תואר בכלכלה ומנהל עסקים – מכללת אריאל

הלימודים במכללה כוללים מסלול אחד של כלכלה ומנהל עסקים. לדברי הסטודנטים, הסיבה העיקרית ללמוד כאן היא ש"הולכים לקראתך", יש מכינה שמסייעת לתלמידים עם ממוצע בגרות נמוך מדי, והיחס לסטודנטים טוב ומתחשב. למרות היתרונות, אמר סטודנט: "אילו היה לי ממוצע טוב יותר הייתי הולך ללמוד באוניברסיטה". נראה שדעה זו משקפת למדי את המתרחש: שיעור נמוך מהסטודנטים שסקרנו בחרו ללמוד כאן בזכות יוקרת המסלול.

אקדמי: המרצים, כשהם משיבים, הם עושים זאת היטב

הלימודים אינם קלים, ושאיפת המכללה להפוך למוסד המכשיר תלמידי מחקר לתארים מתקדמים מורגשת בהחלט. החומר נעשה מורכב יותר וקשה יותר להבנה, מאשר היה במחזורים קודמים שלמדו כאן. התלמידים חשים שיש כאן מידה של אתגר אינטלקטואלי, עם ציון 3.5 מתוך 5 במדד זה, מעט מתחת לממוצע הארצי, אך מעל שלוחה בר אילנית אחרת – אשקלון (3.2). יש כאלה שאינם עומדים בעומס ועוזבים, אם כי, ובניגוד למקומות אחרים, המחלקה עצמה אינה מנשירה תלמידים. התואר הוא תואר של המכללה. נאמר לנו כי קיימת אפשרות ללמוד את השנה השלישית בבר אילן ולקבל תואר של האוניברסיטה, אך לא הצלחנו לאשר זאת. אם הדבר נכון, לדעתנו יש בכך יתרון גדול, שכן השנה השלישית היא שנה רבת קורסי בחירה, ולכן למגוון האוניברסיטאי חשיבות רבה, שלא לדבר על יוקרת התואר האוניברסיטאי.

על המרצים שמענו בדרך כלל מילים טובות, אבל יש כמה שנשארו מאחור, בעיקר החדשים. מעטים מהמרצים הם בעלי תואר פרופסור, ושמענו גם שחשים בהחלט בהבדל בין מרצים עם תואר שלישי, לבין אלה שסיימו תואר שני בלבד. השיעורים נערכים לרוב במתכונת של הרצאה. אין מקובל לקיים דיון בכיתה, אלא אם הנושא מעניין באמת את הכיתה כולה, ולא תלמידים יחידים (זה דווקא לטובה, לדעתנו). המרצים ממעטים להשיב על שאלות, אם כי הם עושים זאת היטב כשהם משיבים: הם קיבלו ציון 3.6 בתשובה לשאלה זו בסקר, מעט מעל הממוצע, כמו במכללת נתניה הסמוכה (3.5). עם זאת, יש גם מרצים שמגיבים בקוצר רוח: "אם היית עושה את שיעורי הבית היית יודע את התשובה" היא תגובה שעליה דיווח אחד הסטודנטים שריאיינו. המתרגלים, מספרים הסטודנטים, מעולים ויודעים לעמוד מול הכיתה. במדד ההוראה המסכם שלנו קיבל המסלול ציון 52 מתוך 100, לא גבוה מאוד, אם כי ייתכן שיש כאן השפעה של גורמים לימודיים אחרים, כגון איכות הספרייה ומגוון הקורסים.

