תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה – המרכז האקדמי רופין

הסטודנטים להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת רופין סבורים ש"הרמה האקדמית ברופין גבוהה מדי, אנשים במקומות אחרים מוציאים תואר בלי להתאמץ". העומס של הלימודים כבד, וחלק גדול מההשקעה נעשה בבית. הם אומרים ש"אפשר לשלב עבודה עם לימודים, אבל זה לא חיים". מלבד העומס, זה אחד המקומות היחידים שבו הסטודנטים מרוצים מאוד מהמרצים שלהם, וחשוב לציין שהתואר שניתן הוא תואר BSc שנחשב יותר מתואר BTech שניתן במכללות אחרות. אולם למרות סוג התואר היוקרתי, רמת היוקרה הכללית של החוג אינה מרשימה. במדד היוקרה הכולל בסקר שלנו הגיעה המכללה למקום הלפני אחרון. בדומה למכללות, מדובר בחוג קטן והומוגני מבחינה מגדרית (רק בנים), ובהתאם, האווירה מגובשת. מתאים במיוחד למי שמחפש יחס אישי חברותי, ואינו נרתע מלימודים קשים. הערה מתודלוגית: החוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה מצומצם מאוד בגודלו, ולכן על אף שדגמנו יותר מחצי שנתון, מדובר בסך ה כל ב-11 סטודנטים, וחשוב להתייחס לנתונים בהתאם.

אקדמי: "המרצים מעולים"

בשונה מהרבה מקומות, כאן חושבים שהמרצים לא רק טובים, אלא מעולים. "אנחנו מרגישים שאנחנו לומדים מאנשים, שחוץ מדיפלומה יש להם גם קבלות בשטח, וזה נותן לנו הרגשה שיש מה לעשות עם התואר בחוץ". סביר מאוד להניח ששביעות הרצון יוצאת הדופן הזאת היא הגורם העיקרי, שסייע למכללה להגיע למקום השישי במדד הלימודים הכולל, עם ציון 63.1, גבוה יותר מרוב המכללות, ורחוק רק כחצי נקודה מאוניברסיטת תל אביב. עם זאת, הסטודנטים סבורים שמסיבה כלשהי, רמת המרצים שלהם יורדת לאורך שנות התואר. "המרצים של שנה א' היו מעולים, מסודרים, מעניינים. עכשיו בשנה ג', הקושי וגם המרצים – זה כבר לא מה שהיה פעם". המרצים כולם, הטובים יותר והטובים פחות, מתחשבים בסטודנטים, עונים לכל השאלות ונותנים את מספרי הטלפון בבית לכל דורש. גם בסקר שלנו הצטיינו מרצי המכללה בשאלה הנוגעת למידת הנגישות הבלתי-פורמלית שלהם – ציון 4.2 מתוך 5, גבוה יותר מבכל שאר המוסדות.

בשנה הראשונה כל התרגולים מועברים על ידי מתרגלים. בשנים העוקבות, רוב התרגולים מועברים על ידי המרצים, מה שעוזר מבחינת תיאום החומר בין השיעור לבין התרגיל לבין הבחינה, אבל הסטודנטים היו רוצים לשמוע מדי פעם השקפת עולם אחרת על החומר. הנוכחות בשיעורים חשובה ומומלצת. במקרה שמפספסים שיעור, או חשוב מזה – תרגול, אסור להתעצל ויש להשלים את החסר מוקדם ככל האפשר, אחרת "הולכים לאיבוד בחומר". "אם הפסדת ברצף שלוש הרצאות או תרגולים, אתה לא רק משלם על זה בזמן יקר בבית, יכול להיות שגם תשלם על קורס קיץ". ארבע השנים של הלימודים לתואר הן מובנות, כלומר, אין בכלל קורסי בחירה. תוכנית הלימודים מחולקת לשלושה רבדים: לימודי יסוד (מתמטיקה ופיזיקה), לימודי יסוד בתחום הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומקצועות התמחות (שני אשכולות בתחום אלקטרוניקה הנלמדים באופן מוגבר ומעמיק). השנתיים הראשונות מורכבות משני הרבדים של לימודי היסוד, שאותם לומדים ביחד תלמידי החוגים להנדסת חשמל ולהנדסת מחשבים.

