תואר בכלכלה יישומית – המכללה האקדמית – ספיר

עד לפני שנה, פעל החוג לכלכלה של המכללה האקדמית ספיר בחסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון, והסטודנטים לכלכלה של ספיר עברו ללמוד באוניברסיטה בשנת הלימודים השלישית. החל משנת תשס"ה, המכללה האקדמית ספיר מציעה תואר בכלכלה מטעמה, והמסלול הישן נסגר. המסלול החדש לכלכלה יישומית כולל מקצועות יסוד בכלכלה, שהם חלק הארי של תוכנית הלימודים, ונוסף עליהם אחד משלושה מסלולי התמחות: מימון וביטוח; כלכלה וניהול במגזר התעשייתי; וכן פיתוח אזורי, איכות הסביבה וכלכלת חקלאות.

אקדמי:

חשוב לזכור, כי חוג לימודי הכלכלה היישומית במכללה האקדמית ספיר נפתח רק בשנת הלימודים האחרונה. התיאור המובא להלן מסתמך על דברי הסטודנטים בשנה זו, ומייצג התרשמות שהיא בסך הכול טובה ("מפתח את המחשבה" היה אחד התיאורים שבהם נתקלנו, וגם "מעניין" חזר על עצמו לא אחת), אך ראשונית ומצומצמת יחסית. הייחוד של החוג מתבטא בשמו: "כלכלה יישומית". בספיר, כנראה, יודעים מזמן את מה שהמחקר שלנו גילה: שסטודנטים לכלכלה באוניברסיטאות חשים כי התואר אינו מספק ידע "תכל'ס" לשוק העבודה.

לשם כך, החוג מחייב את תלמידיו להתמחות באחת משלוש מגמות, שכל אחת מהן מתאימה לפלח מוגדר בעולם העסקי – מימון וביטוח, ניהול תעשייתי ופיתוח אזורי, סביבתי וחקלאי. כאמור, אי אפשר עדיין להעריך את הצלחת המסלול, אבל הכיוון מעניין. באופן כללי, ניתן לומר שהסטודנטים בחוג לכלכלה יישומית מרוצים מהבחירה שעשו. לטענתם, רמת הלימודים סבירה בהחלט. הציון במדד אתגר בלימודים בסקר שלנו, 3.9 מתוך 5, נמצא באופן מובהק מעל הממוצע הארצי בכלכלה. האם האתגר מגיע לכדי קושי של ממש?

אחת הסטודנטיות אמרה לנו שהיא "לא רואה פער משמעותי בין בית ספר למכללה", אך שמענו גם אמירות כמו "לימודים נורא קשים". זה כנראה עניין של טעם, של יכולת, ושל ציפיות מוקדמות. עם זאת, פנייה למרצה שלא בזמן השיעור תיעשה בדרך כלל בצורה טלפונית, שכן רוב המרצים שייכים לאוניברסיטת בן-גוריון, ואינם נשארים במכללה מעבר לשיעור ולשעות הקבלה. עקב היעדר הנגישות הפיזית, ככל הנראה המרצים מגיבים יפה במיוחד לפניות הסטודנטים: ציון 3.9 במדד גישה בלתי פורמלית, מהגבוהים בתחום הכלכלה.

דווקא בנוגע למתרגלים היו לסטודנטים טענות: לדבריהם, אף על פי שהמתרגלים "טובים ומסבירים באופן כללי", הם אינם מתחשבים בבקשות הסטודנטים. המתרגלים נוטים לבוא עם תוכנית לימודים מוכנה מראש, ואינם עושים מאמצים כדי להתאימה לכיתה: "הם מסבירים מה שנראה להם קשה, לא מה שלנו קשה". חלקם מעדיפים להכתיב את החומר במקום לענות על שאלות הסטודנטים. התוצאה? סטודנטים שמתלוננים על "הרבה תיאוריות ופחות לעניין".

תנאים ושירות: הכול עוד חדש מדי

מהמינהלה הסטודנטים התרשמו לטובה: "לכל דבר קטן יש פתרון". עם זאת, לרובם עדיין לא יצא להיתקל בנותני השירותים המינהלתיים למיניהם, כך שקשה להסיק מסקנות מרחיקות לכת מהנתונים הסטטיסטיים במקרה זה. המזכירות זוכה לציון 3.2 מתלמידי המסלול, מה שממקם אותה בערך באמצע הסקלה של מסלולי הכלכלה. מה שמסתמן כנושא בעייתי הוא הציוד המסופק לסטודנטים (מחשבים וכדומה). בסקר שלנו נתנו הסטודנטים ציון נמוך למדי, 2.7, בשאלת שביעות רצונם מהעניין. משאר התנאים בקמפוס הם דווקא כן מרוצים, עם ציון 4 (לעומת 2.8 במכללה דרומית אחרת – המכללה האקדמית אחוה).

חברתי: נחמדים חבל"ז

לבסוף, הסטודנטים מביעים שביעות רצון מחבריהם ללימודים. מאחר שבעת ביצוע הסקר רבים מהם היו עדיין בתחילת דרכם במסלול, לא היה להם הזמן הדרוש לגיבוש חברויות של ממש, או לגיבוש חוגי (הציון במדד גיבוש, 3.3, הוא בערך באמצע הסקלה בתחום); למרות זאת, ההתרשמות בסך הכול טובה: הסטודנטים שאתם דיברנו אומרים ש"החבר'ה נחמדים שחבל על הזמן". במיוחד הם ציינו לטובה את חוסר התחרותיות בחוג: "כולם מוכנים לעזור". יש לכך גיבוי סטטיסטי: רק 15% ממשתתפי הסקר טענו שחבריהם ללימודים תחרותיים, בערך חצי מהממוצע הארצי בתחום. אולי כיוון שהלימודים קשים וגוזלים זמן, ואולי בגלל המיקום של המכללה, פחות ממחצית מהסטודנטים שסקרנו עובדים במהלך תקופת הלימודים (46%).

דעתם של הסטודנטים: יתרונות החוג    חסרונות החוג