לימודי מנהל עסקים במכללה למנהל, שאותם בחרו ללמוד לא פחות מ-3000 סטודנטים, מתחלקים לשני מסלולים עיקריים. הראשון הוא מנהל עסקים וחשבונאות: הלימודים במסלול זה נמשכים שלוש שנים (ועוד שנת השלמה המוקדשת להכנה לבחינות לשכת רואי החשבון), ונערכים גם במתכונת של לימודי ערב (ואז אורכים שלוש וחצי שנים).
המסלול השני הוא לימודי מנהל עסקים, תוך התמקדות בשניים מתוך ארבעת התחומים הבאים: שיווק, מימון, מחשבים ומערכות מידע, או ניהול ומשאבי אנוש. עוד אופציה מעניינת, על פי אתר האינטרנט של בית הספר, היא שילוב בין מנהל עסקים למשפטים. המכללה למינהל נחשבת למוסד בעל רמת הוראה גבוהה, ו-48% מהסטודנטים שסקרנו דיווחו שאיכות הלימודים הייתה סיבה מרכזית לבואם לכאן, בהחלט מעל הממוצע בתחום.
אקדמי: החומר משעמם ממילא, והמרצים משתדלים להכניס עניין
עומס הלימודים בחוג למנהל עסקים ורמת הקושי שלהם תלויים מאוד במגמה שתבחרו שבה ללמוד: חשבונאות ומימון הן המגמות הקשות יותר, בעיקר החל מהסמסטר השלישי ללימודים.
לגבי השאר, הסטודנטים אמרו לנו שלימודי מנהל עסקים קלים מאוד – "זה תואר שאפשר לעשות בהתכתבות" – ואינם מחייבים הגעה להרצאות, במיוחד בקורסים הריאליים פחות. אין עבודות רבות להגשה, וברוב הקורסים בהחלט ניתן ללמוד בעיקר לפני המבחנים, אם כי "יש ערך גם לכך שבאים להרצאות", לטענת אחת הסטודנטיות. לפיכך, לימודי מנהל עסקים רגילים ניתן לשלב בקלות יחסית עם עבודה, להוציא תקופת הבחינות, שבה "לוקחים חופשה מהעבודה בשביל לחרוש".
הכניסה לבניין ניהול
ממוצע החרישה בבית עומד על 6.9 שעות שבועיות, נמוך יחסית למקומות אחרים, והרחק מאחורי מכללה פרטית אחרת – המרכז הבינתחומי (10.2).
במגמת חשבונאות המצב אינו ורוד כל כך: חובה להגיע לכל ההרצאות ולכל התרגילים, כי "אי אפשר לוותר על אף שיעור – אם הפסדת שיעור זה כאילו איבדת שנה מהחיים". בעוד עומס הלימודים בשלוש השנים הראשונות מאפשר לשלב עבודה עם הלימודים, בשנה הרביעית – שנת ההכנה לבחינות הלשכה – יש צורך בהשקעה רבה, גם מעבר לשעות הלימודים עצמן.
המבחנים כאן הם מבחני יישום – קחו בעיה מהעולם האמיתי (פחות או יותר), ועכשיו תשתמשו בידע שרכשתם כדי לפתור אותה – ודורשים תרגול רב ורצוף במשך השנה. מ"הרוב המוחלט" של המרצים בחוג הסטודנטים מרוצים מאוד, כפי שהיינו מצפים ממוסד שבו שכר הלימוד הגבוה מחייב תמורה בעד האגרה. המרצים מאורגנים, מסודרים, "תותחים בתחום" (3.8 במדד מומחיות, גבוה למדי). חלקם מהאקדמיה, וחלקם רואי חשבון ומנהלים.
הרחבה הראשית בקמפוס המכללה למנהל
שאלות בקשר לרמת העניין בהרצאות התקבלו בחיוך קל, בעיקר בקרב הסטודנטים במגמת חשבונאות – כפי שהסביר לנו אחד הסטודנטים, מדובר ב"מקצוע לא מעניין באופן עקרוני" (סטודנט אחר הגדיר את ההרשמה לחשבונאות כ"טעות חיי"). עם זאת, המרצים עושים ככל שביכולתם, ויחסית ללימודים כלכליים משתדלים להעביר היטב את החומר. עושה רושם שהם מצליחים בכך: מהנתונים שאספנו עולה כי המרצים נחשבים מעניינים ועונים היטב לשאלות: ציון 3.5 ו-3.8, בהתאמה, שניהם מעל הממוצע.
