תואר בכלכלה וניהול – הטכניון – חיפה

באופן מפתיע יחסית ללימודי כלכלה וניהול, במיוחד במוסד אוניברסיטאי, החוג לכלכלה וניהול נתפס בעיני רבים מהסטודנטים ששוחחנו עמם כחוג פרקטי ויוקרתי. שמענו גם על כך שהלימודים פותחים מגוון אפשרויות תעסוקה. 77% מהסטודנטים שסקרנו מנו את יוקרת המוסד והמסלול כסיבה שבגללה בחרו ללמוד כאן, שיעור גבוה הרבה יותר מאשר בקרב הסטודנטים של המתחרה הקרובה ביותר בתחום הכלכלה, האוניברסיטה העברית. עם ציון 90 מתוך 100 במדד היוקרה שלנו, הטכניון אכן מדורג סמוך מאוד לראש הטבלה בתחום. גם אם לא תמיד תיהנו כאן מהלימודים, אין ספק שלתעודה של הטכניון יש ערך רב בשוק.

אקדמי: נגישות מפתיעה של המרצים בטלפון ובדו"אל

בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול לא תשמעו טענות על עודף בתיאוריות: לדעת הסטודנטים, לפחות 30% מהקורסים הנלמדים כאן הם יישומים, והם אפילו ממליצים למי שמעוניין להמשיך לתואר שני, לבחור קורסים תיאורטיים יותר. לפעמים נדמה, על פי הסטודנטים, כי העיסוק העיקרי בתואר הוא "איך להשיג את החומר ופחות איך ללמוד אותו", אבל עדיין – 71% מהסטודנטים בסקר תיארו את חבריהם למסלול כמשקיענים, שיעור זה הוא בין השיעורים הגבוהים במסלולי הכלכלה.

גם האתגר בלימודים במסלול גדול יחסית: הסטודנטים נתנו ציון 3.8 כאשר שאלנו על כך בסקר, מעט מעל הממוצע הארצי, ויותר מאשר במסלול כלכלה בחיפה (3.6). עם 11.5 שעות לימוד בבית בשבוע בממוצע (גבוה יחסית למקומות אחרים), אין זה פשוט לשלב עבודה עם לימודים; אבל סטודנטים רבים עושים את המאמץ (כמעט חצי בסקר שלנו), מתוך תקווה שזה יקנה להם ניסיון פרקטי ש"יפתח לי את הדלת לעולם התעסוקה". תלונה טכניונית נפוצה הועלתה גם כאן: סטודנטים מדווחים ש"יש תחושה שהמרצים חושבים שהם מדברים עם קולגות ולא עם סטודנטים". כלומר, ההרצאות מועברות מהר מדי וברמה גבוהה מדי – או לפחות, כזאת שאינה מתאימה למי שאין לו דוקטורט בתחום. שמענו גם, שבעצם "לא נותנים לנו את הכלים להצלחה. מצפים מאנשים לדעת בעצמם". בהתאם לטענות, כששאלנו את הסטודנטים האם המרצים עונים היטב לשאלות, הם נתנו ציון 3 מתוך 5, לעומת ממוצע ארצי של 3.5.

ברוב הקורסים אין חובת נוכחות, אבל רוב הסטודנטים שריאיינו מגיעים בכל זאת: "כמה זה עוזר, זה כבר סיפור אחר". מי שמחפש הסברים בתרגילים עלול להתאכזב: לטענת הסטודנטים, יש מחסור במתרגלים בכלל, ובמתרגלים טובים בפרט, משום ש"רק 20% ממשיכים לתואר שני, ולכן לוקחים את כל מי שרוצה לתרגל, בלי שום סינון". לטענתם, רוב המתרגלים אינם מגיעים מוכנים לשיעורים ואינם בקיאים בחומר הנלמד. אבל קיים גם החצי המלא של הכוס: מסלול כלכלה וניהול הוא אינטימי, ולומדים בו בסך הכול 40 סטודנטים: "פקולטה קטנה שבה כולם מכירים את כולם, וגם את המרצים". דבר זה מסייע לסטודנטים לייעל את תהליך בחירת הקורסים, ולבחור את הקורסים עם המרצים הטובים ביותר. אמנם בשנה א' כמעט כל הקורסים הם מקצועות חובה, שאפילו לא בהכרח נלמדים בפקולטה, אבל "מהשנה השנייה את יכולה לבחור את הקורסים בעצמך, ואז כבר בוחרים לפי טיב ההוראה. בדרך כלל שואלים אנשים שכבר עשו את הקורסים, ופחות מסתמכים על סקר ההוראה" (שנחשב כללי מדי).

