תואר בהנדסת מחשבים – המרכז האקדמי רופין

המסלול להנדסת מחשבים במכללת רופין הוא מסלול קטן ואינטימי, אם כי הדבר אינו מונע מהמכללה להגיע לשיעורי נשירה גבוהים. ייחודו של המסלול בכך, שהוא מלמד גם את צד החומרה (למעשה, הנדסת אלקטרוניקה), וגם את צד התוכנה, לאורך כל התואר. הסטודנטים מרוצים מאוד מהרמה, שנחשבת בעיניהם גבוהה מאוד. גם המרצים, שמגיעים מאוניברסיטת תל אביב, מבן גוריון ומהטכניון, נחשבים בעיניהם למומחים בתחומם. למרות הנתונים המרשימים הללו, במדידה שלנו, היוקרה של המסלול התקבלה כנמוכה ביותר (רק 16.9) – . משום שהחוג חדש ומספר התלמידים מצומצם דגמנו יותר ממחצית הסטודנטים, אבל זה עדיין פחות מה-30 הסטנדרטיים.

אקדמי: אי אפשר (ואם אתה סטודנט – גם לא מומלץ) לתת ציון לאהבה

במדידות שלנו, המסלול ברופין הוא דוגמה להבדל בין מדידה של "יוקרה" לבין מדידה של "איכות הלימודים". בזמן שפרמטרים של יוקרה שבדקנו (הסגל, דרישות הקבלה, גאוות יחידה) היו נמוכים מאוד, הרי שהפרמטרים של איכות ההוראה ושל רמת הלימודים היו גבוהים מאוד. הנדסת מחשבים ברופין היא בהחלט מקום שבו צריך להסתכל על התוכן, יותר מאשר על הקנקן. בניגוד למוסדות אחרים, ברופין, שבחים על מומחיות המרצים לא באו כפתיח לתלונות ארוכות על יכולת ההוראה: הסטודנטים אוהבים את רוב המרצים כל כך, שהם מתייחסים בסלחנות ובאהדה אפילו אל המוצלחים פחות. המרצים מחזירים גם הם יחס חם – הם אלופי הארץ בנגישות (4.3, ציון שהיה מרשים אותנו גם אם לא היה הגבוה ביותר), מנסים לעניין את הסטודנטים, מפנים לחומר העזר הרלוונטי, ובהחלט אין להם בעיה לענות על שאלות (3.5, בדיוק הממוצע). מעט התלונות שבכל זאת הושמעו, הופנו כלפי המרצים שמגיעים מהתעשייה (ולא מהאקדמיה): הם מיומנים פחות בהוראה, ו"נתקעים לפעמים באמצע השיעור, כיוון שלא התכוננו כמו שצריך, או שהם לא מצפים שהסטודנטים ישאלו אותם שאלות".

כמו מכללות רבות, גם רופין מפצה על תנאי הקבלה, שאינם גבוהים כמו באוניברסיטאות, בסינון מחמיר של הסטודנטים – מתוך 20 שהתחילו את הלימודים, רק 8 עברו לשנה ב', כלומר – נשירה של עשרות אחוזים. לדברי הנותרים, אלו שנשרו לא עשו זאת בעקבות החלטה של המחלקה, אלא כיוון שהבינו בעצמם שאינם יכולים לעמוד ברמה האקדמית ובעומס הנדרשים. והעומס רב: הסטודנטים במכללת רופין מציינים ש"אין כאן פשרות שמכללות עושות בדרך כלל". מרבית המקצועות דורשים הגשת תרגילים שבועית, והכנת כל תרגיל עשויה להימשך אפילו שלוש שעות. הסטודנטים מציינים ש"יש קמפוס ברופין ויש קמפוס בבית, כשמגיעים הביתה נמשך יום הלימודים עוד כמה שעות טובות". המרצים, לשמחתם של הסטודנטים המאוהבים, מעבירים גם את רוב התרגולים. גם מעט התרגילים שמועברים על ידי מתרגלים (סטודנטים לתארים מתקדמים או מהנדסים), זוכים לאהדה ולנוכחות מלאה: "אנחנו חייבים את הימצאותנו כאן היום למתרגלת המופלאה במתמטיקה" אמרו לנו שני סטודנטים שהגיעו לשנה ב'.

