תואר בהנדסת תוכנה – עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה

בצד החיובי, הסטודנטים חשים כי המסלול להנדסת תוכנה נחשב למדי, ואחוז גבוה יחסית (כשליש) בחרו בו בגלל היוקרה. הסיבה לכך היא שזהו אחד משני החוגים במכללה המעניקות תואר  בוגר במדעים (BSc), וכן על עומס לימודים בלתי מתפשר. מצד שני למרות המעמד האקדמי, נתקלנו כאן בחששות כבדים באשר למציאת עבודה, ובתופעות חברתיות ומנהלתיות לא נעימות. הסטודנטים בחוג אינם סבורים שרמת הלימודים בו גבוהה במיוחד, ונתנו לה את הציון הבלתי מרשים 55.

אקדמי: לפעמים הצעד הראשון לא מקדם אותך לשום מקום

כמו ברוב המכללות, גם בירושלים, עיקר הסינון נעשה במהלך הלימודים (ולא בתנאי הקבלה), ומתבסס בעיקר על עומס שרק מעטים יכולים להתמודד עמו, במקום על הכשלה. כך לדוגמה, שמענו שבקורס "מבוא לתכנות" (שנה א'), נדרשים התלמידים להגיש שלושה תרגילים מדי שבוע, שלצורך פתרונם הם צריכים לשבת שעות ארוכות. הסטודנטים שסקרנו הרבו להתלונן על העומס הרב, ולציין שהלימודים "קשים ודורשים המון זמן ומשאבים". מנקודת הראות של המכללה, עושה רושם שמדיניות ה"עומס במקום הכשלה" היא יעילה: בשנתון שבדקנו, 14 מתוך 40 התלמידים שהתקבלו נשרו, ורובם עשו זאת בתום הסמסטר הראשון ללימודים. רבים מה"שורדים" (שבהמשך לימודיהם אומרים על שנה א' הקטלנית "היום זה נראה לי קל"), האריכו את הלימודים בשנה-שנתיים, כדי לחזור על קורסים שבהם נכשלו.

כחלק ממדיניות האי-הכשלה, המכללה עושה בהחלט מאמץ ללכת לקראת הסטודנטים בתחומים אחרים. כך למשל, המכללה מציעה למתקשים שיעורי עזר (חינם) במתמטיקה ובתכנות לכל אורך השנה הראשונה. הופתענו לשמוע, שלמרות היוזמה היפה, רבים מהסטודנטים אינם מוכנים להיעזר בשיעורי העזר, כדי לא להודות בחולשה. גם הבחינות במכללה נחשבות להוגנות בעיני הסטודנטים, ואינן כוללות חומר שלא נלמד בכיתה. סטודנט שנכשל בשני המועדים הראשונים יגלה שקל, יחסית לאוניברסיטאות, להשיג הזדמנות נוספת לעבור את הקורס, דהיינו – מועד ג'. הסטודנטים שסקרנו נתנו למרצים שלהם את הציון 3.4  על מומחיותם (מתוך 5, יותר מאשר ברוב המכללות, ואפילו יותר מבמסלול הצעיר של אוניברסיטת בר אילן). עם זאת, וכמו במקומות רבים אחרים, גם כאן הבעיה אינה ברמת המומחיות, אלא ביכולת של המרצים להעביר את המומחיות הזאת אל הסטודנטים.

עם זאת, הסטודנטים טרחו להעיר, שהרמה אינה אחידה ויש גם מרצים שמלמדים ברמה של "ליגה לאומית". בכל מקרה, הם מרגישים שהמרצים משקיעים בהם, ומוכנים לענות על שאלותיהם (3.5) בזמן ההרצאה ואחריה (3.3 על נגישות, ציון יפה בפני עצמו, גם אם הוא אינו ממקם אותם בחלק העליון של הטבלה). גם כאן, כמו בכמה מכללות אחרות, המרצים מעבירים חלק מהתרגולים, והסטודנטים מתלוננים על כך שבתרגול ניתן חומר חדש, במקום העמקה של חומר שנלמד כבר. בשנת הלימודים האחרונה נדרש מהסטודנטים פרויקט גמר, שבמהלכו עליהם לאתר, בכוחות עצמם או בעזרת מורי החוג, מפעל שבו הם יפתחו תוכנה עם המהנדסים. הפרויקט מעניק ניסיון, רגל בדלת שוק העבודה (אם עשיתם רושם טוב) וידע פרקטי, שהסטודנטים מרבים להתלונן על חסרונו בשנים הראשונות.

תנאים ושירות: הסבון בכה מאוד

שירותי המזכירות הם לא מה שיביא אתכם ללמוד כאן: המזכירות משהות את הטיפול בעניינים השונים, עד שהסטודנטים מוכיחים (על ידי נדנוד ממושך) שהנושא באמת חשוב. ככל הנראה הן יודעות כיצד לעזור, כשהן בוחרות לעשות זאת, ולכן קיבלו ציון לא נמוך מאוד, של 3.3. השירות המינהלתי הצליח יותר מהן (מקום חמישי), אבל לא הצליח לשפר את הרושם הכולל של הסטודנטים (והסוקרים שלנו) לגבי השירותים הניתנים בקמפוס (67.1 – בפיגור ניכר אחרי מכללת ספיר במקום הראשון, עם 77.2). הסטודנטים אומרים שבקמפוס "יש מקום לשינוי ולשיפור". התצפיות שלנו תאמו את הטענה, ודירגו את הקמפוס בתחתית תחרות היופי. התלונות העיקריות היו היעדר מוחלט של מדשאות, מבני בטון שלא הרשימו אותנו בניקיונם, וספסלים שכמותם אינה מאפשרת לסטודנטים לשבת בחוץ ולהירגע בין השיעורים. עם זאת, מי שבוחר לנסות להירגע במעבדת המחשבים יצליח, כנראה. הסטודנטים מדווחים שיש די מחשבים טובים, ושהם מצוידים בכל סביבות התכנות הדרושות כדי לענות על צורכיהם. הספרייה שופצה בקיץ האחרון, וכעת היא "במצב גרוע הרבה פחות". במקרה הצורך, הספרייה של האוניברסיטה העברית נמצאת מהעבר האחר של כביש בגין.

חברתי: אני חבר, לא מורה פרטי

שלא כנהוג בחוגים אחרים להנדסה, כאן היחס בין המינים מתקרב ליחסו באוכלוסייה הכללית. אולי זאת הסיבה שהם קיבלו את המקום השני מבין המכללות, בקטגוריה החברתית (עם ציון של 57), ושהם נמצאים במקום החמישי בקטגוריית הבילויים המשותפים (הישג מיוחד, בהיותם ירושלמים). תלמידי המכללה הצליחו לקבל בגיבוש את הציון 3.4 – במקום החמישי, עם עוד ארבעה מסלולים אחרים. על רקע כל זאת, ציפינו לראות מעט יותר למידה משותפת (1.3, נמוך מהממוצע). אולם הסטודנטים טוענים שלמרות היעדר תחרות, עזרה הדדית אינה הצד החזק שלהם. הסטודנטים המוכשרים תועלתנים מאוד, ואינם מוכנים לעזור למי שאינו יכול לעזור להם (כלומר – אינם מציעים עזרה לסטודנטים החלשים). גם המשמעת לא בשמים – שנתון אחד היה "רועש" כל כך, שהמרצה הודיע לסטודנטים, לקראת סוף השנה, שהוא אינו מוכן ללמד אותם עוד.