האוניברסיטה הפתוחהבמידה מסוימת נדמה שהסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מתנדנדים בין ההרגשה כמו סטודנטים של אוניברסיטה, לבין ההרגשה שהם מקבלים מעט פחות. רמת הלימודים, הם מדווחים, גבוהה ("צריך לזכור שזאת אוניברסיטה ולא מכללה"); אבל מבחינת ההוראה והאווירה, לא כולם סבורים שניתנים להם מלוא התנאים שלהם זוכים סטודנטים במסלולים "עצמאיים" מעט פחות. המסלול מדורג במקום ממוצע עד נמוך מאוד ברוב המדדים המשולבים שלנו, ונראה שהסיבות העיקריות ללמוד בו הן גמישות, יכולת לשלב את הלימודים עם דברים נוספים (בדרך כלל – עבודה), ובשל דרישות הקבלה הידידותיות (כפי שדיווחו 45% ממשתתפי הסקר שביצענו). האוניברסיטה הפתוחה שונה מהותית ממסלולים ומוסדות אחרים להשכלה הגבוהה בישראל. כדי להבין טוב יותר את הסיכום הנוכחי אנו ממליצים לקרוא את הפרק המתאר את האוניברסיטה הפתוחה ושיטת הלימודים הנהוגה בה.

אקדמי: מרצה עונה על שאלות בארבע לפנות בוקר (בפורום)

כיתת לימוד בפתוחההרמה האקדמית בחוג לכלכלה וניהול של האו"פ גבוהה מאוד, חשים תלמידי המסלול, ועומס הלימודים כבד עליהם. בקורס ממוצע בכלכלה יש שמונה מטלות, כשהסטודנט צריך להגיש מינימום של חמש מטלות על מנת לקבל זכאות לגשת לבחינה. למרות התלונות, הסטודנטים לא ממש נאלצים להשקיע זמן רב יותר בבית מאשר במסלולי כלכלה וניהול אחרים (7.6 שעות שבועיות, לעומת 9.4 באוניברסיטת חיפה). הסתירה מוסברת בכך שרבים מהסטודנטים כאן אינם לומדים מערכת מלאה, אלא פורסים את התואר על פני יותר משלוש שנים.

ייתכן גם, שהקושי נובע מכך שההתמודדות עם חלק גדול מהחומר נעשית לבד ("התמודדות רבה עם חומר קשה בלי עזרה"), ואצל רבים מהסטודנטים, כל זה בו-זמנית עם עבודה במשרה מלאה. סטודנט מותש תיאר זאת כך: "אני לוקח שלושה קורסים בסמסטר, ועובד משרה מלאה. בפועל זה משאיר לי רק את יום שבת לנוח, וגם אז אני עושה מטלות".

גובה6לגבי ההוראה, הדעות חלוקות, ומשקפות את המספר הרב של המרצים בכל הארץ  ואת השונות בין הסטודנטים. מצד אחד, שמענו מסטודנטים על מרצים ש"מעבירים מקסימום חומר במינימום זמן"; המפגשים דחוסים מאוד וכמות החומר עצומה, כך שכל עיכוב קטן "יוצר פאניקה אצל המרצה". "רמת ההוראה לא משהו, המורים באים להעביר את החומר ולא יותר, הם לא ממש באים ללמד", כך אמר לנו סטודנט בשנה ב'. מצד אחר, הסטטיסטיקה מלמדת דברים שונים: המרצים קיבלו ציון 3.8 במדד העניין.

עוד יתרון הוא שאפשר להתקשר לכל מנחה שמלמד את אותו הנושא, מכל סניף של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, קיים הפורום של החוג באינטרנט, שבו עונים המרצים מכל הארץ, המלמדים את אותו הקורס, לשאלות הסטודנטים: "יש מרצים שעונים לשאלות בפורום בארבע-חמש בבוקר, הם ממש תותחים וממש רוצים לעזור".

