הסטודנטים סיכמו יפה את דעתם על הלימודים (ושל מרבית הסטודנטים למדעי המחשב בארץ): "רק לאוהבי מתמטיקה" – הסטודנטים חושבים שיש כל כך הרבה מתמטיקה, שהקשר בין הלימודים לעולם המחשוב האמיתי נמוך מעט מהממוצע הארצי (עם ציון של 3.37).אבל אם חייבים ללמוד מתמטיקה, נראה שהאוניברסיטה העברית היא מקום טוב לעשות זאת: הסטודנטים נהנים מהחומר, מהקמפוס ומיחס הסגל האקדמי והמינהלתי הרבה יותר מבכל אוניברסיטה אחרת, ונהנים מיוקרה (82.9) שנופלת רק מזו של הטכניון ושל אוניברסיטת תל אביב, וכן גם ממקום ראשון בדירוג לימודים (76.43).
אקדמי: צריך לדעת לבחור את המרצה הנכון
האוניברסיטה העברית מובילה את טבלת רמת הלימודים, עם ציון של 76.43. מומחיותם של המרצים בחוג הרשימה כאן את הסטודנטים יותר מבכל שאר האוניברסיטאות, ויותר מהממוצע הארצי (3.9). המרצים מגישים את החומר בצורה מסודרת ודואגים שהתלמידים יצליחו; על מיעוט "פריקי" שמענו שהם "מדברים מהר, לא בהיר, קופצים מנושא לנושא. עושים בלגן על הלוח". אבל הרוב דווקא עונים היטב (3.57, נמוך מהממוצע אך גבוה מאשר באוניברסיטאות אחרות), והם נגישים יותר מהמרצים בשאר האוניברסיטאות.
רוב ההרצאות בשנה א' נערכות באולמות גדולים בפני 150 אנשים, והדעה הכללית היא ש"מתרגלים לזה"; הכיתות קטנות יותר בשיעורי הבחירה, אבל כאלה לא יהיו לכם בשנה א'. על המתרגלים שמענו בדרך כלל מילים טובות, ואם נתקלים באחד גרוע, תמיד ניתן לעבור למתרגל אחר – אפילו בלי לקבל אישור מהמזכירות. הלימודים עצמם קשים מאוד, והעומס רב (19.65 שעות לימוד בשבוע, רק בבן גוריון ובטכניון לומדים יותר). הסטודנטים סיפרו שבעשר בלילה מעבדת המחשבים "מפוצצת": "אפילו אם סיימת תרגיל, תמיד נשאר לשפר עוד ועוד. כאן העבודה על התרגיל אף פעם לא נגמרת". אחרי כל כך הרבה עבודה קשה, רמת הציונים די גבוהה, ולא כדאי לכם להיות אלה שיורידו את הממוצע החוגי.
בכל זאת, אין סיבה להילחץ מראש: החוג, ורוב הסטודנטים, מציעים עזרה למתקשים. אגב, למרות העבודה הקשה, סטודנטים מחוגים אחרים מצטרפים לעתים לחוג, בעקבות לימודי "חטיבה במדעי המחשב" (תנאי ההצטרפות הוא ממוצע של 85 בקורסי החטיבה שלמדו). יש קורסים שרמתם תלויה ברמתו של המרצה, וכך גם סיכויי ההצלחה בהם. סטודנט למחשבים ומתמטיקה הגדיר קשר זה בנוסחה: Q t ¹ Q(t+1) כאשר Q היא איכות ההוראה של המרצה, ו-t היא השנה שעברה. לשונאי נוסחאות (שמקומם בוודאי אינו במסלול הזה): הטענה היא שאיכות הקורס בשנה שעברה אינה דומה, לטוב או לרע, לזו של השנה הנוכחית. כאן יש חיסרון לסטודנטים חדשים, שאינם יודעים כיצד לבחור את המרצים ה"נכונים". אנחנו ממליצים לכם לנסות למצוא סטודנט ותיק, כדי שילחש באוזניכם מי הם המרצים שיודעים ללמד ומי לא. הבחינות קשות, ולא תמיד הוגנות. כמה מהמרצים "מפורסמים" ברמת הציונים הנמוכה שלהם: "הם מורידים ציונים על פסיקים ונקודות" (אם כי יש לציין שבתכנות, סימני פיסוק הם אכן דבר חשוב), ותלמידים לא מעטים נכשלים. את הנוהג של פקטור (העלאה של כל ציוני המבחן) לא מקיימים כל המרצים, אבל זה עדיין טוב יותר מהמצב בפקולטה למתמטיקה, שם אין פקטור בכלל ("כאילו שהמרצים לא מוכנים להודות בתקלות").
