ריבועהמרכז האקדמי לב (מכון לב בי"ם) הוא "עולם שונה ממקומות אחרים". הלימודים במרכז האקדמי לב מיועדים לגברים דתיים בלבד, ותוכנית הלימודים בכל החוגים משלבת לימודי קודש (4 שעות כל יום) ולימודי מדעי המחשב. בשל עומס הלימודים הרב, נמשכים הלימודים בחוג למחשבים במכון ארבע שנים, ולא שלוש שנים כמקובל. גם היחס אל התואר ייחודי: בעוד ברוב מוסדות הלימוד החוג למדעי המחשב נחשב לאחד מהחוגים היוקרתיים ביותר וסטודנטים נאבקים כדי להתקבל אליו, במכון לב זהו החוג שאליו מגיעים הסטודנטים שלא עמדו בלימודי הנדסת מחשבים, והוא נחשב ל"חיים קלים, כי אין הקורסים הקשים של הנדסה. במקומם יש קורסים כמו 'חיפוש באינטרנט'". המחלקה למדעי המחשב היא המחלקה הגדולה ביותר במכון לב, היא משתרעת על פני שלושה קמפוסים נפרדים, ומכשירה כ-600 סטודנטים בשני חוגים ובארבעה מכונים נפרדים ברחבי הארץ. המחלקה כוללת את החוגים מדעי המחשב והנדסת מחשבים.

אקדמי: פיזור הסיכונים בין המרצה למתרגל

החוג למדעי המחשב מציע שני מסלולי לימוד: מסלול מדעי המחשב כללי, ומסלול מדעי המחשב עם אשכול קורסים בביואינפורמטיקה. התואר שמתקבל עם סיום הלימודים הוא "בוגר בטכנולוגיה ובמדע שימושי" – Bachelor of Technology and Applied Science. עומס הלימודים במחלקה למדעי המחשב – 9.7 שעות לימוד עצמאיות – נמוך מאשר בחוגי הלימוד האחרים של המכון (ואף נמוך מהממוצע הארצי במדעי המחשב), וגם רמת הלימודים בחוג נמוכה יותר. בצד החיובי (אם אתם חושבים על עומס נמוך כעל דבר שלילי) – תוכנית הלימודים, המשותפת במידה רבה לחוג להנדסת מחשבים, נחשבת לפרקטית יותר מזו של מרבית מוסדות הלימוד האחרים (אם כי לימודי הקודש הורידו את הציון בקטגוריית קשר למציאות ל-3.39, נמוך מאצל רוב המוסדות). הסטודנטים אינם מחשיבים את המרצים שלהם לחריגים במומחיותם. מובן שעם ציון של 3.39 בקטגוריה זו, הם גם אינם נחשבים לחובבנים, והסטודנטים מסכימים זה עם זה שהמרצים בקיאים בחומר ומבינים אותו היטב. לרוע מזלם, כמו ברוב המוסדות, בקיאות בחומר אינה ערובה לרמת הוראה טובה:מחשבים גובה4

מצד אחד, יש מרצים שמלמדים היטב ומרחיבים את אופקי התלמידים אל מעבר לגבולות הקורס; לעומתם, יש מרצים ש"מדברים ומדברים ואי אפשר להבין כלום". מרצים אלה אינם מיטיבים לענות על שאלות, ואפילו "לא מסוגלים להסביר הגדרות; הם מתייחסים למושגים מורכבים כמובנים מאליהם וככאלה שלא דורשים הסבר". התיאור של מידת הנגישות הרשים אותנו בריאיונות, אך בסקרים שבהם התבקשו הסטודנטים לדרג, התקבל ציון נמוך יחסית למכללה (3.9). עם זאת, הסטודנטים אמרו לנו שבהיבט זה ניכר הבדל בין שנות הלימוד – "בשנה א' אתה כאן והמרצה שם, אחר כך נוח יותר לגשת". וכמובן, מרצה לא ברור הוא גם מתרגל לא ברור: "עדיף לפזר את הסיכון – שאפשר יהיה ללמוד לפחות מאחד מהם". השנה הראשונה ללימודים היא שנה קשה במיוחד, והסטודנטים בשנה זו "לומדים שעות מטורפות בלי לנשום" (מבחינה מספרית העומס במסלול נמצא מתחת לממוצע במדד זה, כיוון שאיננו סוקרים תלמידי שנה א').

