תואר במדעי המחשב – המכללה האקדמית נתניה

הסטודנטים שאתם דיברנו טענו שהלימודים בחוג למדעי המחשב במכללה האקדמית נתניה שונים לגמרי מהלימודים בחוג למדעי המחשב בכל מוסד אקדמי אחר, כיוון שהם תיאורטיים פחות, ושמים דגש רב יותר על לימוד הפרקטיקה של המקצוע; תהליך הלימוד כולו מכוון לשוק התעסוקה, ולא לאקדמיה, וזאת הסיבה שבגללה הסטודנטים באו לכאן (41% מהם ציינו את איכות הלימודים כסיבה לבחור בנתניה).

אקדמי: המתרגלים מזהים את נקודות החולשה ומתגברים אותן

באופן כללי, הסטודנטים בחוג מרוצים מאיכות ההוראה, ומרמתם של המרצים, המוערכים על ידי הסטודנטים כמומחים בתחומם (3.53 מתוך 5 בסקר שלנו). אמנם, רוב השיעורים מתנהלים במתכונת של הרצאה, או אפילו של הכתבה, אך רמת ההוראה של המרצים מספקת את הסטודנטים, והם חשים שהחומר מועבר באופן מעניין (3.76, הרבה מעל לממוצע). ההרצאות מובנות ומסודרות, אך אצל חלק מהמרצים, ולקראת סוף הסמסטר אצל רבים מהמרצים, קיים לחץ של זמן להספיק את החומר: "שיעורי מרתון" קוראים כאן לשיעורים שמתחילתם ועד סופם המרצה מדבר ואינו נותן זמן לשאלות. למרות הרצאות כאלה, הסטודנטים מרגישים שהיחס אליהם מצוין (יודגש כי הסקר נערך בראשית הסמסטר): הגישה לסגל האקדמי נוחה וידידותית (4.12, גבוה מהממוצע, אבל נמוך באופן ניכר מהציונים בכמה מכללות אחרות, כמו תל חי): "פתיחות עם המרצים" קראו לזה הסטודנטים.

המתרגלים בחוג מוערכים מאוד והסטודנטים חושבים עליהם כעל מרצים לכל דבר – בעיקר כיוון שהם אכן מעבירים חומר חדש, במקום לתרגל את החומר שהעביר המרצה, מגמה שאינה נפוצה במדעי המחשב. הסטודנטים מעריכים את הידע ואת רמת ההוראה של המתרגלים; הם אומרים שהמתרגלים מזהים את הנקודות שבהן הסטודנטים מתקשים, וזהו מקור יכולת ההוראה הטובה שלהם. לפני מבחנים מעבירים המתרגלים, כמו גם המרצים, שיעורי תגבור ועונים בסבלנות על שאלות הסטודנטים. לכל אורך הסמסטר נדרשת השקעה רבה של שעות לימוד עצמאיות (בשבוע 16, גבוה מהממוצע). "מה חשבת?" שאלו אותנו, "שאם שילמנו מגיע לנו לנוח?". אמנם הסטודנטים אינם נדרשים ללמוד חומר חדש בכוחות עצמם, אבל יש דרישה ללימוד עצמי מצד מורי החוג, בכל הנוגע להשלמות, או להרחבה של חומר שנגעו בו בכיתה. החומר אינו נחשב קשה מאוד או יצירתי, אבל המרצים מצליחים לעניין את הסטודנטים (ציון של 3.76 – גבוה בהרבה מהממוצע הארצי ומהציונים בכל האוניברסיטאות).

