תואר במנהל עסקים – אוניברסיטת תל אביב

לימודי ניהול בתל אביב מציעים, לאלה עם נתוני הקבלה המתאימים, לימודים לא קשים במיוחד אך עדיין יוקרתיים וגם מעניינים. המסלול נחשב ליוקרתי במיוחד: ציון 91 מתוך 100 במדד שלנו, מקום ראשון בהפרש ניכר מיתר המסלולים הניהוליים-עסקיים. הסטודנטים בהחלט מביאים זאת בחשבון: 71% מאלו שסקרנו ציינו שיוקרת המסלול הייתה שיקול מרכזי בבחירתם ללמוד בו, וגם כאן הם במקום הראשון. היוקרה נובעת מהסגל הבכיר, משיתופי הפעולה עם חברות עסקיות, אבל במיוחד משיתוף הפעולה עם בית הספר למנהל עסקי Kellogg, הנחשב לטוב מסוגו בארה"ב (לא, אנחנו לא דירגנו אותו…).

אקדמי: הלימודים אינם קשים, אך גם "חסרי בשר"

הלימודים בחוג לניהול באוניברסיטת תל אביב אפשריים רק במסגרת דו-חוגית – כלומר, בשילוב עם חוג אחר. לטענת הסטודנטים בחוג לניהול, חוג הלימודים שלהם אינו פרקטי כשלעצמו, אלא רק בשילוב עם חוג לימודים אחר – אולי פסיכולוגיה, אולי משפטים (או, כמובן, כלכלה). אולי בגלל זה האוניברסיטה מאפשרת ללמוד זאת רק במסגרת דו-חוגית. על לימודי הניהול אמר סטודנט שזהו "לא ממש תואר עם בשר", והמליץ לנרשמים לחוג זה לחשוב היטב מהי מטרתם בלימודים. בלימודי ניהול, כך אמרו לנו, לומדים "קצת מכל דבר, ושום דבר לא לעומק". כמה מהם אפילו ציינו שרמת הלימודים הקלה אכזבה אותם, דבר הנתמך על ידי הסקר שלנו: ציון 3.4 מתוך 5 במדד אתגר בלימודים, מתחת לממוצע הארצי (3.7); שמענו גם מסטודנטים שהם אינם משוכנעים שהתואר בניהול הוא ש"יפתח את הדלת" למקום עבודה טוב.

גם מהמרצים בחוג הסטודנטים אינם נלהבים במיוחד. איכות ההוראה שלהם היא "לא משהו, לא יודעים להעביר את החומר". כמו בחוגים רבים אחרים, גם כאן ניכר הפער בין השם ורמת הידע הגבוהה של המרצים לבין יכולתם להעביר ידע זה לסטודנטים שלהם: ציון 3.3, כששאלנו על מידת העניין שמעוררים המרצים, ואותו הציון על יכולתם לענות היטב, מתחת לרוב המסלולים העסקיים (אם כי יותר מאשר במסלול מנהל עסקים בבר אילן הסמוכה). המרצים המוצלחים יותר, כך שמענו, הם המרצים שבאים מהפרקטיקה ומקשרים בין החומר התיאורטי לעולם שבחוץ – "יש הרבה מורים מבחוץ שהם מנהלי ארגונים גדולים, וזה מעניין לקבל פרספקטיבה חיצונית".

על המתרגלים בחוג אמרו הסטודנטים ש"יש מצוינים ויש זוועתיים וסנוביים", אבל נראה שהחוק הכללי הוא ש"ככל שהם מלמדים יותר, ככה הם סבלניים פחות". למרבה המזל, הסטודנטים אומרים שחומר הלימודים קל למדי ומאפשר לימוד עצמאי, כך שהצלחתם בלימודים אינה נפגעת כמעט מאיכות ההרצאות והתרגילים. על פי הנתונים שלנו, הסטודנטים בהחלט מבלים לא מעט בלמידה עצמית: 9.7 שעות שבועיות בממוצע, יותר מאשר ברוב מסלולי הניהול, אך פחות מחוגים אחרים באוניברסיטת תל אביב.

רמת הבחינות, אומרים הסטודנטים, הוגנת מאוד. לעתים אמנם קשה, ונדרש יישום וחשיבה מעבר למה שנלמד בכיתה, אבל אין כל סיבה שמי שלומד לא יצליח. ממוצע הציונים של התלמידים שסקרנו, 84.4, אכן מכובד למדי ביחס לתחום. כמו כן, מאחר שהלימודים אינם קשים במיוחד ואינם דורשים עבודה רציפה רבה, אין בעיה מיוחדת לשלב לימודים עם עבודה, ו-71.4% ממשתתפי הסקר עושים זאת – מעט מתחת לממוצע של לימודי מנהל עסקים, אך יש להזכיר שבממוצע זה נכללים גם מסלולים המיועדים לאנשים עובדים.

