עד לשנה שעברה, היה המכון הטכנולוגי חולון המכללה היחידה שהעניקה תואר BSc בכל מקצועות ההנדסה, גורם שמשך סטודנטים רבים ללמוד במקום. כיום, מכללות טכנולוגיות אחרות נפרדות מתואר ה-BTech לטובת ה-BSc, מה שצמצם את הפיתוי. כפיצוי, קיבל המכון היתר לפתוח לימודים לתואר שני הנדסי – MSc (בהנדסת חשמל). וכך הפך למכללה הראשונה בארץ שזכתה לכך. הסטודנטים הפגינו גאווה אדישה: "זה מקום לאנשים שמחפשים ידע של ממש ולא יוקרה של מוסד", כדברי סטודנט שנה ב' להנדסת חשמל ואלקטרוניקה.
השמטת המילה "מכללה" משמו של המוסד אינה מקרית: המכון האקדמי טכנולוגי חולון מקיים חמישה מכוני מחקר, מורשת מהימים שהחל דרכו (ב-1969) בחסות אקדמית של אוניברסיטת תל אביב. ב-1999 קיבל המכון עצמאות, ומאז הוא בתהליך גדילה. כשבאנו לבקר בקיץ, המכון נראה כמו אתר בנייה: המבנים הקיימים בו שופצו, ואנו יודעים על תוכניות לעוד שלושה מבני לימודים ולבניין מעונות אחד, כשהמטרה היא להגיע בעוד שנתיים למוסד שיקלוט 5000 סטודנטים. למרות תנופת השינויים, המכון כנראה אינו מוכר ממש בעיר חולון, עובדה שנגלתה לנו כאשר מספר רב של נהגי מוניות (ואוטובוסים) לא ידעו לכוון את עוזרות המחקר שלנו אל הקמפוס.
כיום פועל המכון כמוסד עצמאי להשכלה גבוהה, והוא מתוקצב על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כלומר, שכר הלימוד בו זהה לשכר הלימוד באוניברסיטאות. המועצה להשכלה גבוהה הסמיכה את המכון להעניק את התארים הבאים: תואר ראשון BSc בחוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, בחוג למתמטיקה שימושית לתעשייה ובחוג לניהול טכנולוגיה, שמשך הלימודים לקראתו הוא ארבע שנים; תואר ראשון BA בחוג למדעי המחשב, שמשך הלימודים לקראתו הוא שלוש שנים; תואר ראשון BA בטכנולוגיות למערכות למידה ותואר ראשון BDesign בחוגים לעיצוב תעשייתי, לעיצוב פנים ולעיצוב תקשורת חזותית. במכון לומדים כ-2500 סטודנטים. השנה קיבל המכון היתר לפתוח לימודים לתואר שני מדעי (MSc) בהנדסת חשמל, דבר שלדעתנו מעלה את יוקרתו. כמו כן, במכון פועלים חמישה מכוני מחקר – המספר הגבוה ביותר של מכוני מחקר מבין כל המכללות, גם הפרטיות.
תנאי הקבלה למכון מחמירים יותר מאשר בחלק מהמכללות הטכנולוגיות האחרות (שנקר, למשל): על המועמד ללימודים להיות בעל ציון פסיכומטרי של 500 ומעלה (הקלות שונות בקשר לסעיף זה מפורטות באתר האינטרנט של המכון), ותעודת בגרות מלאה הכוללת בגרות ב-4 יחידות מתמטיקה (בציון של 80 לפחות), או ב-5 יחידות מתמטיקה (בציון של 70 לפחות). מועמדים שלמדו מתמטיקה ברמה של 4 או 5 יחידות, אך לא עמדו בציון הנדרש, יידרשו לעבור בחינת מיון במתמטיקה. רצינו להוסיף כמה מילים על בעיה מחקרית הנוגעת למאמרים שלנו על המכון (וכמובן אינם באשמת המוסד):
ריאיונות העומק שערכנו בקיץ האחרון במכון האקדמי טכנולוגי חולון הציגו תוצאות אחידות המעידות על שביעות רצון בקרב הסטודנטים בו, דבר שתואם סקר שביעות רצון פנימי שערך המכון בשנה שעברה. מאידך גיסא, סקר הסטודנטים שערכנו בנובמבר הציג נתונים שונים, שלפיהם חלה ירידה באותה שביעות הרצון מהמרצים במכון, ומהסגל המינהלתי בו. כדי להבין את השונות, ערכנו סדרת ריאיונות נוספת, וזו חיזקה את התחושה שמשהו השתנה לרעה. בסיכום זה נתנו ביטוי לשני סוגי הממצאים, כך שמומלץ לקרוא אותו בזהירות.
