הנדסת חשמל ואלקטרוניקה עוסקת במחקר וביישום של תופעות פיזיקליות, חשמליות ואלקטרוניות למטרות פיתוח רכיבים ומערכות חשמליות ואלקטרוניות, ופתרון בעיות במערכות אלה; מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה עוסקים במחקר, בתכנון, בייצור ובפיתוח של ציוד חשמלי ואלקטרוני.

חשמל ואלקטרוניקה גובה3לימודי הנדסה בכלל, והנדסת חשמל ואלקטרוניקה בפרט, הם כיום בין תחומי הלימוד המבוקשים ביותר בישראל. מדובר בתחום "גברי" מאוד, וזהו אחד התחומים היחידים שבהם נדיר לראות סטודנטיות – אם כי עם השנים ניכרת כניסה של נשים רבות יותר לתחום. לא כמו בחוגים לפסיכולוגיה או למשפטים, שבהם התחרות אינה מסתיימת עם הקבלה לתואר ראשון, אין תחרות גדולה בין הסטודנטים. מעטים מאוד ממשיכים לתואר שני בתחום, ובקבלה למקום העבודה הראשון מיוחסת בדרך כלל חשיבות רבה הרבה יותר למוסד הלימודים, מאשר לממוצע הציונים. במקום סיפורים על חברים לכיתה שאינם מרשים לצלם את הסיכומים שלהם, כאן מדברים על קבוצות לימוד, על עבודה משותפת ועל "רפרנסים" (חומר משנים קודמות).

אפילו באוניברסיטת תל אביב התרשמנו שהנדסת אלקטרוניקה הוא מסלול מגובש יחסית. הלימודים לתואר ראשון בהנדסת מחשבים ובהנדסת תוכנה נמשכים ארבע שנים. לאחר סיום הלימודים יכולים הבוגרים להירשם בפנקס המהנדסים, בלי צורך בהכשרה נוספת. כיום, רוב המכללות וכל האוניברסיטאות מציעות תואר BSc (בוגר במדעים) כאשר חלק מהמכללות עוד מציעות תואר BTech (בוגר בטכנולוגיה). באופן עקרוני, BSc מעיד על רמת לימודים מעמיקה ומדעית יותר. בסקר גילינו שאין זה תמיד כך, ושתכופות מוסדות השואפים לשדרוג, מעלים באופן דרסטי את רמת הדרישות לפני קבלת ההכרה ב-BSc, אך משחררים קצת את החבל לאחר קבלת ההסמכה. כך שבמקרים מסוימים בוגרי BTech עשויים לצאת עם השכלה טובה לא פחות מזו של עמיתיהם בעלי ה-BSc. ההבדל שאינו ניתן להכחשה בין שני התארים הוא, שעם BTech אי אפשר להמשיך לתואר שני מדעי (MSc), אלא רק לתואר שני רגיל (MA).