תואר במדעי המחשב – המכללה האקדמית גליל מערבי

במכללה האקדמית גליל מערבי לומדים תואר BA רב-תחומי במדעים מדויקים הכולל שתי חטיבות: חטיבה ראשונה במדעי המחשב וחטיבה שנייה בסטטיסטיקה ומתמטיקה. כלומר, התואר שמתקבל בסיום שלוש שנות הלימודים הוא BA רב-תחומי במדעים מדויקים, ולא תואר ראשון במדעי המחשב. עם זאת, כל הסטודנטים שראיינו טרחו להציג עצמם בפנינו כ"סטודנטים למדעי המחשב", מה שמעיד משהו על השאיפות, לפחות של הסטודנטים אם לא של המכללה. הסטודנטים למדעי המחשב במכללת הגליל המערבי הם זן גדל והולך.

בשנתון ממוצע יש בין חמישה לשמונה סטודנטים. השנה נרשמו 10, כשרובם לומדים גם מתמטיקה, ואנו (והמכללה) מקווים שמספרם ימשיך לעלות. הסטודנטים, נכון להיום, אינם מרוצים מהמרצים, מרמת הלימודים (ציון של 56.04 מציב אותה שבעה מקומות מהסוף), ומהיוקרה (26.43, גבוהה רק ממכללת עמק יזרעאל). לדעתנו, גודלו של המסלול איננו מאפשר לו להשיג מצוינות אקדמית, והרמה הנמוכה עלולה לגרום לכך שפחות ופחות אנשים יגיעו בעתיד, דבר שרק יחמיר את הבעיה. בנוסף, העובדה שאנשים שלמדו במקום שכזה יוצאים לשוק עם תעודה של בר אילן עלולה להקרין גם על יוקרתה של האוניברסיטה האם.

אקדמי: אין הכנה לעולם האמיתי

מדעי המחשב נלמדים כ"תואר רב-תחומי במדעים מדויקים" באחריות הפקולטה למדעים מדויקים בבר אילן. בפועל, כל שלוש שנות הלימודים מתקיימות בקמפוס בעכו, זאת בניגוד לתוכניות בהתמחות (כגון התמחות בקרימינולוגיה), שבהן את שנה ג' לומדים במוסד האם. יש לכך יתרון מבחינת הנוחות, שהרי כל הסטודנטים גרים בסמוך, אבל זה מונע מהסטודנטים להיחשף להזדמנויות האקדמיות הזמינות ברמת גן, ומביא לכך שהם נמדדים כנגד עצמם ולא כנגד הסטנדרטים האוניברסיטאיים. הסטודנטים טוענים כי הלימודים בשנים המתקדמות אינם קשים, ובשנה א' כן קשה, אבל "קלילות" השנה הראשונה מורידה את הציון הכולל של קושי הלימודים ל-3.64, מקום חמישי מהסוף. עם זאת, המערכת עמוסה ושיעורי הבית רבים, והסטודנטים לומדים שעות רבות בשבוע – יותר מבכל המכללות כמעט. שילוב של לימודים ועבודה בשנים א' וב' קשה מאוד, ורק 22% מהם עובדים, הרבה מתחת לממוצע של 53.2%.

המרצים אינם מוערכים באופן מיוחד, לא כמומחים (3.2, מקום שלישי מהסוף) ולא כאנשי הוראה. סטודנטים רבים התלוננו על העובדה שרוב המרצים מגיעים מברית המועצות לשעבר, ומתקשים בדיבור בעברית. סטודנטים ערבים מרגישים את הקושי הזה ביתר שאת: "שאלתי את המורה שאלה והוא אפילו לא הבין אותי, ובטח שלא ידע לענות לי בעברית". חלק מהסטודנטים חושבים ש"פשוט רואים שאין למרצים מספיק ידע בשביל לעמוד מולנו וללמד". תופעה מכוערת שצוינה בפנינו היא התעלמות של מרצים מסוימים מהסטודנטים החלשים יותר, ופנייתם רק לאנשים שיודעים את החומר. נקודת האור היחידה היא העובדה שרוב המרצים זמינים לסטודנטים, ומשיבים לשאלותיהם (הם קיבלו את הציון הגבוה ביותר, 4.27, כנראה על כוונה טובה, ולא על יכולת אמיתית, על רקע טענות הסטודנטים בנוגע לקשיי שפה), גם באופן לא פורמלי אחרי השיעור, והגישה אליהם (4.27) שלישית בארץ.

