תואר בתעשייה וניהול – שנקר הנדסאים הנדסה. עיצוב. אמנות

החוג להנדסת תעשייה וניהול בשנקר מציע שלוש מגמות התמחות: מערכות מידע, שיווק וקמעונאות והנדסת ייצור ותפעול. הלימודים אורכים ארבע שנים, ובסיומם מקבלים הסטודנטים תואר B.Science. בשנה האחרונה ללימודיהם מתבקשים הסטודנטים להגיש פרויקט גמר עם יישום תעשייתי, הכולל בדרך כלל עבודת שטח במפעל. הסטודנטים מרוצים מקיומו של הפרויקט, ומהניסיון המעשי שהוא נותן להם: "זה הדבר האמיתי," סיפר לנו אחד הסטודנטים, "עולים על בעיה באחד השלבים, מייצור במפעל ועד שיווק מוצר, ומציעים דרך לשפר את המצב". המחלקה נחשבת לאחת המובילות בפקולטה להנדסה, וסטודנטים רבים העידו שהגיעו לכאן לאחר שקיבלו המלצות מחברים שלמדו בשנקר, או ממקומות עבודה.

אקדמי: המרצים עושים שיעורי בית

רמת הלימודים נחשבת ממוצעת: "לא מטפחים פה את גאוני הדור, אבל גם אין אווירה של זלזול". לידיעת החוששים: חומר הלימוד אינו קשה, וקיבל בסקר שערכנו את הציון הנמוך ביותר 3.2 מתוך 5. בנוסף, לדעת הסטודנטים הלימודים אינם אתגר אינטלקטואלי (3.0, הנמוך ביותר מבין הציונים של המחלקות שסקרנו) ואינם מעודדים חשיבה עצמאית (גם 3.0, אך הפעם במקום הלפני אחרון). בהתאמה, הסטודנטים בחוג מקדישים בממוצע רק כ-5 שעות לימוד בבית בשבוע – הנתון הנמוך ביותר מבין מסלולי התעו"נ. הסטודנטים שסקרנו תיארו את הלימודים כשטחיים מדי: "קצת מכל דבר, בלי העמקה בנושא מסוים". אולם, חלק מהסטודנטים רואים ב"כלליות" גם יתרון, במובן זה שהיא מאפשרת פתח לתחומים רבים. אחת הסטודנטיות הוסיפה: "נראה לי שבאוניברסיטאות יש יותר צלילה לעומק של כל אחד ממקצועות המבוא". לעומת זאת, העדפה של בוגרי אוניברסיטאות על פני בוגרי שנקר אינה נראית ריאלית בעיני הסטודנטים: "מבחינה תעסוקתית אין עדיפות לאוניברסיטאות, בעיקר כיוון שיש יותר מכללות שמלמדות תעשייה וניהול, וכמה אנשים כבר מסיימים את הטכניון או בתל אביב?".

אנחנו דווקא לא בהכרח מסכימים: יש לא מעט סטודנטים שלומדים בחוג בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, ולדעתנו, ליוקרת המוסד ולקשר ל"עולם האמיתי" (שוק העבודה) יש משקל רב בסיכויי הקבלה לעבודה. גם העובדה שהסטודנטים המסיימים בשנקר מקבלים תואר BTech ולא BSc תורמת פחות ליכולתם להתחרות בהצלחה. בשונה ממחלקות אחרות להנדסה במוסד, הלימוד נעשה בקבוצות קטנות (המכללה מדגישה זאת ומפרסמת את עצמה כ"נותנת יחס אישי"). גם המרצים נחשבים למי שבהחלט משקיעים במערך השיעור: "רואים שישבו וחשבו על מה הם הולכים לדבר, ולא סתם שולפים". הם מנסים לעניין את הסטודנטים בחומר, מעודדים אותם לשאול שאלות ו"זורקים מצבים כדי לראות איך אנחנו מתמודדים אתם". השיעורים משלבים הרצאה פרונטלית "מסודרת בצורה יוצאת דופן, ובנויה באופן יפה", הצגת בעיה בכיתה ודיון עוקב. לפעמים נוהגים המרצים לפנות אל הסטודנטים ולשאול לדעתם, גם בלי שאלה הצביעו. מכל מקום, מידת העניין שהמרצים מעוררים אינה גבוהה(רק ציון 2.8 מתוך 5.0). לצערנו אין לנו מושג מיהם המרצים הללו, שכן אתר האינטרנט של המחלקה נמנע מלחשוף סודות כאלה (או את רשימת הקורסים, או את דרישות הקבלה, או בכלל משהו).