אקדמי: מרצים שהם גם מתרגלים, ולהפך
כיאה למכללה שהדגש עיקרי בה מושם על הפרקטיקה המקצועית, בית הספר להנדסת חשמל ואלקטרוניקה מציע מגוון מכובד של התמחויות, ביניהן אנרגיה ומערכות הספק, מיקרו-אלקטרוניקה וחומרים אלקטרוניים, ועיבוד אותות ותמונה. המחלקה למדעי המחשב מציעה התמקדות בתכנון מערכות VLSI, רובוטיקה וייצור ממוחשב, אימות תוכנה וחומרה. מקצה השיפורים שעובר לאחרונה על המכון מתבטא גם בפיתוח תוכניות לימודים חדשות וייחודיות, כמו התואר הראשון בטכנולוגיות למערכות למידה.
בחלק מחוגי הלימוד במכון הטכנולוגי (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ניהול טכנולוגיה ומדעי המחשב) קיימים מסלולים גמישים, המיועדים לסטודנטים שאינם יכולים ללמוד במסלול יום רגיל (אנשי צבא קבע, אנשי תעשייה או סטודנטים עובדים). במסלול הגמיש יש שלושה סמסטרים בשנה (כלומר לומדים גם סמסטר קיץ), הלימודים נמשכים ארבע שנים ומתקיימים ביום לימודים אחד מלא, ועוד בשני ימי לימודים בשעות אחר הצהרים והערב. אפרופו יוקרה, המרצים במכון (שלא מעטים מהם בעלי פרופסורה) מגיעים ברובם מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון, דבר שאמור להעיד על רמה גבוהה של ידע ושל ניסיון בהעברת חומר.
אולם, כמו באוניברסיטאות שמהן הם מגיעים, גם במכון הטכנולוגי המרצים זוכים לציונים נמוכים במיוחד בסקר הבודק הוראה: "יושבים בשיעור ובוהים במרצה שמדבר אל עצמו".
מרצי המכון קיבלו את הציון הנמוך ביותר בארץ מבחינת העניין שהם מעוררים בסטודנטים – 2.7 (מתוך 5), נמוך באופן ניכר מהציון הממוצע הארצי (3.4) בתחום זה. יחס המרצים אל הסטודנטים אינו מפצה על כישורי ההוראה, כיוון שהסטודנטים בחולון חושבים שהמרצים אינם משיבים היטב לשאלות, והם נתנו להם ציון של 3.1 במדד זה. לשם השוואה, הסטודנטים במכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, אף היא מכללה טכנולוגית מסובסדת, נתנו למרצים שלהם את הציון 3.8. אגב, בשני שלישים מהמקצועות, המרצים הם אלה שמעבירים גם את ההרצאות וגם את התרגילים (השקעה תקציבית ראויה לציון של המכון), כך שבעלי המזל נהנים "כפליים" ממרצים טובים, בעוד חסרי המזל נאלצים לשמוע מרצים גרועים פעמיים. אף שהמכון הטכנולוגי חולון היה הראשון שקיבל אישור להעניק לכל הסטודנטים שלו תואר BSc, המעיד על רמה אקדמית גבוהה, הדבר אינו מתבטא במידת ההשקעה של הסטודנטים: הסטודנטים במכון משקיעים 8.3 שעות שבועיות בלימודים בביתם, ותופסים במדד זה את המקום השני מהסוף מבין המכללות הטכנולוגיות. לשם השוואה, הסטודנטים של אורט בראודה מגדילים לעשות, ומשקיעים 12.5 שעות.
הסטודנטים של המכון הטכנולוגי חולון גם אינם רואים את עצמם כמשקיענים – ליתר דיוק, מקרב כל המוסדות שסקרנו, הסטודנטים בחולון תיארו את הלומדים אתם כהכי פחות משקיענים – רק 36% מהם בחרו בתיאור זה (לעומת 68% בטכניון, למשל). בתגובה למדד זה, המכון מסר שסטודנטים רבים נשארים לשיעורי תגבור או לומדים בקבוצות בספריית המכון, כך שיוצא שמספר השעות שהם יושבים בבית על לימודים נמוך ממספר השעות שהם משקיעים בלימודים מחוץ למסגרות הפרונטליות.
