למרות העליות והירידות והעליות של שוק המחשוב ושל משכורות המתכנתים, לימודים בחוג למדעי המחשב עודם מבוקשים מאוד על ידי הסטודנט הישראלי. הדבר החשוב ביותר שעליכם להבין, לפני שתירשמו ללימודים בתחום מדעי המחשב, הוא שתחום זה, כשמו כן הוא – מדע. ליתר דיוק – מתמטיקה. התיאוריה העומדת בבסיס מדעי המחשב היא תיאוריה מתמטית, וזוהי גם הסיבה שחוגי לימוד רבים, במיוחד באוניברסיטאות, אינם נקראים "החוג למדעי המחשב" סתם, אלא "החוג למדעי המחשב ולמתמטיקה".
אנא, שימרו עובדה זו בזיכרונכם, בזמן שאתם קוראים פרק זה. אחת התלונות הנפוצות ביותר ששמענו מסטודנטים למדעי המחשב בכל מוסדות הלימוד הייתה, שהלימודים אינם פרקטיים דיים, שלומדים יותר מדי מתמטיקה, שהם מרגישים כי אין די דגש על הפן המקצועי. ובמילים אחרות – לא לזאת הם ציפו. באופן כללי, מטרת הלימודים בחוג למדעי המחשב איננה ללמד את הסטודנטים שפות תכנות; המטרה היא לספק להם כלים תיאורטיים, שיאפשרו הבנה מעמיקה של עולם המחשבים, ושיתנו להם יכולת להתעדכן בעצמם בשינויים המהירים בתחום זה. התואר הניתן לבוגרי החוגים למדעי המחשב הוא תואר בוגר (BA) או בוגר במדעים (BSc), כאשר בעבר נלמד גם תואר בוגר בטכנולוגיה (BTech), במיוחד במכללות. מבין השלושה, תואר BSc נחשב ליוקרתי ביותר, וייתן לכם את האפשרות להמשיך לתואר שני הנדסי בלי צורך בלימודי השלמה.
מה לומדים?
מתמטיקה כבר אמרנו? בשנה הראשונה ללימודים בחוג למדעי המחשב, תעסקו בעיקר בתיאוריה המתמטית שעליה מתבסס התחום. הקורסים יכללו נושאים כמו חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, אלגוריתמים, קומבינטוריקה, אלגברה, לוגיקה ותורת הקבוצות, ומודלים חישוביים. המתמטיקה בחוג למדעי המחשב יכולה בהחלט להיות לא-קלה לפעמים, ועשויה להבהיל סטודנטים רבים. אלה מכם שיתקבלו לחוג זה באחת האוניברסיטאות, יכולים להתנחם בכך שציון הפסיכומטרי שלכם מרמז על כך שאתם מסוגלים להתמודד עם לימודי מתמטיקה ברמה זו. אחרי סיום התואר, דרך אגב, רובכם תעסקו במתמטיקה לעתים רחוקות מאוד, אם בכלל.
גם בשנים הבאות ללימודיכם תגלו כי אתם לומדים יותר תיאוריה ופחות פרקטיקה, אך לקורסים המתמטיים התיאורטיים יצטרפו עתה גם קורסים בנושאים: מבוא לתכנות, מבני נתונים, מערכות הפעלה, ארגון המחשב ורשתות מחשבים. אף שהסטודנטים במכללות מתלוננים על חוסר הפרקטיות של הלימודים לא פחות מהסטודנטים באוניברסיטאות, נראה כי תוכנית הלימודים במכללות בכל זאת נוטה להיות יישומית יותר; תוכניות הלימודים במכללות כוללות שפות תכנות רבות יותר, מסלולי התמחות שונים (למשל, בעיבוד תמונה או במסד נתונים) או היבטים בין-תחומיים (למשל, לימודי ניהול או ביו-אינפורמטיקה).