המתרגלים, רובם מהנדסים, מרחיבים את ההרצאות ועוברים על שאלות משיעורי הבית. חלקם לא ממש עושים רושם, ויש כאלה ש"הסטודנטים יודעים יותר מהם, בעוד הם עומדים ומגמגמים מתוך דף". הם משתדלים בעיקר להעביר את התחושה של "איך זה להיות מהנדס תעשייה וניהול, ומה ההחלטות שצריך לקבל בתפקיד". הנוכחות בשיעורים היא כמעט מלאה. "חשוב להיות בשיעור, כי טכניקה כדאי ללמוד בצורה הטובה ביותר ממקור ראשון. חוץ מזה, אין אנשים רבים שמחליפים טלפונים, כך שלא תמיד יש לך ממי להשלים". הבחינות צפופות ורבות, בעיקר בשנתיים הראשונות של הלימודים. הסטודנטים סבורים שהן הוגנות אך ארוכות, ועיקר התלונות עליהן הוא שאין בחירה בשאלות המבחן: "הרמה של המבחנים גבוהה, צריך לדעת את כל החומר בלי פשרות, כי אין בחירה, אבל לא מנסים לחפש אותנו בקטנות".

תנאים ושירות: חיבור אל-חוטי לאינטרנט מכל מקום

המזכירות עמוסות בעבודה, ולכן מטפלות בבעיות דחופות, בענייני סגל בעיקר. הסטודנטים טוענים כי בכל סידור המערב ביורוקרטיה "אנחנו צריכים לרוץ במקומן ולעשות את העבודה". הדבר מקבל משנה תוקף בציון שניתן למזכירות: 2.7 (המקום הלפני אחרון בסקר שלנו, רק המזכירות של אוניברסיטת תל אביב הצליחו פחות). גם השירות המנהלתי במוסד לא זכה לציון גבוה במיוחד (2.8, שלישי מהסוף) ובסך הכול דורג שנקר במקום הלפני אחרון בקטגוריית השירות שלנו. תנאי הלימוד אינם מרשימים בהשוואה למסלולים אחרים של תעשייה וניהול, ובכל זאת, הסטודנטים כאן משבחים את המעבדות המשוכללות שעומדות לרשותם, ואת נוחות השימוש בהן. כיוון שהקבוצות קטנות, "תמיד יש מחשב פנוי ומקום לשים את התיק". הסטודנטים נהנים גם מ"קמפוס אלחוטי": מערכת Wi-Fi – ששנקר הוא חלוץ ביישומה בארץ – המאפשרת לבעלי מחשב נייד לתקשר עם מחשבים אחרים בקמפוס, בלי כבלים. אלה היו היתרונות, אך נראה שלקמפוס גם חסרונות רבים (הסטודנטים מספרים על קמפוס ש"מדרדר משנה לשנה מבחינה חיצונית"). הסטודנטים העניקו לתנאים בקמפוס ציון נמוך למדי – 2.4. דווקא התצפיות שלנו היו אוהדות מעט יותר: הקמפוס בהחלט נקי, מטופח ומסודר. אך תצפיות אלה לא סייעו לשנקר להיחלץ מהמקום האחרון במדד התנאים שלנו.

חברתי: שניהם בג'ינס ובטריקו

הנדסת תעשייה וניהול היא אחת המגמות הגדולות ביותר בשנקר, בשנה נתונה לומדים בה כ-700 סטודנטים. אחד היתרונות של החוג להנדסת תעשייה וניהול הוא ש"פה יש הכי הרבה בנות מכל ההנדסות", בערך חצי מאוכלוסיית החוג. הבנות מרגישות פה בבית יותר מאשר בחוגי הנדסה אחרים, ונמצאות בקשר ידידותי עם כל הסטודנטים בחוג. גם מבחינת האופי וסגנון הלבוש, תלמידות החוג נראות קרובות יותר בהעדפותיהן לתלמידי החוג (ג'ינסים בשפע), מאשר לסטודנטיות של הפקולטה לעיצוב ("כל אחת מתלבשת יותר יוצא דופן מהאחרת").

רוב הסטודנטים הלומדים בשנקר סבורים כי חבריהם לספסל הלימודים אינם עצלנים, אך גם אינם חרוצים, ומעידים על עצמם כהכי פחות משקיענים בהשוואה ליתר המוסדות שחקרנו (7.7%). לתשומת לבכם: הסטודנטים במגמה הם הכי פחות מעצבנים בהשוואה למוסדות לימוד אחרים (5%). עוד נמסר לנו כי התחרותיות קיימת רק בין הסטודנטים הטובים ביותר, ומתבטאת בעיקר במירוץ אחרי הציון הגבוה ביותר. בתחום העברות החומר אין בעיות: "הסיכומים שלי הם הסיכומים של כולם". גם הסקר שלנו הצביע על כך שהלומדים כאן הכי פחות תחרותיים.