ריבוע4עולם ההיי-טק משתנה מהר יותר, אולי, מכל תחום מדעי וטכנולוגי אחר. משום כך ההחלטה האם ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, מתקשרת מיד לשאלה האם תוכלו לסיים את התואר בתוך שלוש-ארבע שנים. לא רק שתקופת לימודים ארוכה יותר עלולה להפוך את הידע שלכם לרלוונטי פחות, אלא ששוק העבודה שאליו תיכנסו עשוי להיות שונה מאוד מזה שהיה כשהתחלתם ללמוד. שלא כמו באוניברסיטאות, שבהן לומדים על פי תוכנית לימודים שיש לה מועד התחלה וסיום, כאן הלימודים גמישים מאוד, ומאפשרים, ולעתים אף מזמינים את משיכת התואר.

באוניברסיטה הפתוחה, "מי שמושך יותר מארבע שנים לא יסיים את התואר", היא אמונה טפלה שמתממשת כאן תכופות. "אני לוקח שלושה קורסים בכל סמסטר, עוד אחד בסמסטר קיץ ובנוסף לזה עובד במשרה מלאה. כך אני אגמור את התואר בתוך שלוש וחצי שנים" אמר סטודנט חרוץ. רמת הלימודים גבוהה, אמנם, אך עקב סיכויי הכישלון הגבוהים בעיקר בקורסים הראשונים, המשמשים "מבחן" ליכולות להתמודד בלימוד קורסים אקדמיים במדעי המחשב, בהיעדר כל תנאי כניסה אחרים, והיעדר "אקדמיה" של ממש, דורג המסלול נמוך מתחת ליתר המסלולים האוניברסיטאיים.

אקדמי: ה"אוניברסיטה" וירטואלית, הלימודים לא וירטואליים בכלל

ריבוע2כיאה למוניטין של האוניברסיטה הפתוחה, רמת הלימודים גבוהה והלימודים מאתגרים. עומס הלימודים רב, נוסף על קריאת חומר הלימוד והשתתפות במפגשי ההנחייה, בכל סמסטר ניתנות מטלות רבות, אם כי בהשוואה לאוניברסיטאות, יש גמישות גבוהה יותר בלוחות הזמנים (גם בהשוואה למכללות, כמו המכון הטכנולוגי בחולון ומכון לב). רוב הסטודנטים לומדים בהיקף חלקי, כלומר לוקחים פחות קורסים ומשקיעים פחות שעות לימוד בבית (9.6 שעות לעומת ממוצע של 14 שעות), ופחות קריאה וכתיבה (כ-8 עמודים בלבד). המבחנים בדרגת קושי גבוהה: "חותכים בבשר החי, והבדיקה קפדנית מאוד". עם זאת, היחס לסטודנטים טוב ובמפגשי ההנחייה ובשיעורים מתקיימים דיונים. נקודת חוזק נוספת של המסלול, היא אתר הבית, שבו תמצאו כל מה שנחוץ. על רמת ההנחייה שמענו דעות סותרות. כמה סטודנטים ציינו בהערכה את המנחים, בעוד אחרים היו נלהבים פחות: "רמת המנחים ממוצעת ומטה, גם מבחינת הידע ובעיקר מבחינת כישורי הוראה. יש מנחים שמזלזלים בסטודנטים. כמה מהם באים רק כדי להעביר את השיעור, ולא מעניין אותם אם הסטודנטים מבינים את החומר".

לקורסי המבוא נרשמים גם תלמידים שמתקשים להתמודד עם הרמה הגבוהה. הם מרבים לשאול את המרצים, שנאלצים מצדם לחזור כמה פעמים על החומר. רק כשמגיעים לקורסי החובה (היזהרו מחדו"א), שהם גם הקורסים הראשונים הנלמדים, מתחילה נשירה, ונשארים הסטודנטים החזקים. סטודנטים מנוסים יודעים שלפני תחילת שנת הלימודים כדאי להתעניין אצל בוגרי כל קורס מיהם המרצים המצוינים (יש כאלה), וממי להיזהר. במדד הכולל של איכות ההוראה והלמידה, המשקלל מצד אחד את רמת הבחינות ואת החומר באינטרנט, ומצד אחר את המרצים ואת התרגול, האוניברסיטה הפתוחה ממוקמת באמצע. אף על פי שהלימודים מבוססים בעיקר על תרגול בבית, יש למפגשי ההנחיה חשיבות רבה, אבל במהלך השנים האחרונות האוניברסיטה מקצצת את היקף השיעורים ("פעם היו 18 שעות, היום 14 שעות, ושכר הלימוד נשאר אותו דבר", "מקצצים מאתנו הסטודנטים: משפצים פה את המשרדים, אבל אין להם כסף לקורסים חדשים.ריבוע3