עוד יתרון למסלול הקטן: הסטודנטים ציינו לטובה את נגישות המרצים: "אפשר לפנות אליהם גם בטלפון וגם בדו"אל והם תמיד מחזירים תשובה" – תופעה נדירה במסלולי כלכלה. כששאלנו על גישה בלתי רשמית למרצים, ניתן הציון 3.9, והוא אכן גבוה יחסית, בעיקר על רקע העובדה שמדובר במסלול אוניברסיטאי. ולשם השוואה: בשני המסלולים המקבילים באוניברסיטת חיפה, כלכלה "רגיל" וכלכלה/מינהל עסקים, נתנו הסטודנטים ציונים 3.1 ו-3.5, בהתאמה. אגב, הנגישות הזאת גם יוצאת דופן ביחס לפקולטות אחרות בטכניון, כמו הנדסת חשמל. במדד ההוראה המשולב שלנו זוכה  המסלול לציון 65, והוא מהחזקים בתחום הכלכלה.

הסטודנטים סבורים שרבות מהבחינות (הסמוכות מאוד זו לזו) לא ממש קשורות לחומר הנלמד, או כמו בדוגמה הקולינרית של אחת התלמידות: "בא מרצה לשיעור ואומר בואו נכין פיצה מרגריטה, ובמבחן אתם תכינו פיצה עם כל התוספות". כלומר, הבסיס זהה, אבל רמת הירידה לפרטים (שוליים, לפעמים) שונה לגמרי. סטודנט שנה ד' היה ציורי מעט פחות, והסביר שהסטודנט פשוט נדרש ללמוד את החומר בעצמו (מי שסומך על ההרצאות חי באשליה), אבל גם הוא מאמין ש"מחפשים אותנו בדלת האחורית".

תנאים ושירות: המזכירות, בהשוואה למסלולי כלכלה, מפתיעות לטובה

בניגוד למקובל בטכניון, נראה כי מרבית הסטודנטים גם שבעי רצון מהמזכירות, וקבעו ש"המזכירות בקיאות בתכנים ויכולות לעזור". עם זאת, חלקם ציינו שטיב השירות תלוי ב"עד כמה המזכירה מחבבת אותך". לנו נראה שהן מחבבות שיעור גבוה יחסית מקרב הסטודנטים, מאחר שבסקר שלנו ניתן הציון 3.5. ציון זה הוא מעל הממוצע ה"כלכלי" (3.2), ומהגבוהים יותר שבהם נתקלנו בטכניון. שירותי המזכירות טובים יותר ודאי מאלה שאצל האחות שעל הכרמל – המזכירות הכלכלית שם "זכתה" בציון 2.0. קמפוס הטכניון רחב ידיים (יש הסעות פנימיות), עתיר עצים – שדווקא מסתירים מעט את הנוף, ונראה כאילו לעולם נבנים בו עוד ועוד בניינים (כספי תרומות זורמים לכאן בשפע יחסי). הכיתות שבהן ביקרנו נראו מוצלחות מרוב הבחינות, אך נשמח אם יטפלו בחלקן בנושא האוורור – זכרו, הנוכחות בשיעורים גבוהה. הסטטיסטיקה משקפת שביעות רצון מרשימה, ואופיינית לטכניון: ציון 4 על שביעות רצון מהציוד, ו-4.1 על התנאים, שניהם הרבה מעל הממוצע הארצי.

חברתי: מצא מין את מינו

כמות התלמידים הקטנה תורמת לתחושת הביטחון וההדדיות, ו"החוג מגובש ודי הומוגני" – אם כי אולי לא מגובש עד כדי כך, עם ציון 3.3 במדד זה, שבריר נקודה מעל הממוצע בתחום. וההומוגניות? שמענו שהאנשים פה כל כך דומים זה לזה, עד שממש אפשר "להרכיב קלסטרון טכניוני ממוצע". למשל, יש יחסית עולים רבים מחבר העמים – 43% מאלה שסקרנו הגיעו משם. רוב הסטודנטים הכירו במהלך הלימודים אנשים רבים, ותדע כל אם פולנייה שזה כמעט מוסד שידוכים: "יש המון זוגות שהכירו כאן. אני בעצמי הכרתי כאן את חבר שלי", מספרת סטודנטית שנה ג'.

אבל בכל זאת מדובר בטכניון, ורוב הסטודנטים באים בשביל הלימודים (51% מהסטודנטים העידו כי חבריהם ללימודים שאפתנים) ופחות בשביל מסיבות וחברים. יש קבוצות מצומצמות של סטודנטים שיוצאים יחד אחרי שעות הלימודים, "בעיקר לפאבים ולמועדון האגודה לשתות בירה". כמה מצומצמות? לא נורא – הסטודנטים שסקרנו הצליחו לבלות עם 1.8 חברים בשבוע, שזה דווקא מעל תל אביב (1.7) ובר אילן (1.5). רוב הסטודנטים שאתם שוחחנו הביעו שביעות רצון גבוהה באשר למגוון הפעילויות המאורגנות לטובתם ולאיכותן. "יש כאן הרבה מסיבות, חוגי סלסה – כמעט כל אחד יכול למצוא כאן משהו לעשות"; וטוב שכך, על רקע ריבוי המתגוררים במעונות (38% בסקר שביצענו).