תואר במדעי המחשב – המכללה האקדמית אשקלון

כשהתחלנו לכתוב את הפרק הזה נתקלנו בבעיה – המכללה האקדמית אשקלון הוכתרה על ידינו בתואר "המוסד הממוצע ביותר". בתחומים האקדמיים מצאנו מעט מאוד חריגים לטובת המוסד או לרעתו, ולא נותר לנו אלא להגיע למסקנה שאת הבחירה תיאלצו לבסס על מדדים אחרים. הגורם המשמעותי ביותר, אם כן, הוא העובדה שאשקלון מציעה את המיטב משני עולמות: גם מכללה קטנה, מגובשת ואדיבה, וגם תואר של אוניברסיטת בר אילן (שם תלמדו את שנתכם השלישית).

אקדמי: ללמוד כל יום עד חצות – בקבוצות

תוכנית הלימודים בשנתיים הראשונות זהה, לכאורה, לזו שנלמדת בבר אילן, אבל הסטודנטים אומרים שהרגישו בפער לטובת הבר אילנים בקורסי המחשבים (אם כי לא בקורסי המתמטיקה), ושהלימודים במכללה מבוססים על 80% שינון ועל 20% חשיבה – יחס הפוך לזה שמקבלים הבר אילנים. את האחריות לפערים מטילים הסטודנטים על המרצים, ואומרים ש"המרצים במתמטיקה אחלה, במחשבים על הפנים". הופתענו במיוחד לגלות שהמרצים לא בהכרח באו מתחום המחשבים. מרצה אחד, ש"דווקא העביר לנו קורסים חשובים", עשה את הדוקטורט שלו במדעי המדינה. עם זאת, נאמר לנו שהיו מרצים שהוחלפו בעקבות תלונות הסטודנטים, ושבאופן כללי הסגל אדיב ונגיש (4.26, הרבה מעל לממוצע), "אפילו  בהפסקות, אפילו בשביל לשאול שאלות דביליות במתמטיקה".

הסטודנטים מרוצים גם מיחס המתרגלים, אבל לא מרמתם: המתרגלים "קצת יותר מבולגנים" מהמרצים. בניגוד לרוב חוגי הלימוד, שבהם רצוי לבוא לתרגולים כדי להבין מה נאמר בהרצאה, באשקלון אין חפיפה מלאה בין התרגולים להרצאות, וצריך להגיע לשניהם כדי לקבל את כל החומר. הלימודים בחוג, כך אמרו לנו, דורשים השקעה לאורך כל הסמסטר, והגשת תרגילים שבועית. הסטודנטים אומרים ש"אם לומדים כל יום עד חצות בקבוצות, אפשר להחזיק את הראש מעל המים", אבל בפועל הם לומדים רק 7.7 שעות בשבוע בבית, פחות מהממוצע ומחצית מהבר אילנים. יש סטודנטים שהצליחו לשלב לימודים ועבודה, אך הדבר משפיע על ציוניהם.

הבחינות הוגנות למדי, לדעת הסטודנטים, ובעיקר קשות פחות מהבחינות בבר אילן. גם אופי הבחינות שונה: כמו מוסדות אחרים, אשקלון התברכה בקורסי מתמטיקה בהיקף שהסטודנטים מגדירים כמוגזם. ודאי אין זה המוסד למי שאוהב חריגים. מומחיות המרצים ממוצעת לגמרי (3.5), והסטודנטים אינם חשים שהחומר קשה או מאתגר במידה שונה ממה שחשים חבריהם במוסדות אחרים. אפילו בקטגוריית הקישור לעולם האמיתי, נקודה כואבת במסלולי המחשבים, הישועה (או האכזבה) לא יבואו ממכללת אשקלון (3.4), אם כי המצב ישתפר מעט בשנה השלישית, כיוון שהבר אילנים כן מרגישים (עם 3.53) שמצבם מבחינה זו טוב יותר.

תנאים ושירות: למרות הפרדת הרשויות, השירות משביע רצון

מינהלת החוג והמכללה זכתה כאן לשבחים נלהבים – "מי שלא נכנס מפסיד" – שבהם לא נתקלנו כמעט במקומות אחרים. נותני השירות אדיבים ויעילים (71.5, גבוה בהרבה מבר אילן, מרוב האוניברסיטאות ומכמה מכללות). כמו בשאר חוגי המכללה, גם במדעי המחשב יש פרוצדורות מינהלתיות שמנוהלות בהתכתבות או בטלפון דרך המזכירות בבר אילן ולא במכללה עצמה, אך הסטודנטים אינם מוטרדים מהעניין. רק עניין אחד כן מטריד אותם – הם מרגישים שלא מנסים ליידע אותם בנוגע לזכויותיהם במכללה, ושבמקרים רבים הם מגלים שהיו זכאים לשירותים, למידע ולהקלות שאותן לא ידעו לנצל. הקמפוס הוגדר כ"קטן, ואין בו כל המשאבים הדרושים", ואנחנו מסכימים. אף שהסטודנטים חושבים שיש להם די מחשבים ומכונות צילום (3.89, גבוה מהממוצע), בתצפיות שלנו מרכז המחשבים לא קיבל ציון מרשים מאוד, והסוקרים הרגישו שהכיתות צפופות, ושחסרים אזורי מנוחה (דשא וספסלים). מי שבא לעבוד, ולא לנוח, יתאכזב גם הוא: הספרייה קיבלה ציון מאוד נמוך (1) לגבי שעות הפתיחה, וכך גם מרכז המחשבים (2).

חברתי: מפגש שלוש הדתות

במכללת אשקלון הגיבוש הגבוה ביותר מבין המסלולים שסקרנו (3.85), וזאת אף על פי שבאשקלון יש מספר גדול יותר של עולים חדשים מאשר ברוב המקומות האחרים (66.7%, כשהממוצע הארצי הוא 16.9%); חלק מהסטודנטים מרגישים ש"יש רוסים, ויש כל השאר". בנוסף, החוג יהודי פחות מחוגים אחרים (שיעור הנוצרים והמוסלמים בו גבוה מהממוצע הארצי), ועל רקע הניסיון שצברנו בחוגים אחרים, ציפינו שלגיוון הדתי והמוצאי תהיה השפעה שלילית על הגיבוש. הקרדיט לצליחת מכשולים אלה מגיע, כנראה, למאמציהם של סטודנטים מסוימים לארגן פעילויות חברתיות לחוג, ולא להסתפק בשירותיה של אגודת הסטודנטים. לסגולותיה המגבשות של הפעילות החברתית הענפה בחוג מצטרף היעדר תחרות – הסטודנטים הגדירו רק 13.8% מהלומדים אתם כתחרותיים, לעומת ממוצע ארצי של 24.9%