מהמבחנים לא תבוא הישועה – הם נחשבים לקשים מאוד, ולא תמיד קשורים לחומר הלימוד, או כפי שהגדיר זאת סטודנט: "נותנים לך כלים בשיעור, ולך תשבור ת'ראש במבחן, ותחשוב מה לעשות עם הכלים האלה". ציון עובר לא ניתן להשגה על ידי מרתון לפני הבחינה, אלא מחייב עבודה לאורך כל הסמסטר, ומי שמקבל 70-60 מחייך חיוך רחב: "בסך הכול רציתי לעבור את שנה ב' בשלום". אחד החסרונות הבולטים של חוג קטן כל כך הוא התאמת גודל הסגל למספר התלמידים, כך שהמערכת אינה מציעה כל גמישות: לכל קורס יש מרצה אחד ומועד אחד, וסטודנטים שחוזרים על קורס משנה קודמת "חייבים לבחור בקורס שעליו הם חוזרים", כיוון שהקורסים של השנים השונות מתנגשים, והמערכת נוקשה. התופעה הייתה מפריעה לנו בשנתון של 200 איש, אבל אנחנו נאלצים להסכים עם המכללה, שפתיחת שני מועדים לקורס בשנתון של שמונה אנשים אינה ריאלית.

תנאים ושירות: הגודל כן קובע (וגם השימוש)

"יש עם מי לדבר" אמרו הסטודנטים על המזכירות, שמכירות את כל הסטודנטים בשמם ("ואולי גם את תעודת הזהות שלנו") ודואגות להם, גם מעבר לתחומים אקדמיים גרידא (שירות מילואים, למשל). ראש החוג אף הוא "ניתן להשגה, ובקלות", ולעתים יוזם שיחות עם הסטודנטים על נושאים שונים (למשל, בנושא תואר ה-BSc הנכסף). בסך הכול, השירות (72.6) זכה למקום השלישי מבין המכללות. התנאים (73.1) היו מאכזבים מעט יותר. הספרייה דואגת אמנם להחזיק ספרות עדכנית בנושאים רלוונטיים, אבל אינה דואגת להתאים אותה למספר הסטודנטים (הישג מפוקפק, בהתחשב במספרם). גם כשמדובר בספרי קורס המיועדים לכל תלמידי החוג, יש לעתים רק עותק אחד מכל כותר. אתר האינטרנט של החוג זוכה אף הוא לביקורת נוקבת, ואנחנו ממליצים לחוג לאפשר לאחד הסטודנטים, בתור פרויקט שנתי, לעצב אתר מתפקד ויעיל, שייתן את מרב השירותים האפשריים, בעיקר לנוכח פיזורם הגיאוגרפי של הסטודנטים (זה היה נכון לפני שנה, האתר החדש פעיל החל מפברואר 2004).

חברתי: אנחנו בטוחים שהיה מחזמר כזה, מתישהו

שאלנו את הסטודנטים על תחרותיות. המנומסים (שלא רצו להביך את המראיין) גיחכו, הכנים יותר צחקו צחוק פרוע. בכל זאת, כשמילאו שאלון אנונימי טענו 9% מהסטודנטים כי היו מגדירים כך את חבריהם ללימודים, אם כי אף לא אחד מהם הגדיר כך את עצמו. בקטגוריה החברתית מקבלת המכללה את המקום השני (כלומר, המקום הראשון אחרי אוניברסיטת בן גוריון שאין מה להתחרות איתה), עם ציון של 59.5. בקטגוריה "גיבוש" הצליחה רופין לנצח גם את בן גוריון האגדית, והשיגה תוצאה של 3.9 – החוג המגובש בארץ. כמובן, לא באמת ציפינו לתוצאה אחרת. אחרי הכול, בשנתון לדוגמה יש שבעה בנים ובת אחת (המכונה "מלכת הכיתה" ובכינויי חיבה אחרים). עם זאת, מיעוט הסטודנטים והפיזור הגיאוגרפי שלהם מובילים לכך שהסטודנטים ממעטים לבלות ביחד מחוץ לשעות הלימודים.