תואר במדעי המחשב – המכללה האקדמית הדסה

המכללה האקדמית הדסה בירושלים מציעה לתלמידיה תואר בוגר במדעים (BSc), אבל רק בתום ארבע שנות לימודים, ולכן היא מיועדת רק לסבלנים (או לחרוצים מאוד – שליש מהסטודנטים דיווחו שלמרות המדיניות, סיימו את לימודיהם בשלוש שנים, ואנו מנחשים שהם אחראים לחלק לא קטן משעות הלימוד הרבות שספרנו). נוסף על המסלול הראשי במדעי המחשב, יש גם חטיבה בביו-אינפורמטיקה ומסלול לתעודת הוראה, שמגדילים את טווח התעסוקה של הבוגרים ואת הרגשתם שהלימודים קשורים לעולם האמיתי. בנוסף, בשנת הלימודים הרביעית, המכללה מדריכה סטודנטים בביצוע פרוייקט גמר במפעל היי-טק באזור, וכך מפגישה אותם עם עולם התעשייה (ופותחת להם דלתות למציאת תעסוקה אפשרית).

אקדמי: הוכח שבוגר החוג יכול להתקבל לתואר שני באוניברסיטה

איכות הלימודים תלויה בעליות ומורדות בתחום: בשיא פריחתו, לפני חמש שנים, רק 80 מבין 160 הסטודנטים שהתקבלו עברו לשנה ב', ורק 60 מתוכם סיימו את הלימודים. בשנים האחרונות, בעקבות השפל בהיי-טק, ירד מספר התלמידים, ועמו ירד הצורך בסינון. לפיכך המכללה מסייעת לסטודנטים במקום לדחוק אותם החוצה. למשל, קורסי המבוא הקשים ביותר (כמו מבוא למדעי מחשב) מפוצלים על שני סמסטרים, כדי לסייע לסטודנטים לצלוח את קשיי ההסתגלות ולהתרכז בקשיים האקדמיים. אל תתנו למגמת הסיוע להטעות אתכם: המכללה עדיין משתמשת בשנה א' כמנגנון סינון, והיא "קשה יותר מגיבוש ומטירונות". המתמטיקה ברמה גבוהה, וההסתגלות לצורת החשיבה המיוחדת של התכנות היא קשה, בעיקר למי שמגיע בלי ידע וניסיון מהתיכון. על ההסתגלות מקשה גם העומס (20.14 שעות לימוד בבית בשבוע, מקום שלישי בארץ): הסטודנטים נדרשים להגיש ארבע עבודות בשבוע, ומבלים במעבדות המחשבים עד סגירתן ב-23:00. שמענו על סטודנטית נשואה עם ילד, שנאלצת לגייס את הסבא והסבתא כדי לעמוד במטלות.

בגלל הרמה הגבוהה והעומס הכבד, הציונים בשנה הראשונה נמוכים למדי, אבל מי ששורד אותה מגיע מוכן לשנה ב': הוא יודע ללמוד, המורים מסייעים יותר, והידע שנרכש בשנה א' מקל את הלימודים, כך שהציונים עולים. השנה הרביעית מיועדת לעבודת גמר – תוכנה שהסטודנט צריך לכתוב (ולדאוג שאפילו תתפקד), בהנחיה של איש תעשייה ובפיקוח של מרצה .במכללת הדסה יש 12 מרצים בעלי משרה אקדמית, ויתר המרצים מגיעים מהעברית (עם יוצא דופן אחד מבר אילן). הסטודנטים מעריכים את רמת ההוראה, ואת הדרישות בקורסים של מרצים אלה: "מלמדים בצורה אינטנסיבית, אבל ידידותיים לתלמידים". לעומת זאת, במקצועות הנלווים מלמדים מורים שנותנים פחות ומבקשים פחות ("יש מרצים שלא ברור מי נתן להם ללמד"). התלונה העיקרית של הסטודנטים היא שבמקומות אחרים (לעומת ארבע בהדסה) ניתן, בשלוש שנים, להשיג תואר BA, שמספק נקודת זינוק טובה לא פחות. הסטודנטים דיברו על דינמיות ועל מגוון רחב של קורסים, אבל כמו בכל מקום, גם כאן נשמעות תלונות על כך שהלימודים כוללים יותר מדי מתמטיקה.

למרות התלונות, התחושה בהדסה היא, כי הלימודים רלוונטיים לעולם האמיתי יותר מהרגיל (3.64 – יותר מבכל האוניברסיטאות ובכמה מכללות). הסטודנטים מאמינים גם שלהדסה אין מוניטין מחוץ לירושלים (היוקרה שלה היא רק 44), ובכל מקרה, מעסיקים מעדיפים בוגרי אוניברסיטה על בוגרי מכללה. על הקבלה לתואר שני, שמענו שאחד מבוגרי המסלול, שהגיע להישגים מצוינים (על אפו וחמתו של המרכז הארצי לבחינות והערכה), והתקבל בלי קושי לאוניברסיטה. לעומת זאת, סטודנט אחר התלונן שנטפלו לציוניו באחד הקורסים "ועשו מזה עניין".

תנאים ושירות: האם תחושו בפעילות בקמפוס?

המינהלה (עם ציון של 3.7) מוערכת מאוד על ידי הסטודנטים, אבל מזכירות החוג גורעת מרמתו הכוללת של השירות, אם כי ציונה (3.55) בהחלט אינו מדאיג – היא יושבת על הממוצע, ורחוקה מרחק בטוח מתחתית הרשימה (2.35, אוניברסיטת תל אביב). הסטודנטים התלוננו שהקמפוס צפוף מעט, ושהדבר בא לידי ביטוי בהקצאה בעייתית של כיתות לשיעורים ולמבחנים. המחשבים לא מדהימים אותם, אבל הם לא התלוננו עליהם יותר מדי (הציון, 3.8, אינו נמוך, אפילו במכללה), ובסך הכול הם מרוצים למדי מהתנאים (76.82). הם טוענים ש"אין קמפוס פעיל", אבל נשאלת השאלה, בהתחשב בעומס הלימודים, אם הם היו מרגישים בנחיתת מטאור מול חלון המעבדה.

חברתי: הרכב הטרוגני, ובכל זאת מגובש

הסטודנטים רואים עצמם מגובשים, וחושבים ש"מבחינה חברתית המצב פה בכלל לא רע", אבל כמו במקומות רבים במדעי המחשב, הדבר מתבטא יותר בנכונותם ללמוד יחד (הם בראש הטבלה, עם 2.92) ופחות בתחום היציאה, שם מצבם מרשים הרבה פחות. ראוי לציין שהגיבוש, הגבוה באופן ניכר מהממוצע, עם ציון של 3.8, קיים למרות שני נתונים: האחד, שהסטודנטים כאן תחרותיים יותר מהסטודנטים ברוב במכללות, והאחר, שהמסלול אינו הומוגני יחסית למסלולי מחשבים אחרים: יש לא מעט מוסלמים, וגם בין היהודים יש נוכחות גבוהה מהרגיל לעולים וללא-חילונים.