תנאים ושירות: אתר אינטרנט מצוין, תחנת רדיו מקומית וספסלים צבעוניים
המכון נמצא בתוככי העיר חולון, כמעט מוצנע מעין רואה. אנשים, שזהו ביקורם הראשון במקום, יתקשו לאתרו, וגם לא יקבלו סיוע רב מהאוכלוסייה המקומית. בפעם הראשונה שהגענו, שני נהגי אוטובוס, נהג מונית וכמה עוברי אורח בחולון, לא ידעו לכוון אותנו אל המכון. התחבורה הציבורית עוצרת ברחוב ראשי, ורק הליכה לא קצרה תביא אתכם לשערי המכון. לעומת זאת, המגיעים ברכב פרטי יכולים לחנות בשני מגרשי החניה בלי תשלום – צ'ופר בעל משמעות כספית נכבדה שנדיר למדי בגוש דן, המוצע, מלבד כאן, רק על ידי המרכז הבינתחומי והקריה האקדמית. אגב, על מגרשי החניה שמענו רק מהמוסד עצמו, שכן הסוקרים שלנו, וגם האנשים שפנינו אליהם ברחוב להכוונה, לא מצאו אותם…
המעונות הנוכחיים ממוקמים במקווה ישראל, במרחק של כרבע שעה נסיעה, כך שגם מגורים בהם לא יפתרו את בעיית הנגישות למכון. האמת היא שבניגוד לרוב המוסדות, אין הרבה קופצים על המעונות, למרות איכותם הסבירה על פי הדיווחים, כיוון שרוב הסטודנטים פחות או יותר מקומיים. במכון שישה בנייני לימודים ומרכז מחשבים המכיל 12 מעבדות מחשבים. המדשאות בין הבניינים רחבות ומטופחות, ועליהן פזורים ספסלים בצבעי פסטל. במכון פועלות שתי קפיטריות (חלבית ובשרית) שהוגדרו על ידי הסטודנטים כ"בסדר, לא משהו מיוחד", הן מבחינת טעם האוכל, הן מבחינת המחירים.
חנות מכשירי כתיבה וחנות חומרים המשמשת בעיקר את הסטודנטים לעיצוב ממוקמות במרכזו של הקמפוס. במכון יש גם בית כנסת, אולפן טלוויזיה ותחנת רדיו ששמה רדיו קס"מ (קול ישראל סטודנטים משדרים). ספריית המכון אינה גדולה במיוחד, וכוללת בעיקר פרסומים בתחום המדע והטכנולוגיה, בצד פרסומים בתחום העיצוב והאומנות. מספר הכותרים המדויק אינו ידוע, אולם הספרייה מציינת שהיא מחזיקה מנוי ל-100 כתבי עת שונים בעברית ובשפות אחרות. כמו כן, יש בספרייה 8 עמדות חיפוש באוסף הספרייה ו-17 עמדות מחשב לגלישה באינטרנט ולחיפוש מאגרי מידע ברשת. הסטודנטים מתלוננים על מספר מצומצם של עותקים מכל ספר ("מורגש במיוחד לפני מבחנים"). אתר האינטרנט של המוסד מספק לסטודנטים שירותים מקוונים רבים (סיכומי שיעורים, מבחנים, בדיקת תשלומי שכר הלימוד, וכו'), וקיבל את הציון השני הטוב ביותר מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו (0.85).
