חי ריבוע4הסטודנטים בחוג מרוצים מאוד, והם יודעים על מה הם מדברים. אלה שדיברו אתנו ביקרו בטכניון, באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורט בראודה, נרשמו ללימודים במכללת תל חי, ועודם פטריוטיים (4.17 בהמלצה לבוא ללמוד אתם, הרבה מעל לממוצע). כשביקשנו לדעת מה סוד קסמו של המקום, התשובות קלחו: אווירה אינטימית, יחס אישי, רמת לימודים גבוהה בחוג ויופיו הטבעי של המקום. כשביקשנו מהסטודנטים למדעי המחשב למנות את חסרונותיו של החוג, נענינו בשתיקה או ב"אני צריך לחשוב על זה", תופעה יוצאת דופן בלי ספק. בניגוד לרוב המוסדות, בתל חי לא התלוננו אפילו על היעדר פרקטיות בלימודים. אנחנו, לעומת זאת, מצאנו בקלות את החיסרון של תל חי: יוקרה נמוכה מאוד (27.9).

אקדמי: למרצים אפשר לגשת במסדרון, המתרגלים באמת מתרגלים

שלוש שנים של לימוד בחוג למדעי המחשב מזכה את בוגריו בתואר BSc. הסטודנטים יכולים לבחור תוכניות הכשרה המאפשרות התמקצעות בתחומים: עיבוד אותות ותקשורת מחשבים וביואינפורמטיקה. בנוסף, מפעיל החוג את תוכנית "הטובים לתעשייה" בשיתוף מפעלי האזור, חברות היי-טק ומשרד התעשייה והמסחר. סטודנטים מצטיינים יכולים לעבוד במפעל או החברה (1000-500 שעות) החל מסוף שנה ב', להתנסות בפיתוח מערכת תוכנה או מוצר ולכתוב פרויקט אקדמי המעניק להם נקודות זכות. חברת "תדיראן קשר" בקריית שמונה נמנית עם המעסיקים המרוצים של בוגרי החוג למחשבים במכללת תל חי. המרצים בחוג מגיעים מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב. חלק מהמרצים מוטסים, בשל הריחוק של מכללת תל חי – "לא חוסכים עלינו, בשבילנו הטוב ביותר", אמר סטודנט שסיים את השנה השנייה ללימודיו. השיעורים ברורים מאוד, אולם כדאי לשמוע אותם ממקור ראשון, ולא להסתמך על חברים או לחכות לסוף הסמסטר ולהשלים פערים, כיוון שהשיעורים בנויים נדבך על נדבך, וכל הרצאה היא המשכה של ההרצאה הקודמת.חי ריבוע

מי שחייב להפסיד, יכול לנצל את הגישה הקלה לחומר שמספק האינטרנט, וכוללת אפשרות להוריד הרצאות ותרגולים. אם לא מבינים את השיעור, תמיד אפשר לשאול את המרצים: "לכל סטודנט יש הרגשה שהמרצה מדבר אליו, ניתן לדבר עם המרצים מתי שרוצים", הם נשארים ועונים בסבלנות ובאריכות, "גם אם סתם נתקלים בהם במסדרון". אין פלא שבקטגוריות הגישה הלא רשמית (4.58) ומענה לשאלות (4.0) תל חי מנצחים את כל שאר המוסדות. בכל זאת, בכל מקום יש מרצים בעייתיים, ובתל חי הסטודנטים התלוננו על כך שמיעוט המרצים אינו מאפשר להם "להתחמק" מהרעים על ידי בחירה נבונה של קורסים. למעשה, באופן כללי מספר קורסי הבחירה בתל חי מצומצם, ואינו מאפשר לסטודנט את אפשרויות הבחירה הקיימים במוסדות לימוד אחרים. המתרגלים בחוג למדעי המחשב במכללת תל חי, באופן שונה מאשר במכללת נתניה ובעמק יזרעאל, באמת מתרגלים:

