על העזרה ההדדית האקדמית: "יש מעט מאוד אנשים שהם אגואיסטים בחומר לימוד, כולם עוזרים ונותנים לצלם". גיבוש חוגי של ממש אינו ניכר (למעשה הוא הנמוך בארץ, עם ציון של 2.63), בעיקר בגלל כמות הסטודנטים שלומדים במקביל בחוגים אחרים ומתחברים רק בינם ובין עצמם, ובגלל החלוקה לשתי קבוצות לימוד נפרדות, שמפעילות לחץ על ה"החוליה החלשה" לעזור לנצח בקרב הציונים, כדי להביס את 'יריבות'.

הפקולטה מנסה להילחם בניכור ומפעילה את תוכנית "אחד על אחד", שבה סטודנטים ותיקים מסייעים באופן אישי לתלמידי שנה א'. החוג מורכב ממספר שווה בערך של גברים ונשים (בשונה משאר האוניברסיטה בה שולט הרוב הנשי). מספר הסטודנטים הדתיים כאן אפסי, ויש נוכחות בולטת של סטודנטים ערביים. אלה האחרונים מגובשים יותר, ועוזרים יותר זה לזה, מאשר הסטודנטים היהודיים. אף שאגודת הסטודנטים הכלל אוניברסיטאית מרבה לארגן מסיבות חוג ופעילויות שונות, הסטודנטים אינם מתלהבים (בניגוד למה ששמענו על מועצת הפקולטה). הם טוענים שהאגודה "אינטרסנטית מאוד. הם עוזרים בשנה א' כדי לקנות אותך, ובשנה ב' לך תחפש אותם". ככלל, חברי האגודה מצטיירים בעיני בוחריהם כ"פוליטיקאים שרוצים לבסס את מעמדם ולטפח את קורות החיים, ולא לעזור לסטודנטים"