ההתרשמות הפרטית והלא כל כך חיובית שלנו, מהתנאים ומהשירות במכון, אושרה על ידי מדד שביעות הרצון של הסטודנטים מתנאי הלימוד במוסד. במדד זה קיבל המכון האקדמי טכנולוגי חולון ציון 3.1, מעט לפני המקום האחרון המשותף של מכללות אחוה ושנקר (2.7). בתחום שביעות הרצון מציוד המחשבים וממכונות הצילום לא היו למכון מתחרים: הוא קיבל את הציון הנמוך ביותר בארץ – 2.8, במרחק עצום מהממוצע הארצי (3.4). כאמור, הבחנו בשינוי חד ביחס כלפי המזכירות. בעבר שמענו דברים טובים על השירות במוסד, וגם סקרים פנימיים של המכון (שהועברו אלינו במלואם) זיהו את השירות כנקודת חוזק. בסקרים שערכנו השנה ניכרה ירידה חדה בשביעות הרצון, ובירור שערכנו העלה שהסטודנטים אכן חשים שהשירות נפגע. אנו מקווים (על פי תגובת המכון, שהייתה מהירה ויעילה להפליא) שהמצב ישתפר בקרוב, אך בינתיים המזכירות של המכון אינן אהודות על הסטודנטים. רובן אינן מקצועיות ואינן מגישות שירות ברמה בסיסית. סטודנטית סלחנית אמרה לנו: "אם לא מצפים לכלום מהן, אז אין יותר מדי אכזבות". רוב הסטודנטים במכון ציפו, כנראה, ליותר, כיוון שהם דירגו את השירות המזכירותי שהם מקבלים ב-2.6, מקום לפני האחרון מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו (המקום האחרון שייך למכללת אחוה, עם 2.1).השירות המינהלתי בכללו קיבל ציון נמוך של 2.7, במיוחד אם משווים אותו למכללות אחרות (המכללה האקדמית אשקלון, למשל, קיבלה בתחום זה ציון 3.5). כאמור, הרושם הוא שבעבר השירות היה טוב יותר ואנו מקווים שישוב להיות כזה.
על הקשר אתנו
כששלחנו את הממצאים למכללה להתייחסות, המוסד הגיב בשקיפות יוצאת דופן (שלחו לנו הר של מספרים), וברצון כן ללמוד לעומק את הממצאים שלנו כדי להשתפר. על פי הראייה שלנו, הדבר מצביע על מחויבות של הנהלת המכון לשביעות רצונם של הסטודנטים.
חברתי: הווי סטודנטיאלי שלא מתרומם
אגודת הסטודנטים של המכון הטכנולוגי חולון נחשבת לפעילה במיוחד יחסית לאגודות סטודנטים במכללות טכנולוגיות אחרות, הן בתחום האקדמי, הן בתחום החברתי. אחד הפרויקטים הראויים לציון הוא פרוייקט מרתון, שבו שוכרת האגודה מרצים בסוף השנה כדי שיכינו את הסטודנטים למבחנים. השירות הזה ניתן לסטודנטים במחיר נמוך וכדאי במיוחד, במיוחד בהתחשב בעלות המופרזת של קורסי קיץ במוסדות אקדמיים (מעל 2000 ש"ח לקורס).
רחוב גולומב 52 |
האגודה גם מחזיקה בית דפוס עצמאי וחנות סדנאות לתלמידי העיצוב. בתחום החברתי, האגודה אחראית למסיבות וליום הסטודנט, לעיתון סטודנטים ולפרוייקט מעורבות חברתית, שבו תורמים הסטודנטים זמן ומשאבים לטובת אוכלוסיות נזקקות. למרות הפעילות הרבה המתוארת כאן, שביעות הרצון משירותי האגודה אינה גבוהה (2.9) ואפילו נמוכה מעט מהממוצע הארצי (3).חבר באגודת הסטודנטים, שאתו דיברנו, הסביר: "אנחנו באמת מנסים ליצור כאן הווי סטודנטיאלי, אבל אין הרבה שיתוף פעולה מצד הסטודנטים, כל אחד כאן לעצמו". ובאמת, הסקר שלנו מראה שהסטודנטים של המכון האקדמי בחולון אוהבים ללמוד לבד ולבלות לבד, או לפחות, לא לבלות עם הסטודנטים האחרים מהמכון.
הגיבוש החברתי שלהם קיבל את אחד הציונים הנמוכים בארץ,2.9, כך שהסטודנטים של המכון נמצאים בחברה טובה של שלוש מהאוניברסיטאות בישראל: תל אביב (2.8), חיפה (2.8) והפתוחה (2.6), אך הרבה מתחת לרוב המכללות.לא רק שלא מבלים כאן ביחד, גם לא מרבים ללמוד ביחד – הסטודנטים לומדים בשבוע עם 0.9 חברים; ציון נמוך, לעומת מכללת בראודה, למשל, שבה הם מבלים עם 2.4. בית הספר להנדסת חשמל מורכב מרוב מוחץ של גברים, לעומת המגמה למדעי המחשב שנהנית משוויון רב יותר בין המינים. מדעי המחשב היא גם מגמה צעירה יותר, עם מספר גדול יחסית של עתודאים. שתי המגמות גם יחד אינן מפגינות נוכחות על הדשא, לעומת חוגי העיצוב השונים ש"פותחים שולחן" תחת כל עץ רענן.
