מדי שנה, בין 17,000 ל-20,000 נבחנים מנסים לעמוד בבחינות של מועצת רואי החשבון, הגוף המפקח על רואי החשבון בישראל. להבדיל מלשכת עורכי הדין, מועצת רואי החשבון איננה מחייבת את הנבחנים להיות בעלי תואר ראשון בחשבונאות דווקא; אך מאחר שתואר בחשבונאות מאפשר למחזיק בו לקבל פטור מרוב בחינות המועצה (המונות 15 בחינות בסך הכול), נוטים רוב המעוניינים במקצוע ללמוד אותו במסגרת אקדמית.
מהי חשבונאות? למעשה, מדובר בשפה – שפה של דוחות כספיים. על הסטודנט לחשבונאות ללמוד מהם הכללים לכתיבת דוחות אלה וכיצד לנתח אותם. רואה החשבון, בתפקידו הקלאסי, מנתח דוחות אלה, וכך מבקר את התנהלותה הכספית של החברה. הוא רוכש את הידע הנדרש כדי להציג מאזנים של חברות, לנתח אותם, ולייצג את החברה בפני רשויות המס. כיום מציעים משרדי רואי החשבון מגוון רחב יותר של שירותים שאינם חשבונאיים נטו, כולל ייעוץ עסקי, תכנון כלכלי, ייעוץ במערכות מחשוב וכד'.
רוב הסטודנטים לחשבונאות לומדים מקצוע זה לא מפני שהם מחפשים בו עניין או אתגר, אלא מתוך שיקולים מעשיים ותעסוקתיים. למעשה, לא נתקלנו אפילו בסטודנט אחד שאמר שלימודי החשבונאות מעניינים אותו; רבים אמרו לנו שמדובר ב"תחום לא מעניין באופן עקרוני". לעומת זאת, בעלי המקצוע והמרצים שעמם דיברנו סיפרו על עבודה מרתקת עם מקום רב ליצירתיות. דברים שרואים משם, כנראה לא רואים מכאן.
