החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה הוא בין החוגים הגדולים ביותר (כ-300 תלמידים במחזור), והעמוסים ביותר בפקולטה למדעי החברה. הלימודים לתואר ראשון בחוג מתקיימים בשלושה מסלולים: כלכלה, מנהל עסקים וחשבונאות (שני האחרונים מתוארים בחלק אחר של מדריך זה). סטודנטים רבים לומדים בחוג במתכונת חד-חוגית, אך יש גם סטודנטים הבוחרים ללמוד בחוג לכלכלה במתכונת דו-חוגית, ומצרפים ללימודים בחוג את הלימודים בחוג לסטטיסטיקה, בחוג למדעי המחשב או בפקולטה למשפטים. המסלול הגיע למקום השלישי במדד היוקרה שלנו, אולם במדדים אחרים, כגון חיי החברה בחוג או איכות השירות הניתנת לתלמידיו, זוכה המסלול לביקורת חריפה מהסטודנטים, ומדורג הרחק מאחור.
אקדמי: "אל תחשוב שהגעת לקייטנה"
אמנם סטודנטים רבים בוחרים ללמוד כלכלה משום היותה פרקטית, מעשית ו"אמורה להוליד מקצוע טוב לעתיד", אולם בחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה לאו דווקא תזכו לממש שאיפה זו. לדברי הסטודנטים שסקרנו, "התואר מנותק מהמציאות, אנו לומדים מודלים ולא את העולם האמיתי". הדגש הרב על מתמטיקה מאכזב חלק ניכר מהסטודנטים, שציפו (לא בלי הצדקה, לנוכח מיקום החוג בפקולטה למדעי החברה), לדיונים על אודות ההשלכות החברתיות של אותם המודלים המתמטיים.
קורסי המבוא בחוג (מקרו-כלכלה ומיקרו-כלכלה), שנלמדים בשנה הראשונה, נחשבים לקשים במיוחד ודורשים את רוב האנרגיה וההשקעה. החומר נערם מהשבוע הראשון, והכניסה לעולם האקדמי, דרך החוג לכלכלה בחיפה, הוגדרה על ידי חלק מהסטודנטים כ"טראומטית". קורסים אלה הולידו שפע של מיתוסים הקשורים בהם, כגון זה המספר שמחצית מהנבחנים בקורסים אינם עוברים את המבחן, ונאלצים לעבור שוב את אותו הקורס בסמסטר הבא או בקיץ. למרבה הצער, המיתוסים הללו גם מתממשים. סוקר שלנו שריאיין בחוג בקיץ, ראה כיתה מלאה הלומדת בפעם השנייה "מבוא למקרו"; הוא גם צפה בלוח ציונים של מבחן, שבו שני שלישים מהתלמידים נכשלו, וכמה מהם אף קיבלו ציונים חד-ספרתיים. המציאות הלא פשוטה הזאת, יוצרת תמונה סטריאוטיפית למדי של הסטודנטים בחוג: 43% תיארו את חבריהם כלחוצים (לעומת 33% בממוצע למקצוע המלחיץ הזה). מעטים הוגדרו כעצלנים. עם זאת, העבודה הקשה לא תמיד מניבה תוצאות משביעות רצון. אחד הסטודנטים טען ש"לפעמים, גם אם תעשה הכול, לא תמיד תצליח".
גם ההרצאות לא זכו למחמאות: המרצים אינם מעבירים את החומר בצורה מעניינת, אינם משיבים היטב על שאלות התלמידים ואינם מעודדים פניות לא רשמיות. סטודנטים לא מעטים ציינו את המרצים כאחד החסרונות המשמעותיים, ותיארו את ההיכרות האישית אתם כ"שטחית". אף על פי שדפוס זה אופייני לחוגים לכלכלה בכל האוניברסיטאות, בחיפה הוא היה בולט במיוחד. בנוגע לאפשרות לגשת אל המרצים באופן לא רשמי, "זכו" המרצים בחיפה לציון 3.0 מתוך 5 (רק המרצים בבר אילן הצליחו לקבל פחות, 2.8).
נקודת האור בחוג הם המתרגלים, שזכו למחמאות: "יש אתם יותר אינטראקציה, הם עונים לשאלות וממש עוזרים". התרגילים, כך הוסבר לנו, קשורים הרבה יותר למבחן מאשר ההרצאות התיאורטיות ("מי שיגיע רק לתרגילים – יעבור, ומי שיגיע רק להרצאות – לא"). הלימודים בקבוצות תרגול קטנות מאפשרים לסטודנטים הבנה טובה יותר של החומר. נראה שלעומת העניין הראשוני, היוקרה והיתרונות הפרקטיים – המציאות האקדמית של תלמידי הכלכלה באוניברסיטת חיפה מרה וכואבת. הלימודים בחוג קשים, מתישים ודורשים למידה עצמאית רבה (מעבר ללימודים עצמם, נדרשות עוד כ-9 שעות של למידה בבית, על פי הסקר שערכנו). סטודנטים רבים שנשאלו לגבי חסרונות החוג ציינו בפשטות: "משעמם".
