פסיכולוגיה כמקצוע וכתחום אקדמי היא תחום מרתק, שעוסק בהבנת נפש האדם והתנהגותו, וביישום ידע זה בתחומים שונים: למשל, יישום הידע הפסיכולוגי במתן סיוע לאנשים הסובלים מקשיים אישיים וממצוקות נפשיות (פסיכולוגיה קלינית), בייעוץ לחברות ולארגונים (פסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית), בהבנת האתגרים העומדים בפני האדם לאורך מעגל החיים (פסיכולוגיה התפתחותית), ועוד ועוד.
בסקר שנערך בישראל בשנת 2002, דורגה יוקרת העיסוק בפסיכולוגיה במקום השישי מבין 100 מקצועות, כאשר בקרב נשים חוג זה נחשב למועדף ביותר ללימודים. יש גם לא מעט גברים הנמשכים אליו (מיקום שביעי), אך עדיין סטודנט לפסיכולוגיה ממין זכר ימצא את עצמו במיעוט מאושר.
ספריית החוג לפסיכולוגיה במכללה למנהל
רוב הסטודנטים הנרשמים ללימודי פסיכולוגיה מדמיינים את עצמם ישובים בכורסה מרופדת עור, מקשיבים למצוקותיו של האדם היושב לפניהם (השכבת הקליינט על ספה יצאה מהאופנה כבר מזמן), ומהמהמים בהבנה. אבל עד לרגע המאושר שבו תשבו על הספה בקליניקה, ותציעו ללקוח שלכם ממחטות נייר (ציוד חובה לפסיכולוגים) תיאלצו לעבור מסלול מכשולים של ממש. מדוע?
ובכן, תואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה אינו מזכה אתכם בתואר הנכסף "פסיכולוג". למעשה, לאכזבתם של סטודנטים רבים, חומר הלימודים בתואר ראשון אינו עוסק כמעט באספקטים הטיפוליים של המקצוע. לשם כך דרוש לכם תואר שני לפחות (קורסים מעשיים בטיפול קיימים מקצועות אחרים כגון עבודה סוציאלית וריפוי בעיסוק).
בעבר הוענק תואר שני בפסיכולוגיה רק באוניברסיטאות, ובשל כמות הסטודנטים הקטנה המתקבלת לכל מגמה (בין 5 ל-20), התחרות על הכניסה לכל מגמה שהיא, ובפרט למגמות המבוקשות יותר גרמה לסטודנטים לפסיכולוגיה רבים להזדקק בעצמם לטיפול נפשי. כיום מכללות רבות מעניקות תארים שניים בפסיכולוגיה (האקדמית יפו היתה הראשונה) ואפילו מדובר על הענקת תואר שלישי במרכז הבינתחומי.
בשל המרכזיות הרבה של התואר השני בלימודי פסיכולוגיה, תמצאו בפרק זה לא פחות מידע (ואולי יותר) על לימודי התואר השני משתמצאו על לימודי התואר הראשון.
