ירושלים ריבוע 3בנוסף, נציגי משרדים גדולים של רואי חשבון מגיעים בכל שנה למחלקה, מקיימים מפגשי היכרות עם הסטודנטים ואף מעניקים כמה מלגות הצטיינות (בלי התחייבות מצד המחלקה או מצד הסטודנטים).כמו ברבים ממסלולי החשבונאות, גם כאן השיקול העיקרי של הסטודנטים הוא ש"יוצאים עם מקצוע". נראה שהם לא ייצאו מאוכזבים: יחסית לאוניברסיטה העברית אופי הלימודים במחלקה פרקטי מאוד, ריאלי מאוד ו"שואף להגיע לשורה התחתונה". זהו מצב שונה בהחלט, מזה שבחוגים לכלכלה או לניהול, שרוב הסטודנטים משלבים אותם עם חשבונאות. ומה לגבי השורה התחתונה, מבחינת תעסוקה בהמשך? הסטודנטים מדווחים ש"יש עבודה בתחום", ובוגרי החוג מבוקשים ביותר בשוק העבודה, למשרות אטרקטיביות בסקטור הציבורי והפרטי. כלומר, הבוגרים מבוקשים, אבל לא בטוח שזה המסלול שבוגריו יהיו המבוקשים ביותר: אמנם בחוג מכהנים פרופסורים בעלי שם בין-לאומי, וכל אחד מהם אחראי על קתדרה בתחום התמחות שונה. אולם, להבדיל מתחומי לימוד אחרים אחרים, שבהם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב צמודות בדירוגי היוקרה, כאן ההפרש ניכר והירושלמים מאחור.

אקדמי: אפשר להקל את העומס על ידי סמסטר קיץ

כפי שציינו, הדגש במחלקה הוא פרקטי, אין הרחבה רבה על תיאוריות או על תהליכים, ומדובר בעיקר בטכניקות וביישומים שלהן בראיית חשבון. לכן, רוב השיעורים מתקיימים בשיטה של הכתבה והסבר. ראשות המחלקה ביקשה להבטיח שלא חלילה נציג את החוג כמקום לא תיאורטי, והעבירה לנו נתונים מרשימים כגון שכ-90% רשות ניירות ערך (הגוף המפקח על החברות הציבוריות בישראל) הם בוגרי החוג לחשבונאות באוניברסיטה, כלומר הם לא עוסקים בפרקטיקה החשבונאית אלא מפקחים ומגדירים את חוקיה. בנוסף, החוג מציע מבחר עשיר של קורסי בחירה, ביניהם קורסים תיאורטיים, כמו תקינה בין-לאומית, שוק ההון בהיבט הרגולטורי וכד'.

ירושלים ריבועמעניין? לא הכי, עם ציון 3.2 מתוך 5 במדד עניין – פחות מאשר בחוג לחשבונאות באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון. "אפור" ו"מונוטוני" היו בין התיאורים ששמענו מסטודנטים. לעומת זאת, מאתגר למדי, עם ציון 3.9, דומה לממוצע בתחום; שמענו מסטודנטית במחלקה שזה גם "ידע טוב לחיי היום יום". גם אם אינם המעניינים ביותר, המרצים בחשבונאות נחשבים בעיני הסטודנטים למשקיענים אמיתיים, כאלה ש"מוכנים לבוא ללמד ביום ו' שיעור תגבור". המרצים בכלכלה, לשם ההשוואה, יעדיפו פשוט לחלק חומר מצולם. המרצים בחשבונאות מנסים לעניין את הסטודנטים בחומר (כפי שראינו, לא תמיד בהצלחה), ופתוחים מאוד לשאלות ולדיון תוך כדי שיעור, אף שלרוב אין מתקיים שיעור כזה בפועל (בגלל הסטודנטים דווקא). המרצים נגישים מאוד ומעודדים לבוא לשעות הקבלה. לא בטוח שהם מעודדים לבוא מחוץ לשעות הקבלה: הם קיבלו ציון 3.5 במדד גישה בלתי פורמלית, לא ממש מהגבוהים שבהם נתקלנו. לסיכום נושא ההוראה: הציון שקיבל המסלול הוא 66, מה שממקם אותו מתחת לשאר האוניברסיטאות.

בחוג יש עוזרי הוראה שבודקים את תרגילי הבית של הסטודנטים, ומתרגלים שמעבירים תרגולים פרונטליים. המתרגלים "לא מתנהגים כאילו אכפת להם"; אינם מעבירים כמעט חומר תרגול, אלא מחלקים דפי פתרונות לשיעורי הבית. "כשהם כבר טורחים לתת את מספר הטלפון שלהם," התלוננה קבוצה שראיינו, "הם אינם עונים". אם בחוגים אחרים בירושלים (כלכלה ומדעי המחשב, למשל) המתרגלים עוזרים ונגישים הרבה יותר מהמרצים, כאן המצב הפוך. עוד תלונה שבה נתקלנו בנושא ההוראה נוגעת לשעות הלימוד: סטודנט דיווח כי "הרבה מהשיעורים מתקיימים בערב, כי מלמדים אותם רואי חשבון" (שבאים מהמשרד), לא ממש אידיאלי לאלה שרוצים ללמוד בבית או לעבוד. שיעור נמוך יחסית (46%) מבין הנסקרים שלנו הצליחו למצוא עבודה תוך כדי הלימודים, אולי גם משום שהם לומדים כל כך הרבה בבית – 12.2 שעות שבועיות, עמוס בהשוואה למסלולים אחרים.