הסטודנטים נשבעים שאין העתקות, אבל מתרגל מנוסה טען שיש בהחלט, ועל לוח המודעות ראינו מספר גזרי דין של ועדת המשמעת לסטודנטים שנתפסו מעתיקים (העונש מרתיע: השעיה לחמש שנים). הלימודים בחוג מוצעים במסלולים הבאים: מדעי המחשב בהיקף מלא, מדעי המחשב בהיקף מצומצם, מדעי המחשב ומתמטיקה, מדעי המחשב ופיזיקה, מדעי המחשב, מתמטיקה ופיזיקה, מדעי המחשב וכלכלה, מדעי המחשב ומנהל עסקים (תוכנית ארבע שנתית המעניקה, בצד ה-BSc במדעי המחשב, גם MBA במנהל עסקים), מדעי המחשב ולימודי הסביבה. אגב, החוג גם מציע תוכנית לימודים למצטיינים בתחום חדש של ביולוגיה חישובית, המשלב לימודי ביולוגיה עם מדעי המחשב, שיישומו הבולט בתחום המחקר הגנטי (ברצפי DNA ובמבנה החלבוני של חלבונים).
תנאים ושירות: מקום ראשון!
| החוג למדעי המחשב האוניברסיטה העברית -י"ם קמפוס אדמונד ספרא – |
האוניברסיטה העברית מובילה על שאר האוניברסיטאות (מלבד הפתוחה) במגמת השירות, ומנצחת את כולן במזכירות: 4.1, ציון מרשים ביותר גם בהשוואה למכללות: "המזכירות ממש בסדר, כאשר אתה מצליח להגיע בזמן" (ימים א' עד ה', שעות 08:00 בבוקר עד 14:00 בצהרים) – באוניברסיטה העברית, כמו במקומות רבים אחרים, שעות הקבלה קצרות מדי ומתנגשות בשיעורים. המזכירות מקצועיות, ומסוגלות (ואפילו מוכנות) לסייע גם בפניות שאינן שייכות ישירות לחוג. הסטודנטים, אגב, מאמינים שהמזכירות שולטות באוניברסיטה. אנחנו התרשמנו גם מהיעילות ומהענייניות של ראשות החוג בעבודה מולנו. שמענו שבחים רבים על ההשקעה של החוג באתר האינטרנט: יש שקופיות של הרצאות, תרגילים ומידע אחר. למעשה, נראה כי כל החומר נמצא באתר, ואין צורך לסחוב מחברות כבדות לשיעור: "אנשים באים לכאן עם תיקים בשביל הסנדוויץ'. בשיעורים הם מקשיבים אבל לא כותבים". הסטודנטים ציינו לטובה גם את הציוד בחדרי המחשבים, הספרייה וכל שאר השירותים, ונתנו לתנאים את הציון הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות, 82.24. ובמילים: "קמפוס גבעת רם הוא קמפוס יפה, ירוק ושקט ומקום שנעים להיות בו (בעיקר כשלא צריך ללמוד)".
חברתי: מקום הבילוי – מעבדת המחשבים
החוג מגובש מאוד (3.18, גבוה אפילו מבן גוריון המפורסמת), ומורכב (כרגיל) בעיקר מגברים. הסטודנטים מציינים שלדיירי המעונות חיי חברה עשירים יותר (תלונה שחוזרת על עצמה בכל מוסד שבו יש מעונות), אבל כל הסטודנטים למדעי המחשב, בלי קשר למקום מגוריהם, מוותרים על בילויים בשל אינטנסיביות הלימודים. בכל מקרה, הסטודנטים הירושלמים אינם מתרגשים כל כך ממגמה זו: הם מבלים את מרבית זמנם יחד במעבדת המחשבים, ולכן "אתה לא מרגיש שאחרים מבלים ואתה לא". צרת רבים, חצי נחמה. הסטודנטים טוענים שיש ביניהם תחרות מעטה, אבל למעשה באחוזים הם עוברים את הממוצע. ייתכן שהתחרותיות מטושטשת, כיוון שהם בכל זאת עוזרים זה לזה: יש שוק פורח של החלפת מידע, והם לומדים יחד בצורה שאינה מצביעה על תחרות הרסנית (1.8, מקום טוב באמצע). החדשות המעודדות הללו מבוססות אולי על חדשות רעות יותר: ייתכן שטשטוש התחרות נובע מתחושת הסטודנטים, שאין טעם לנסות להגיע לרשימת מצטייני הדיקאן, שדורשת המון השקעה ולא מעט כישרון.