על המבחנים שמענו כמה דברים שאינם אופייניים לתחום: ראשית, שהם קלים בהתחלה והופכים קשים בהמשך (בניגוד למבחנים באוניברסיטאות למשל, שבהן יש מבחנים עם 50% נכשלים בשנים הראשונות). שנית, הם מבוססים בעיקר על שינון, ואין דורשים בהם יישום וגם לא מחשבה עצמאית, להבדיל ממקומות אחרים, שבהם שמענו גם על דרישות להבין חומר לעומק וליישמו – כמו באוניברסיטה האם, בר אילן. שאלנו את הסטודנטים אם הם חשים שיש מקום לחשיבה עצמאית בלימודיהם, וקיבלנו ציון 3.4 – הרבה מתחת למסלול המקביל במכללת אשקלון (4.1), או כפי שניסח זאת אחד מהם: "בחלק מן הקורסים הדרישות הן להיות תוכים ולשנן, וזה לא מפתח חשיבה עצמאית". ומה לגבי העולם האמיתי? סטודנט ששאלנו, ציין שהלימודים מקנים גישה כלכלית, פרקטית, אבל הוא הביע דאגה שהארץ עומדת להיות מוצפת בכלכלנים; אחרים דווקא הביעו אכזבה מהיעדר פרקטיקה בלימודים. ייתכן שהם התכוונו יותר לקורסים הכלכליים ופחות לעסקיים.

תנאים ושירות: סדנאות לשיפור השירות

התנאים אינם אחת הנקודות החזקות של המכללה. בחלק מהכיתות לא היו עד כה מזגנים, וכעת מוסיפים אותם – בתצפית שלנו עדיין ניכר מחסור, ובעיות צפיפות, נוסף על כך. עם זאת, כן משקיעים כאן מאמץ להקל על הסטודנטים: למשל, יש הסעות לתלמידים עם נקודות עצירה בכמה צמתים מרכזיים (סגולה, הרצליה). יתרונות אחרים הם הנוף והדשא (יש בשפע), האוכל, שאינו יקר במיוחד, ומעונות זולים יותר מאשר במוסדות רבים. הסטודנטים נתנו ציון 3.2 לתנאים, לא ממש גבוה בהשוואה למסלולים אחרים, כנראה בעיקר עקב מצב הכיתות. עוד תלונה שכתב אחד הסטודנטים, ושבה לא נתקלנו בהרבה מקומות: "קר כאן מאוד". הכינו את המעילים! שירותי המזכירות אינם נגישים במיוחד וגם אינם אדיבים באופן יוצא דופן. עובר הרבה זמן עד שמקבלים שירות, והמזכירות אינן יעילות דיין. סטודנט אחד כן ציין, בהערכה, שהמכללה עושה מאמצים לשווק את עצמה ולשפר את השירותים, כולל סדנאות שהסגל המינהלי עובר לשיפור השירות. קבלות בשטח כנראה עוד אין, וציון שביעות הרצון מהמזכירות בסקר שערכנו היה 2.7, נמוך למדי.

חברתי: מבלים יחד מחוץ ללימודים (על גבעות השומרון?)

הסטודנטים מדווחים שהאווירה במסלול נעימה למדי. הם לומדים בקבוצות, גדולות מעט יותר מאשר במקומות אחרים: 1.7 חברים לשבוע. קיימת מידה של תחרותיות, אבל היא אינה הרסנית או בוטה?: יותר וריאציות על "כמה קיבלת?" מאשר ניסיונות לשים רגליים זה לזה. בהתאם לתיאור הידידותי, הסטודנטים גם נוהגים להחליף ביניהם סיכומים, באופן לא תחרותי בעליל. "חבר'ה טובים", מסכמת סטודנטית מהמחלקה.

יש במסלול קבוצות סגורות יחסית, בעיקר על בסיס אתני – כלומר, עולים מחבר העמים. ילידי הארץ, אם חילוניים (שאינם הרוב כאן) ואם דתיים נוטים להיות יחד. הם גם מצליחים לבלות יחד מחוץ ללימודים: הסטודנטים מבלים עם 1.7 חברים בממוצע לשבוע, מעט מעל לממוצע הארצי, מרשים בהתחשב במיקום של המכללה, ובעובדה שלא כל האנשים גרים בסביבה (יש כאלה שחוזרים לגבולות הקו הירוק לעת ערב). נושא שעלה גם כשביקרנו במסלולים אחרים במכללה: לסטודנטים היה חשוב לציין שאין כאן תופעות גזעניות (אם כי גם לא נתקלנו בסטודנטים ערבים רבים).