השנתיים האחרונות הן לימודי התמחות במגמות השונות, כשעצם הבחירה במגמה מסוימת נתונה בידי הסטודנט. לאחר הבחירה בהתמחות, שוב מצפות לסטודנטים שנתיים מובנות, בלי אפשרות בחירה בין קורסים. "אנחנו חוג קטן, עם סגל קטן, ולכן קורסי בחירה אינם ריאליים – לא יעבירו קורס לשני סטודנטים". הבחינות דורשות יישום, ורמת הקושי גבוהה מאוד: "אי אפשר להכיר את החומר במבחן, חומר חדש ממש שמעולם לא למדנו". לפעמים המבחנים דורשים חשיבה עצמית ויצירתיות, בעיקר אם הם מתבצעים בחומר פתוח, ובעיקר בשנתיים האחרונות ללימודים: "פונים אלינו כמו אל מהנדסים שכבר עובדים במקצוע, ומבקשים התייחסות". הבחינות, ברובן, ארוכות מאוד, ולא תמיד אפשר לסיים אותן בזמן. הקושי של הלימודים ושל הבחינות בא לידי ביטוי גם בסקר שערכנו. הסטודנטים ציינו כי הלימודים הם אתגר במידה רבה (ציון 4 מתוך 5), אמנם לא כמו בטכניון (שם הציון 4.4), אבל יותר מברוב המכללות.

תנאים ושירות: כמה ספרים כבר קורא מהנדס חשמל?

כשבאנו לבקר במקום, שוחחנו עם שתי קבוצות של סטודנטים משני שנתונים שונים, ולגבי המזכירות קיבלו שני רשמים שונים. קבוצה אחת סברה ש"השירות מעולה, המזכירות חמות ומקסימות ומעניקות יחס אישי". הקבוצה האחרת טענה ש"יש מקום לשיפור, אין תשומת לב מעבר לטיפול בבעיות דחופות, לפעמים הן שוכחות שאנחנו משלמים להן כסף בשביל השירות שהן אמורות לתת". בסקר שלנו הגיע החוג למקום החמישי והמכובד במדד השירות הכולל, עם ציון 67.9 מתוך 100, כך שנראה שרוב הסטודנטים מסכימים יותר עם הקבוצה הראשונה. אגב אמנם ביחס למוסדות אחרים אלו ציונים טובים אבל בהשוואה למסלולים אחרים במכללת לרופין, המצטיינת בשירות לסטודנט, זה כמעט ציון רע.

גם במדד התנאים הכולל הגיעה המכללה למקום טוב באמצע, עם ציון 70.5 מתוך 100. לא שמענו טענות מיוחדות חוץ מענייני חנייה. בתצפית שערכנו ההתרשמות הייתה לטובה, באופן כללי. הבניין אמנם ישן במקצת, אך המדשאות ענקיות, והסטודנטים נהנים משירותים רבים במקום כגון מזנונים, שירותי צילום ועוד. הספרייה היא נקודה חלשה – קטנה ולא מצוידת דיה, אך הסטודנטים מוטרדים פחות: "מה אנחנו? תעשייה וניהול? כמה ספרים כבר קורא מהנדס חשמל?".

חברתי: "אין בנות"

ברוב השנתונים בחוג ניתן למצוא כעשרים סטודנטים, בלי בת אחת לרפואה. היחסים בין האנשים חבריים מאוד, כולם "מתלוננים ביחד על העומס בלימודים ועל זה שאין בנות". התחרותיות בחוג מתבטאת "רק בסוף, כשמפרסמים את הציונים". עד אז (ולמען האמת, גם אחר כך) כולם חברים טובים, מחלקים סיכומים, לומדים בקבוצות למבחנים. הסטודנטים יודעים שאף אחד מהם לא יצליח בגלל העובדה שהאחר נכשל, ולכן עושים "שיחות מוטיבציה" למי שמתכונן לפרוש מהלימודים. גם על פי נתוני הסקר שלנו נראה שמדובר בחוג מגובש – ציון 3.5 מתוך 5 במדד זה, שהוא אחד הגבוהים בארץ. הקשר בין חברי החוג מתקיים בעיקר בשעות הלימודים, אחר כך מתפזרים הסטודנטים לעבודה (בדרך כלל אבטחה, כי אפשר ללמוד תוך כדי), או ללימודים בבית. אין פעילויות משותפות רבות בערבים, אבל "רצים הרבה טלפונים". עם זאת, חשוב לציין שזה גורלם של רוב הסטודנטים להנדסת חשמל, וגם בסקר שלנו לא נמצאו הבדלים יוצאי דופן בכמות הבילויים המשותפים, בהשוואה למוסדות אחרים.