הבחינות, לעומת זאת, קשות ודורשות מידה רבה של יישום החומר, אבל הסטודנטים אומרים שהן הוגנות, וכאמור, אינן כוללות חומר שלא נלמד. ממוצע הציונים שעליו דיווחו תלמידי נתניה (83) גבוה מזה של הבר אילנים (78.91) ומזה של הטכניונים (76.92). קשר לעולם האמיתי הוא נקודה כואבת ברוב החוגים למדעי המחשב, שבהם סטודנטים רבים חשים, שמרוב מתמטיקה הם אינם לומדים מחשבים. תלמידי המכללות, בעיקר, מרגישים שידע פרקטי יעזור להם לנצח ב"קרב" בשוק העבודה מול יוקרת האוניברסיטאות. בנתניה, התחושה הכללית היא שהלימודים אמנם כוללים תיאוריה, אבל הם מכוונים ל"ת'כלס" יותר מהרגיל – 3.88 הוא ציון גבוה באופן ניכר מזה שקיבלו האוניברסיטאות בקטגוריה זו, ומבין כלל המוסדות רק מכללת תל חי קיבלה ציון גבוה יותר. החוג למדעי המחשב במכללת נתניה מציע תוכנית ייחודית, המאפשרת לבוגרי בית הספר להנדסאים להשלים את לימודיהם לתואר ראשון בארבעה סמסטרים בלבד: רוב הקורסים שלמדו כסטודנטים להנדסאות, מוכרים על ידי החוג, והם מקוזזים מהקורסים המוגדרים כקורסי חובה לתואר. סטודנט, שסיים את שנתו השנייה בחוג, אמר לנו ש"תואר בשנתיים כאן שווה מבחינה כספית לשלוש או ארבע שנים של לימודים, שהייתי צריך ללמוד בכל מקום אחר, כדי לקבל תואר".

תנאים ושירות: איזה פלא! שירות אדיב ויעיל, בלי עודף ביורוקרטיה

התנאים במכללת נתניה קיבלו את הציון הגבוה ביותר (ומרשים בפני עצמו) של 86.41, והסטודנטים בהחלט חושבים שהם מצדיקים את שכר הלימוד של מכללה פרטית. היחס המינהלתי לסטודנטים נתפס כמצוין, והציב את המכללה במקום הרביעי בקטגוריה זו, עם ציון של 3.75. מזכירות החוג נותנות שירות אדיב ומהיר, ומגלות נכונות לעזור בכל בעיה שבה נתקלים הסטודנטים. הן קיבלו ציון גבוה מהממוצע (3.88). סטודנט שלמד שנה בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, ציין שהופתע לטובה מפשטות הניהול בחוג, ומהיעדר ביורוקרטיה מסורבלת – באוניברסיטה הוא נתקל בתורים ארוכים ומייאשים ובהליכים מסובכים לטיפול בעניינים פעוטים. הקמפוס תואר כ"מסודר, נקי, נעים ללמוד בו".

הנוף אמנם לא מרשים (המכללה יושבת צמוד לשכונת מגורים), אבל הקמפוס מכיל מדשאות יפות ואזורי ישיבה נוחים (בניגוד לכמה מכללות עירוניות אחרות, שמורכבות בעיקר מבטון, כמו מכללת תל אביב). הסטודנטים מרוצים למדי מהאמצעים העומדים לרשותם: כשביקשנו מהם לחוות את דעתם על מכונות הצילום ועל המחשבים, קיבלנו ציון שהציב אותם במקום הרביעי מבין המסלולים.

חברתי: חלוקה סמויה בין בעלי השקל לבעלי השכל

החיים החברתיים אינם פורחים בחוג למדעי המחשב. הסטודנטים במכללה מגיעים מהאזור, ואף על פי שהם מבלים זמן רב יותר מהרגיל אצל תלמידי מחשבים הם נוטים לצאת עם חוג החברים "מהבית", ולא להשתתף בפעילויות החברתיות שמארגנת אגודת הסטודנטים (ודאי שלא ליזום פעילויות נוספות בעצמם). מדד הבילוי במכללה זו הוא מפתיע, לנוכח העובדה שרבים מהסטודנטים עובדים – 52.9% עובדים בו-זמנית עם הלימודים, וגם לומדים בבית שעות רבות יותר מאשר ברוב המכללות. הגיבוש החברתי שלהם (3.53), שבסיסו כנראה אקדמי, עולה על הקיים במכללות. מבחינה חברתית, הוסבר לנו שיש חלוקה סמויה בתוך החוג ל"כאלה שיכולים להרשות לעצמם כלכלית להיות כאן, ולכאלה שהתקבלו עם מלגה כי הם חכמים"; בנוסף, התחרותיות ביניהם היא גורם מוחשי: 33% הסטודנטים בסקר הגדירו את חבריהם כתחרותיים, ורק שלוש אוניברסיטאות ומכון לב מנצחים אותם בקטגוריה זו. בניגוד למוסדות אחרים, שבהם הסטודנטים הזדרזו לשבח את שיתוף הפעולה ביניהם ואת יחסי הרעות, איש בנתניה לא פצה פה בעניין.