רוב המתרגלים במדעי המחשב הם המרצים. בעקבות התלונות על יכולת ההוראה של המרצים, ובעקבות תלונות על מתרגלים (למשל, על בלבול החומר לקראת המבחן), מפתיע לגלות שהסטודנטים מציינים לטובה את מרבית התרגולים, ומאמינים כי הם חיוניים להצלחה במבחנים (שנחשבים להוגנים). הסטודנטים אומרים שהם "לומדים הכול בעולם המחשבים", אבל כנראה שהכול כולל לא מעט תיאוריה, כי הם מאמינים ש"לא לומדים מספיק בשביל לעבוד". הם ודאי אינם חושבים שהם מקבלים הכנה מיוחדת לעולם האמיתי, כמו מכללת נתניה או במרכז הבינתחומי. בכל זאת, נראה שהם מכירים בחוסר הפרקטיות הכללי של לימודי המחשבים בארץ, ואינם חשים שבגליל המערבי זה חריג. למעשה, הציון שניתן בקטגוריה זו למכללה (3.45) שווה לציון הממוצע בכל מסלולים שסקרנו.

תנאים ושירות: מרוצים מאגודת הסטודנטים (פירוט?)

שירותי המזכירות קיבלו ציון של 3.45, גבוה מכמה מכללות (אם כי נמוך מהממוצע), אבל: "בדרך כלל הם לא נחמדות אליך, אין יחס אישי, שעות הקבלה מוגבלות מאוד וגם כשהן נמצאות, צריך לחכות הרבה זמן ולפספס שיעור". המכללה ציינה, בתגובתה לסקירה זו, ששעות הקבלה בפועל הן מ-8:00 בבוקר ועד 18:30 בערב. לנוכח מספרם המצומצם של הסטודנטים אנחנו מניחים שהם מעריכים מאוד את יכולת המזכירות לעזור להם כשהן מתפנות לעשות זאת, ואינם נוטרים טינה על כל הסירובים. ציון המנהלה גם הוא אינו מרשים מאוד (3.18, נמוך מבמכללות רבות אחרות), והציון הגבוה שקיבלה המכללה בתנאים (82.64, מקום שני אחרי נתניה) נובע כנראה משביעות הרצון מנגישות מכונות הצילום והמחשבים, ומאגודת הסטודנטים, שזכתה לציון גבוה להפליא בסקר (4.09), גם בלי שמישהו מהסטודנטים יטרח לספר לנו על פעילות מיוחדת שיזמה (במילים אחרות, אנו חוששים מהטייה של השאלה, עקב גודלו של המדגם). הסוקרים שלנו לא מאוד אהבו את הקמפוס, וחשבו שחסרות בו מדשאות ופינות ישיבה. הספרייה גם היא אינה משביעת רצון: הסטודנטים אומרים שאין מגוון של ספרים, ומהספרים הקיימים אין די עותקים (תלונה קשה בחוג עם כל כך מעט סטודנטים), ובקיצור: "בדרך כלל לא מוצאים את מה שמחפשים".

חברתי: לא יוצאים קבוע

מיעוט הסטודנטים דווקא אינו גורם לגיבוש חברתי חזק (ציון 2, מקום חמישי עם מכללת עמק הירדן), וייתכן שהוא נובע מתחושה שהתחרותיות (שאותה הכחישו בהתחלה, בטענה ש"אין מספיק אנשים בשביל להתחרות") מוגזמת, בהתחשב בגודל החוג: הסטודנטים דיווחו ש-10% מחבריהם תחרותיים, הודו שסיכומים של שיעורים אינם מועברים בשמחה (ולפעמים כלל לא), והנטייה ללמוד יחד אינה חזקה מאוד, 1.30 (מקום רביעי מהסוף, בהנחה שלא סופרים את האוניברסיטה הפתוחה).

אחרי כל מה שאמרנו, אין להתפלא שהחיים החברתיים אינם מורגשים אצל הסטודנטים למדעי המחשב: "באים, לומדים, הולכים", והם יוצאים יחד פחות מהרגיל (1, מול ממוצע של 1.3). אבל לא צריך לשפוט אותם לחומרה: הציון שקיבלנו כשבדקנו כמה פעמים יצאו בשבוע, 0.88, הופך אותם ליושבי הבית המתמידים ביותר בארץ, כך שאין להתפלא שאינם משקיעים את שעות הבילוי השבועיות בנסיעות ארוכות ברחבי הצפון.