שנה עמוסה זו גורמת לשנים הבאות להיראות קלות הרבה יותר: "אם עברת בשנה א' כבר כמעט סיימת את התואר". שנה ד' היא כבר "משחק ילדים", וכוללת רק מספר מצומצם של קורסים ואת פרויקט הגמר של הלימודים. לאורך כל השנים, הרבו הסטודנטים להתלונן, תוכנית הלימודים אינה מגובשת וחלק מהקורסים ניסיוניים בלבד. הסטודנטים בחוג נחלקים לשתי קבוצות: אלה שלומדים לאורך כל הסמסטר, ואלה שלומדים רק לפני הבחינה, ובמהלך הסמסטר "לכל היותר עושים עבודות". ממוצע הציונים של שתי הקבוצות דומה למדי, ולדברי הסטודנטים, ההבדל הוא ביכולות האישיות. לדעתנו, הסיבות לכך נעוצות בשני תיאורים שקיבלנו: של מידה נמוכה של תחרותיות (המוכשרים אינם רצים להצטיין), ושל מידה גדולה של עזרה הדדית (החזקים עוזרים לחלשים להצליח). תחום שבו המכון דווקא הרשים אותנו לטובה, הוא הקשרים שהוא מבסס בעולם האמיתי, שעוזרים לסטודנטים להתבסס: בוגרי המכון מגיעים לכנסי תעסוקה שמארגנת ההנהלה, ומגייסים סטודנטים ובוגרים בשיטת "חבר מביא חבר". גם חברות השייכות למכון מגייסות עובדים מקרב הסטודנטים.

תנאים ושירות: שירות אדיב, ניהול לקוי

המחלקה למדעי המחשב
המרכז האקדמי לב – ירושלים
רחוב הוועד הלאומי 21
ת"ד 16031, ירושלים, 91160
טלפון: 6751294 – 02
פקס: 6420443 – 02

לדברי הסטודנטים בחוג למדעי המחשב של מכון לב, המזכירות במכון "מקבלות אותך באדיבות". בניגוד להרבה מוסדות, אין כאן הקפדה רבה על שעות קבלה; כל שעה היא שעה קבילה לקבל בה שירות. גם ראש החוג " פתוח מאוד ועוזר", והסטודנטים מרגישים שהיחס כלפיהם אדיב, אישי ו"בא לקראת החבר'ה". לעומת זאת, למרות הכוונות הטובות של ההנהלה, התחושה של הסטודנטים היא כי המכון סובל מ"ניהול כללי לקוי", והדבר מתבטא בציון שהעניקו לשירות המינהלתי – 2.77, מקום שלישי מהסוף.

חברתי: קהילה מאוחדת

מכון לב, מתוקף היותו מכון לגברים דתיים, הומוגני במיוחד. אמנם יש בו עתודאים, בוגרי ישיבות הסדר, חרדים, ילידי הארץ ועולים חדשים, אך עדיין – המגוון האנושי בו קטן בהרבה מבמוסדות לימוד אחרים. בהתאם, הציון החברתי הכולל די גבוה (59.4), והגיבוש (3.56) והלימוד בצוותא (2.37) גבוהים מהרגיל במוסדות אחרים, אך לא ברור אם הגיבוש הוא חוגי או ממסדי: המכון קטן, שעות הלימוד ארוכות ורבים מהסטודנטים הם דיירי מעונות, כך שההבדל בין החוגים מיטשטש (בעיקר בין מדעי המחשב להנדסת מחשבים, שחולקים קורסים).אין בדברינו משום ביקורת – ערבוב עם חוגים אחרים הוא דבר חיובי בהחלט. הסטודנטים גם מציינים לטובה את היעדר התחרותיות, ואומרים שאם סטודנט מתקשה בדבר מה "כולם יעזרו לו כמה שרק יוכלו". כדי להירגע מהלימודים, מארגנת אגודת הסטודנטים טיולים ומסיבות חג, אבל לא בהיקף שמספק את הסטודנטים שרוצים לראות יותר פעילות מצדה; סטודנט מאוכזב שדיברנו אתו, אמר כי יחסם של הסטודנטים אל האגודה מזלזל, וכי לאגודה אין השפעה על חיי הסטודנטים.