תנאים ושירות: מזכירות דרך האינטרקום
השיעורים בחוג לכלכלה, ברובם, מתקיימים בבניין רבין, שהוא מהבניינים החדשים והיפים שראינו. אמנם חלק מהשיעורים עוד נערכים בבניינים הישנים של הקמפוס, שבהם התנאים טובים פחות "והכיסאות שוברים את הגב"; אך הציון הכולל שנתנו הסטודנטים לתנאים הוא בין הגבוהים בכלל, והשני מבין האוניברסיטאות. נראה שמבחינת תנאי המחיה, המבנים אינם הגורם המקשה על הסטודנטים, אלא האנשים הנמצאים בתוכם. גודלו של החוג נתפס בעיני רוב הסטודנטים כחיסרון משמעותי, בעיקר עקב גודלן הקטן יחסית של הכיתות ("לעתים הכיתות מפוצצות, דבר שמפריע למהלך השיעור התקין"). הבעיה חריפה במיוחד בקורסי המבוא, כיוון שרבים מהסטודנטים מגיעים פעמיים לאותה ההרצאה (אצל מרצים שונים) כדי להבין את החומר. לקראת סוף הסמסטר יש שיעורים שבהם כל הספסלים תפוסים, כל המדרגות תפוסות, ויש המביאים כיסאות מבחוץ.
הסגל המנהלי משרת גם את תלמידי המסלולים למנהל עסקים ולחשבונאות, ומונה ארבע מזכירות. המקצועיות של המזכירות והשליטה בחומר המינהלתי מוערכות כגבוהות. אחד הסטודנטים הגדיר את החוג כ"ותיק ומסודר". אולם, למרות מספרן הרב יחסית של המזכירות (ואולי בגללו), הסגל המינהלי בסך הכול, אם לנסח בעדינות, אינו זוכה למחמאות מהסטודנטים. למעשה, הציון שניתן על ידי הסטודנטים לשירותי המזכירות הוא אחד הנמוכים מבין החוגים השונים בארץ – 2.0, והמזכירות נחשבות לחסרון בולט. זאת, במיוחד בהשוואה לחוג לפסיכולוגיה הסמוך, שגם בו מאות סטודנטים, אך היחס למופת. המערכת מתאפיינת כלוקה ב"הרבה ביורוקרטיה ונהלים", כלא גמישה וכלא מתפשרת. הסטודנטים מתלוננים על שעות קבלה מצומצמות, ועל נגישות מצומצמת, המודגמת על ידי מנעול אינטרקום המותקן על דלת המזכירות ומונע מסטודנטים לפותחה (מקרה יחיד במינו בארץ – לא ראינו כאלה במקומות אחרים). מצב עגום זה בא לידי ביטוי גם במדד השירות הכללי: ציון 51.3 מתוך 100 – מקום 16 ולא מכובד, מתוך 17 המסלולים השונים בארץ.
חברתי: מלבד הלימודים, מבלים בעבודה
החוג לכלכלה – אוניברסיטת חיפה בניין רבין, קומה 7 |
בדירוג הכולל של חיי החברה, זכה החוג לציון 46.4 מתוך 100, הרביעי מהסוף, אך הוא עוקף את תל אביב ואת ירושלים. ייתכן שהמספר הגדול של הסטודנטים הלומדים בחוג אינו תורם לתחושת חמימות או אינטימיות. אחד המרואיינים סיפר כי "יש חברים, אבל יחידים ישמרו על קשר". מרואיין אחר היה קיצוני יותר: "כל אחד לעצמו. אין חברים". מתונים יותר דיברו על קליקות קטנות וסגורות. חלק מהסטודנטים שסקרנו אף ציינו (אולי בשל מדיניות הסינון של החוג) "תחרותיות יתר" כאחד מחסרונות החוג, בעיקר בתחילת הדרך.
בשנים המתקדמות יותר הלחץ יורד, ועמו התחרותיות. ייתכן גם, שהמחסור בחיי חברה נובע מהעובדה (המשמחת כשלעצמה) ששיעור הסטודנטים העובדים (73.9%) גבוה באופן ניכר מהממוצע בשאר החוגים (61.7%), והגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות. עדות לכך התקבלה בריאיונות, מפי סטודנטית שדיווחה: "עבדתי במהלך הלימודים בכל מיני עבודות סטודנטיאליות, וזה לא פגע בלימודים". גם נתון זה מחזק את ההרגשה כי ייתכן שחברים לא תמצא פה, אבל כסף – אולי.
מילה של שקיפות:
אחד מעורכי המדריך הוא בוגר החוג. הקפדנו על כך שהוא לא יהיה מעורב באיסוף החומר, וכן על כך שהסוקרים שלנו לא ידעו על הקשר שלו לחוג.
גילוי נאות:
בשנת 2010 אוניברסיטת חיפה עיקלה את הרכב של אחד המנהלים שלנו בשל חוב ישן על שכר לימוד (הוא התאכזב מבית הספר לניהול, הם לא רשמו את העזיבה). הסכסוך המשפטי לא משפיע על הדירוגים, ולא שינינו את הסקירות והמחקרים מהנוסח המקורי .