הם אינם ממשיכים את ההרצאה, אלא מתרגלים את הידע שנצבר בה, ומשמשים מקור מידע זמין מאוד במכללה, שבה לרוב הקורסים אין ספר. הם גם מסייעים לקראת הגשת עבודות, ומתגברים שיעורים לפני מבחנים. היחס הפרו-סטודנטיאלי, אין פירושו שאפשר להתבטל ולצפות להתחשבות בסוף הסמסטר, כי כמו שאמר לנו אחד הסטודנטים: "בעניין של דרישות מאתנו אין חוכמות ואין משחקים, כאן נגמר התיכון". ההשקעה בלימודים היא מתמשכת (אם כי נמוכה מהממוצע, עם ציון של 11.1), אבל בסוף הסמסטר היא מקבלת ביטוי: "מדויק כמעט כמו משוואה" הגדיר אחד הסטודנטים את היחס בין ההשקעה במהלך הסמסטר לבין הציונים; זאת, בניגוד לטכניונים, למשל, שלאחר כל העבודה שהשקיעו בסמסטר, עדיין מרגישים שהלימודים מתחילים רק בתקופת המבחנים.

החוג למדעי המחשב
המכללה האקדמית תל חי – גליל עליון
ד"נ גליל עליון, 12210
טלפון: 1-800-78-08-08
פקס: 6900985 – 04

תנאים ושירות: כושר במורד ההר

את המרצים מנצחות רק המזכירות, עם ציון פנומנלי של 4.9, הגבוה ביותר בארץ (לעומת 3.3 שנתנו הסטודנטים למזכירות של החוג לכלכלה במכללה). "אפשר להיכנס אליהן מתי שרוצים", בניגוד לרוב המוסדות האקדמיים שבהם ביקרנו, ושמענו על הגבלות חמורות של שעות הקבלה במזכירות; אם כי גם כאן היו כאלה שאמרו ש"שעות הקבלה של משרדים שונים צריכות לעבור רציונליזציה". השירות שמקבלים הסטודנטים הוא האדיב והמקצועי ביותר בארץ (87), וכולל גם טלפונים אישיים לכל סטודנט במקרה של הודעה על ביטול שיעור בוקר מוקדם. המדשאות, הנוף ואזורי הישיבה מוציאים מהסטודנטים אמירות כמו "מקום חמים ומטופח שכיף ללמוד בו", והתנאים בסך הכול קיבלו ציון יפה מאוד של 77.08. הקמפוס עצמו, אכן ירוק ומטופח, צופה לנוף מרהיב, וגם הסוקרים שלנו חשו שנעים מאוד להסתובב בו. נקודת תורפה היא מאות המדרגות המפרידות בין חלקי הקמפוס "בסוף התואר יש לך כושר נהדר".

חברתי: באים לקמפוס כדי לבלות עם החבר'ה מהמעונות

בקטגוריה החברתית תל חי מנצחת: הסטודנטים מגובשים מאוד (3.7), לומדים ביחד למבחנים (2.3, אולי כי הם מאמינים ש"אי אפשר ללמוד בלי חברים") ויוצאים לבלות יחד יותר מכל מסלול אחר (3.3), למרות המיעוט היחסי של אפשרויות בילוי בסביבה. פגשנו שני סטודנטים למדעי המחשב, שהגיעו חודש לפני תחילת הלימודים לקמפוס, כדי "לבלות עם החבר'ה מהמעונות". קבוצות חברתיות נבדלות אינן קיימות בחוג, "כל אחד מוצא את החברים שלו ובסך הכול כולם חברים  כולם". כששאלנו את הסטודנטים על תחרותיות הם אמרו שהיא קיימת, אבל היא נראתה להם לא משמעותית, ואם היא אכן קיימת, הם חושבים עליה כעל "בריאה לסטודנטים", כיוון שהיא דוחפת אותם להישגים וממריצה אותם, אבל לא מביאה לתופעות של הסתרת חומר ויחס לא אדיב.