שלא כמו בחוגים אחרים במכללה למינהל, היחסים בין המרצים לסטודנטים מעבר להרצאות סבירים בלבד: "מערכת היחסים מתמצה במתרגל". הציון על גישה בלתי רשמית למרצים עמד על 3.7 בסקר שלנו – זהה לממוצע הארצי, אבל בראשון לציון הסטודנטים ציפו ליותר.
מבחינת מתרגלים, הסטודנטים טוענים שהם טובים מאוד ונגישים, גם מעבר לשעות הלימודים הפורמליות. עם זאת, במנהל עסקים התרגילים אינם חלק אינטגרלי מהמערכת, אלא מוסיפים אותם במועדים שונים והסטודנטים מדווחים ש"קשה לנו לבוא אקסטרה, גם אם זה בשבילנו". אולי בגלל זה ציון ההוראה הכללי של המכללה גבוה, אך לא כפי שניתן לצפות – 62 מתוך 100, מקום חמישי מבין המסלולים.
תנאים ושירות: יחס כזה של המזכירות אינו מוצדק במכללה פרטית
מחמת הגודל העצום של אוכלוסיית התלמידים בבית הספר למנהל עסקים, תלונה עיקרית, חוזרת ונשנית, ששמענו על מזכירות החוג היא, שהמזכירות אינן עונות לטלפונים, ועל כן חובה עליך להשאיר הודעה במענה הקולי, לפנות בדואר אלקטרוני, או להגיע באופן אישי למשרד כדי לקבל שירות. שעות פתיחת המשרד, כמו ביתר בתי הספר במכללה למנהל, ארוכות מאוד (9 שעות ביום).
מהביקור שערכנו בקמפוס עולה כי התנאים במקום טובים ואף יותר מזה: הכיתות זכו לציונים גבוהים במיוחד, למעט נושא הצפיפות, שם יש מקום לשיפור. הקמפוס נקי, והמחירים בקפיטריות (הנקיות אף הן) סבירים בהחלט. ציון התנאים בתצפיות שערכנו היה הגבוה (4.8), לא רק מבין המסלולים למנהל עסקים, אלא גם בהשוואה למסלולי מחשבים והנדסה – אכן, כל הכבוד!
| ביה"ס למנהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למינהל ראשל"צ שדרות יצחק רבין 7 ראשון לציון 75190 טלפון: 9634114 – 03 |
חברתי: אין מעונות, מתקבצים לפי אזורי מגורים
הסטודנטים בחוג למנהל עסקים אינם מרגישים שהחוג מגובש במיוחד, אלא מתחלק לחבורות-חבורות, המגובשות בתוך עצמן: "כל אחד והקבוצה שלו, לא תראי פה חבר'ה". ציון הגיבוש בסקר שלנו היה 3, והוא אכן נמוך ביחס למסלולים אחרים בתחום. זאת, אף על פי שהאוכלוסייה במכללה ככלל הומוגנית למדי (כנראה בשל שכר הלימוד הגבוה): מעט עולים ומעט בני מיעוטים.
בית הספר מנסה לתרום את חלקו לגיבוש החברתי, והוא "היד הנעלמה" שמשבצת סטודנטים לקבוצות לימוד על פי מקום מגורים, או על פי תחומים משותפים אחרים. פעמים רבות הסטודנטים מתחלקים גם בינם לבין עצמם לפי אזורי מגורים, שכן במכללה למנהל אין מעונות, וסטודנטים רבים מעדיפים לנסוע הביתה על פני לשכור דירה בראשל"צ: 80% מהסטודנטים בסקר שביצענו גרים עם המשפחה. כמו יתר הסטודנטים במכללה, גם הסטודנטים כאן נהנים משירותיה הפעילים של אגודת הסטודנטים, שמרבה לארגן הופעות, מסיבות, וכיוצא בזה.
חלק מהסטודנטים בחוג זה ציינו שהיו רוצים לראות אגודת סטודנטים פעילה יותר מבחינה אקדמית, ומול מוסדות המכללה – "רוצים לראות יותר התאחדות של הסטודנטים".
