תואר במדעי המחשב – המרכז הבינתחומי

המרכז הבינתחומי בהרצליה מתגאה בכך שהוא מספק לבוגריו הכשרה עסקית ומקצועית רחבה, שמטרתה להכינם להשתלבות בשוק העבודה ולפעילות בסביבה עסקית. לכן, תוכנית הלימודים של החוג ממעיטה בלימודי מתמטיקה לעומת חוגים דומים באוניברסיטאות ובמכללות אחרות, ותחת זאת כוללת קורסי חובה נוספים במדעי המחשב, וקורסי חובה בנושאים כמו משפטים ומנהל עסקים. הסטודנטים בהחלט מרוצים משילוב זה, ומרגישים שהוא מכין אותם טוב יותר לעולם שבחוץ: "חומר הלימוד הנלמד מעודכן עם השוק. יש הזדמנות ליצירת קשרים עסקיים". הם מודים, אמנם, שההפחתה בלימודי המתמטיקה עלולה לפגוע במי שירצה להמשיך לתואר שני במדעי המחשב, אך מביעים ביטחון ש"יהיה אפשר לגשר על הפערים".

אקדמי: החומר מוגש על מגש של כסף

כמו בשאר חוגי הלימוד של המרכז, קורסי החובה של התוכנית מובנים מראש, ואינם מאפשרים בחירה ותמרון כלל. כמו כן, הם מרוכזים בשלושה או בארבעה ימי לימודים, כדי לאפשר לסטודנטים לעבוד (ורבים אכן מנצלים הזדמנות זאת). הנחת היסוד של המוסד היא שמוטב לסטודנט לדעת מראש את הימים ואת השעות שבהם ילמד במשך כל התואר, מאשר להיאבק כל סמסטר מחדש עם התחייבויות קודמות ועם מערכות שנבנות ברגע האחרון. "אני מרוצה מהעובדה שמעניין וכיף לבוא לפה" אמר לנו אחד הסטודנטים, ודבריו מייצגים היטב את תחושות הסטודנטים בחוג. בניגוד למרבית הסטודנטים בחוגים השונים למדעי המחשב, הסטודנטים של המרכז הבינתחומי אמרו לנו שחומר הלימודים שלהם מעניין ברובו (3.71, הרבה מעל לממוצע) ומועבר בצורה שמאפשרת "לספוג אותו בלי לסבול".

הם אינם מרגישים שהלימודים קשים או מאתגרים במיוחד (הציונים בקטגוריה זו היו קרובים מאוד לממוצעים הארציים, אם כי עדיין גבוהים מאלה של מכללות רבות), אך מציינים שהלימודים אינם מעוררים לחשיבה עצמאית, כנראה בגלל ש"מאכילים אותך בכפית", ואולי גם כיוון שאין להם האפשרות לבחור מסלולי התמחות או התמקדות לפי עניין. המרצים במרכז הבינתחומי בהחלט אינם חובבנים: ציון של 3.94 במומחיות מציב אותם במקום השלישי בארץ, ומעל לכל האוניברסיטאות; מרצי מדעי המחשב בבינתחומי נבחרים על פי צירוף של מוניטין מחקרי בין-לאומי עם יכולת הוראה (הבינתחומי ממוקם שלישי מבין המכללות במדד ההוראה, עם ציון של 66.11, ומתחת לאוניברסיטה העברית ולטכניון בלבד בקטגוריית האוניברסיטאות).

לכן, למעט יוצאים מן הכלל "שבשיעורים שלהם עדיף להישאר בבית ולישון", בדרך כלל מרצה (או מתרגל) שיקבל משובים גרועים מהסטודנטים, לא יחזיק בתפקידו לאורך זמן – "אם מישהו לא טוב, מעיפים אותו". במקום להתבסס על הרצאות שמשאירות את מרבית החומר ללימוד עצמי (כמו באוניברסיטת תל אביב, למשל), במרכז הבינתחומי "חומר הקורס הוא החומר שמועבר בכיתה". ובכל זאת, לא כולם מגיעים להרצאות – קל יותר להשתמש בחומר הלימודים הרב המצוי באינטרנט. סטודנטים שמקפידים להגיע לשיעורים טוענים כי יש עליהם עומס, "אבל לא עומס שיגרום לך לקרוס", וש "אין דיסטנס עם המרצים", והם מרגישים נוח מאוד לפנות אליהם בשאלות (עם ציון מרשים של 4.26).