במדד גישה בלתי פורמלית למרצים, אכן ניתן ציון מכובד בהחלט, במיוחד ביחס לתחום הכלכלה – 3.8 מתוך 5. המבחנים מתקיימים בסניף של האו"פ בסוף כל סמסטר. כל מבחן אורך שלוש שעות, ו"מבוסס באופן בלעדי על החומר שנלמד בכיתה ובבית, מיחידות הלימוד". המבחנים הוגנים מאוד, "אין הפתעות". הם בנויים באותו הפורמט שנלמד בכיתה, ומכילים פחות או יותר את אותן השאלות שתורגלו.

רמת החומר במבחן גבוהה מעט יותר מהנלמד. למרות הגישה ההוגנת, ממוצע הציונים בקרב הסטודנטים שסקרנו, 80.2, איננו מהגבוהים שבהם נתקלנו; כאמור, ייתכן שזה נובע מכך, שכאן הלימודים אינם, פעמים רבות, ראש סדר העדיפויות. תלונה נפוצה בחוגים אחרים לכלכלה, שלא שמענו כאן, היא תלונה על שיעורי כישלון עצומים בשנה א'. לא הצלחנו להבין האם שיעורי הנכשלים אכן נמוכים יותר, או ששיעורי נשירה גבוהים פשוט מקובלים באוניברסיטה הפתוחה, ולכן אינם זוכים להתייחסות מיוחדת מצדם של הלומדים בחוג.

תואר בכלכלה וניהול
האוניברסיטה הפתוחה -בישראל 
טלפון: 6404040 – 03
פקס: 7780668 – 09

תנאים ושירות: יחסית למקום שלא מבקרים בו הרבה – שבעי רצון

התלמידים, שמבקרים במשרדי המזכירות פעם בתחילת השנה, ופעם בסופה, חושבים ש"המזכירות סבבה, עוזרות כשצריך". לעומת זאת, הסטודנטים שנזקקים לשירותי המזכירות ביתר אינטנסיביות, ופוקדים את משרדיהן לפחות פעם בחודש, מביעים את דעתם ש"הכול מסורבל, תשלחי פקס, תכתבי מכתב, אף אחד לא ייתן לך תשובה על המקום".

הציון בסקר הוא מעין ממוצע של שתי הדעות – 3.3, לא נמוך ולא גבוה. אנחנו ריאיינו וסקרנו בקמפוס בית בירם ובקמפוס הכפר הירוק. בשניהם הסטודנטים לא הרבו להתייחס לקמפוס עצמו. בביקורים שלנו במקום התרשמנו לטובה מהניקיון, מהנוף הירוק, הדשא, והכיתות המרווחות. הסטודנטים עצמם שבעי רצון מהמצב, וכששאלנו בסקר על שביעות הרצון מהתנאים בקמפוס, הם העניקו ציון 4 – ציון גבוה בהחלט. אולי גם בזכות הגישה הנוחה והחניה בחינם (ליותר ממחצית הנסקרים היה רכב).חברתי: אדם בתוך עצמו הוא גר.

הסטודנטים לא באים לאוניברסיטה הפתוחה כדי ליהנות מגיבוש ומהווי סטודנטיאלי, ואף לא נסקר אחד, כמובן, ציין זאת כסיבה לבחירה במסלול. ועל כן, לא במפתיע, למידה עם חברים היא אירוע נדיר עד כדי בלתי קיים (ממוצע: 0.2 חברים בשבוע), וגיבוש הוא לא משהו שתיתקלו בו. עם זאת, עם ציון 2.8 במדד זה, המסלול מקדים את רוב מקביליו האוניברסיטאיים. אולי בגלל חוסר ההיכרות היחסי בינם לבין עצמם, לסטודנטים לא היו דעות מוצקות לגבי חבריהם למסלול: כשנתנו בסקר שורה של תיאורים, וביקשנו מהמשתתפים לציין אילו מהם מתארים את תלמידי המסלול, אף תשובה לא זכתה ליותר מ-20%, חוץ מאשר "משקיען" (35%, עדיין מתחת לממוצע ה"כלכלי").