ירושלים ריבוע2 1הבחינות קשות ומסננות, אבל בעיקר את מי שמחפף. שמענו מהסטודנטים ש"מי שלומד ויודע יעבור היטב". הדרישות הן בעיקר שינון של חומר רב – כללים, חוקים, דרך כתיבה, שיטות חישוב ועוד. הלימוד חייב להתבצע תוך כדי הסמסטר, ולא רק לקראת המבחן. לוח הבחינות אינו ידידותי למשתמש, מבולגן למדי, ולטענת הסטודנטים מאפשר "בחירה בלתי אפשרית בין שש בבוקר לשמונה בערב". נקודת אור: הנהלת החוג באה לקראת הסטודנטים, ומאפשרת לקחת קורס קיץ בחלק מהמקצועות, כדי לאזן את לחץ הלימודים. התוצאה חיובית: ממוצע ציונים מהגבוהים שבהם נתקלנו בקרב החשבונאים – 84.6 בקרב משתתפי הסקר. ובנוסף, גם השורה התחתונה בהכשרה המקצועית ראויה לציון: בחמש השנים האחרונות קיבלו כמה בוגרים של החוג פרסים על הצטיינות בבחינות ה"מפלצתיות" של לשכת רואי החשבון.

תנאים ושירות: לא תנאים, בקושי שירות

מאחר שחשבונאות בירושלים נלמדת באופן דו-חוגי, לסטודנטים יש יכולת ברורה להשוואה מול חוגים אחרים. המזכירות של חשבונאות נחשבות ל"לא נעימות יותר מאלה של כלכלה, אבל יעילות יותר". יש כאלה שהחמירו בביקורת על המזכירות, בעיקר כי "הן אף פעם לא מחזירות טלפונים לסטודנטים". אולי ביקורת קשה מדי, להערכתנו. מי שכן טורח לעזור לסטודנטים הן המזכירות של החוג למנהל עסקים (!), המוגדרות כ"תותחיות" שעושות למזכירות שלנו את העבודה". ציון המזכירות בסקר משקף מצב עגום למדי: 2.6, שהדבר הטוב ביותר שניתן לומר עליו הוא, שהוא לא הנמוך ביותר מבין מסלולי החשבונאות ("כבוד" השמור למזכירות בבר אילן). מצב התנאים אינו טוב בהרבה, והסטודנטים אינם מבינים את ההיגיון מאחורי בחירת הכיתות ללימוד: "אם היה אפשר ללמוד בשש בבוקר ובכיתות לא ממוזגות, ראש החוג יעדיף זאת". אחרים העדיפו להגיד בפשטות: "הכיתות שלנו מחורבנות ולאף אחד לא אכפת". רגע, אנחנו לא קצת נסחפים? לא בטוח: הדברים החיוביים ביותר ששמענו הם שהקמפוס "סביר" ו"ידידותי" (מסטודנטית אחת). ציון התנאים בסקר, 3.3, די קרוב לממוצע (אם כי מלמטה), ולא נותר לנו אלא לתהות אם הוא לא נמוך יותר, פשוט כי הציפיות לא היו גבוהות מראש.

המחלקה לחשבונאות
האוניברסיטה העברית- י"ם

הר הצופים
ירושלים 91905
טלפון: 5881740 – 02

חברתי: שומרים את הקלפים קרוב לחזה

בחוג לחשבונאות, כך שמענו, יש אנשים תחרותיים מאוד; כמעט מחצית מאלה שהשתתפו בסקר תיארו כך את חבריהם. דווח לנו גם כי קיים חשש ש"מישהו ייקח להם חומר" אם הם יעזו לתת אותו, ולכן החשבונאים לא ימסרו מבחן שהשיגו, או לא יתנדבו לספר על הציונים שלהם. הם אמנם מכירים היטב זה את זה, כיוון שמדובר במחלקה קטנה יחסית לכלכלה, אולם אין שוררים ביניהם יחסי חברות מיוחדים, וציון הגיבוש בסקר (3) מצוי מתחת לממוצע הארצי (3.2).

אוכלוסיית החוג הטרוגנית למדי, והיא כוללת אחוזים גבוהים יחסית של נשים, עולים חדשים ובני מיעוטים. אלה האחרונים נהנים מהתחשבות של תוספת זמן במבחנים, ומאי קביעת מועדי בחינות בסמוך למועדי החגים שלהם. מה עוד תמצאו כאן? דתיים לא מעטים: יותר ממחצית הנסקרים הגדירו את עצמם כדתיים או כמסורתיים, מקום שני אחרי בר אילן; וחרשנים רבים – 44% ממשתתפי הסקר רשמו שמונח זה מתאר את חבריהם. למרות השוני הרב ביניהם, ולמרות התחרותיות, הסטודנטים כנראה מצליחים בכל זאת למצוא לעצמם חברים; הסטודנטים הירושלמים לחשבונאות בילו בממוצע עם 1.6 חברים בשבוע – מעל הממוצע.