גם את עזרי הלימוד של החוג הסטודנטים מציינים לטובה. כל ההרצאות מתבססות על מצגות במחשב, ומצויות באינטרנט. את חומרי הקריאה הנחוצים לקורסים השונים דואגת ההנהלה להדפיס מראש ולחלק לסטודנטים, ולכן נחסך מהם הצורך לחפש אחריהם בספרייה או באתר של המרכז. הסטודנטים ממהרים להדגיש שאינם לומדים פחות מאשר במוסדות אחרים (15.83 הוא אכן ציון לא נמוך לשעות לימוד בבית), אלא שתמורת שכר הלימוד הגבוה שהם משלמים, הנהלת המרכז דואגת שההר יבוא אל מוחמד. כששאלנו על הבחינות בחוג, קיבלנו תשובות כגון "סבבה, אין בעיה" ו"רמת המבחנים נמוכה בצורה משמעותית מהאוניברסיטאות". הסטודנטים אינם חוששים מהבחינות בחוג, ואינם מרגישים שמטרת הבחינות היא להכשיל אותם. לטענתם, את רמת הידע שלהם בודקים המרצים בתרגילים השבועיים שהם נדרשים להגיש כמעט בכל קורס: רמתם גבוהה מרמת הבחינה, ומשקלם בציון הסופי גבוה יחסית לתרגילים במוסדות אחרים.

תנאים ושירות: אפילו הדיקאן יתפנה לעזור לך

"עושים מעל ומעבר כדי שתצליח" ו"בהחלט משקיעים בנו" אמרו לנו הסטודנטים על שירותי המזכירות (4.59, בפיגור רק אחרי תל חי – מסלול קטן בהרבה) והמינהלה (4.3, מקום ראשון). כמו במכללות פרטיות אחרות, גם בחוג למדעי המחשב של המרכז הבינתחומי אין למזכירות שעות קבלה מוגדרות, וניתן לפנות אליהן כל עוד הן במשרד. כמו כן, במקרה הצורך ניתן לפנות גם לדרגים גבוהים יותר בקלות יחסית – "אם יש לך בעיה הכי קטנה, אתה יכול להגיע עד הדיקאן". בסך הכול, זכה השירות בציון הגבוה מאוד של 86.2, כשרק תל חי קיבלה ציון טוב יותר במדד הזה. "הקמפוס הוא מקום פסטורלי, ירוק ושליו" אמר לנו סטודנט אחד. המדשאות מטופחות, אם כי לנו נראה שיש מחסור בספסלים ובמקומות ישיבה נוחים. שביעות הרצון של הסטודנטים מהמחשבים וממכונות הצילום היא השלישית בארץ (אחרי האוניברסיטה העברית ומכללת הגליל המערבי), והתנאים כולם זכו לציון 81.81, שמציב את הבינתחומי במקום הרביעי בארץ בקטגוריה זו.

חברתי: פרגון הדדי, סיכומי שיעור באתר אינטרנט פרטי לטובת הכלל

החוג למדעי המחשב של המרכז הבינתחומי קטן למדי – כ-70 איש בשנתון – ומגובש, יחסית לחוג לימוד של מוסד המצוי באזור המרכז (3.11, יותר מהחוגים בבר אילן, באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למנהל, למשל). אגודת הסטודנטים (שקיבלה ציון של 3.3, גבוה מהממוצע) מרבה לארגן מסיבות וטיולים, והסטודנטים נפגשים מחוץ לשעות הלימודים מיוזמתם האישית. הם מרוצים מאוד מחבריהם ללימודים, ואומרים עליהם שהם "מדהימים" וש"אין אנשים רעים – טוב, אולי יש, אבל אני לא פגשתי אותם". הם אינם תחרותיים בצורה הרסנית, ושיתוף הפעולה ביניהם יכול להיות מרשים:

סיפרו לנו על סטודנט שהקים אתר אינטרנט, שאליו העלה כל ערב את סיכומי השיעורים שהועברו באותו יום, שהוא סרק, לטובת הכלל. הנהלת המרכז שמעה על הרעיון וייתכן שהוא ייושם גם בחוגי הלימוד האחרים "הם אוהבים מאוד יוזמות כאלה". הסטודנטים בבינתחומי אינם מתביישים להגדיר את עצמם כצפונבונים (רק נתניה ניצחה אותם), אבל טוענים שהם חרוצים יותר מהסטודנט הממוצע (הם הגדירו רק 5.4% מחבריהם ללימודים כעצלנים, ושני שליש מהם עובדים, יותר מהרגיל במדעי המחשב), ובלב לבם הם בעצם פריקים של מחשבים -37.8% (מקום טוב ליד הטכניונים, שקיבלו את הציון 37.5%).