השנה אין לי קורסים לקחת – שערורייתי"). למרות הפריסה הארצית, המבחר של הקורסים בפריפריה דל, ויש תחומים שנלמדים רק באזור המרכז, בשל מיעוט נרשמים והתוספת של תקשוב הקורסים. כאשר חושבים על קורסים במדעי המחשב, מצטיירות בדמיון כיתות מאובזרות היטב, עם טורי מחשבים וציוד היקפי משוכלל אחר. באוניברסיטה הפתוחה תשכחו מזה. האוניברסיטה הפתוחה מקיימת מפגשי הנחייה בכל הארץ ואינה בונה בניינים במיוחד למען מטרה זו, אלא שוכרת כיתות לימוד בבתי ספר או במוסדות אחרים, ובהם היא מקיימת את מפגשי ההנחייה. בקמפוס הראשי בתל אביב, בבית ספר "אליאנס", תמצאו כיתות בדיוק כמו אלה שהיו לכם בתיכון, בלי מחשבים, בלי עמדות התחברות לאינטרנט, לפעמים בלי שקע. מי שאין לו מחשב נייד (רצוי עם כרטיס אלחוטי) יתקשה ללמוד.

כשביקרנו במקום נעזר המרצה במקרן-מחשב כדי להסביר תוכנה, בעוד הסטודנטים פשוט ישבו ורשמו – לא דרך מעשית ממש ללמוד מחשבים. בסקר שלנו זכתה האו"פ לציון ממוצע במדד הכולל של תנאי לימוד (ציון 74 מתוך 100), אבל לדירוג הנמוך ביותר ביחס לשביעות הרצון מציוד המחשוב (2.9). למרות התנאים המינימליים, לסטודנטים שפגשנו, שחלקם הגיעו עם מחשבים ניידים, זה כלל לא הפריע. כיתות עם מחשבים קיימות במכללות עירוניות הקשורות לאוניברסיטה הפתוחה (כגון מכללת רעננה), אבל התרומה שיש לציוד לאיכות הלימודים מעטה, ובנוסף תצטרכו לשלם מדי שנה 2000 ש"ח דמי מכללה.

תואר במדעי – המחשב
האוניברסיטה הפתוחה

רעננה
טלפון: 6404040 – 03
פקס: 7780605 – 09

בניגוד לדעתם של תלמידי אחרים באוניברסיטה, הסטודנטים למדעי המחשב ממורמרים על היחס שהם מקבלים. הבעיות מתעוררות כאשר צריך לטפל בחריגים. "הם דבקים בתקנון ובחוקים היבשים. הטיפול מסורבל מאוד, אין יחס אישי". הדבר נכון במיוחד במכללות שבהן למינהלה אין אוטונומיה לקבל החלטות. סטודנטית חיפאית תיארה את תלאותיה: "אם יש לי בעיה אדמיניסטרטיבית, אני עוברת מסכת של טרטורים והתעללות. אומרים לי 'תדברי עם [המינהלה] תל אביב'. אין להם סמכויות משלהם". מנגד, קיים אתר הבית המצוין, שניתן בעזרתו להירשם לקורסים, לשלם, לקבל חומר. גם מערכת התקשורת באמצעות הדו"אל, באמצעות משלוח מסרונים (SMS) ובאמצעות הדואר פועלת היטב. בסקר שלנו דורגה הפתוחה במקום טוב באמצע מבחינה מנהלתית.

חברתי: לא מכירים זה את זה

אם באתם ללמוד מדעי המחשב כדי לקשור חברויות, האוניברסיטה הפתוחה אינה המקום האידיאלי. מאחר שכל אחד לוקח את הקורסים שמעניינים אותו, אין כמעט חפיפה בין הקבוצה החברתית שתפגשו בקורס אחד, לזו שבקורס האחר. אנשים מסיימים יום עבודה ובאים להרצאות עייפים, והעדיפויות שלהם מוגדרות היטב: "יש לי את החברים שלי. אין לי זמן להשקיע בנושאים שהם לא לימודיים". בסקר שלנו דורגה האו"פ במקום האחרון בתחום החברתי, עם ציון של 32 מתוך 100. החתך החברתי שבא ללמוד מגוון ומבוגר יותר מזה שבמוסדות אחרים, ובוגרי צבא לומדים עם אנשים מבוגרים, שהם בעלי משפחות שעובדים במשרה מלאה. גם לאחר כמה שבועות ביחד, סטודנטים עדיין לא מכירים כמעט זה את זה, אפילו לא בשמות, והשיחות החפוזות לפני תחילת השיעור ענייניות מאוד: מחליפים חוויות בקשר לחומר ולמבחנים, לעתים עוזרים זה לזה, וזהו.