תנאים ושירות: מקרן מולטימדיה בכל כיתה, קמפוס לא מספק

הסטודנטים ששאלנו על מזכירות החוג לא זכרו שנזדקקו לשירותיהן לעתים קרובות – סימן מעודד לכך שהחוג מתנהל בצורה חלקה. סטודנטים שכן נזדקקו לשירותי המזכירות אמרו לנו ש"המזכירות ידידותיות מאוד": ציון 3.8, מהגבוהים יותר שבהם נתקלנו בקרב המסלולים העסקיים/ניהוליים ומה עם שאר התנאים? את הספרייה שלהם ציינו הסטודנטים לחיוב, ואמרו ש"היא טובה מאוד, עשירה ומגוונת", ואם החמצת שיעור, בהחלט ניתן להשלים שם את החומר. גם הציוד הלימודי, דוגמת מכונות צילום ומחשבים, זוכה לציון גבוה – 3.9. לדוגמה, סוקרים שלנו הבחינו שזה הבניין היחיד בקמפוס שבו כל הכיתות כוללות מקרן מולטימדיה.

התנאים בקמפוס, לעומת זאת, אינם מספקים את הסטודנטים, שנתנו ציון נמוך יחסית של 3.1 (חצי נקודה מתחת לממוצע הארצי). להערכתנו, יש כאן כמה גורמים: ראשית, בחלק מהכיתות המיזוג לא משהו, ובשילוב עם הצפיפות (הגוברת והולכת עקב קיצוצים תקציביים באוניברסיטה), קיימת הרגשת מחנק, בלשון המעטה. בנוסף, הבניין לא מדהים ואין הרבה פינות ישיבה בחוץ, על נוף אין ממש מה לדבר. ולבסוף, דוכן הקפה בפקולטה לניהול גובה מחירים המתאימים למנהלים בכירים ולא לסטודנט רגיל.

חברתי: תסמונת "בסיס פתוח" – חוזרים הביתה לחברים

כמו בחוגים אחרים של אוניברסיטת תל אביב, גם בחוג לניהול קשה לדווח על חיי חברה שוקקים. כששאלנו על פעילות אגודת הסטודנטים, נאמר לנו שבאמת נדמה שהאגודה פעילה למדי, אך כל הסטודנטים ששאלנו אמרו שאינם משתתפים בפעילויות שהיא מארגנת, להוציא את יום הסטודנט. במדד חיי החברה המסכם שלנו קיבל המסלול ציון 52, הממקם אותו נמוך ביחס לאוניברסיטאות אחרות – אפילו העברית.

אין בחוג מגוון אנושי: הוא חילוני מאוד (96% ממשתתפי הסקר שלנו), ובני המיעוטים אינם רבים כאן. בכל מקרה, ממה שהבנו, הם אינם מתיידדים עם הסטודנטים האחרים, אלא מעדיפים להתרועע זה עם זה. הסטודנטים אמרו לנו ש"האקלים החברתי פה לא מתאים לכולם" כי "הרבה חושבים שאנחנו סנובים", ו-50% מהנסקרים שלנו תומכים באבחנה, ומדווחים שחבריהם לחוג צפונבונים. בתצפיות שערכנו בפקולטה, התרשמנו גם שהסטודנטיות והסטודנטים בחוג מקפידים על הופעה מושקעת במיוחד – אפילו בסטנדרטים של רמת אביב. במילים אחרות: רוב הסטודנטים בחוג הם תושבי תל אביב והסביבה, ומעוגנים היטב בתוך רשת חברתית (אולי זה מה שתורם לגיבוש היחסי בחוג: ציון 3.3, שבריר נקודה מעל הממוצע). הם לא ממש מעוניינים ליצור קשרים חדשים: "כולם גרים באזור; באים, לומדים, וחוזרים הביתה לחברים שלהם". 60% מהסטודנטים שסקרנו – שיעור גבוה יחסית – אכן חוזרים הביתה פיזית וגרים אצל ההורים.

מילה של שקיפות: פרופ' יעקב הורניק, ראש החוג לניהול לתואר ראשון, הוא היועץ המחקרי של מחקר זה. במהלך מחקר נעשו כל המאמצים להקפיד על הפרדה בין שני התחומים. דאגנו גם שהסוקרים באותה פקולטה לא יידעו על הקשר שלנו עם ראש החוג, והתייחסותו למסקנות המחקר נעשתה באותו הליך שהופעל כלפי כל שאר החוגים.