המכללה – המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט – הוד השרון

מאחר שמכללת שערי משפט מלמדת אך ורק לימודי משפטים, קשה להפריד בין התיאור של שערי משפט כמכללה לבין תיאורה כמסלול לימוד. לכן, התיאור של שערי משפט שלפניכם והתיאור שמופיע בפרק המוקדש למסלולי הלימוד של משפטים דומים זה לזה באופן כללי; פה ושם מופיעים נתונים שונים, שהיו רלוונטיים יותר בתיאור המוסד, או בתיאור האקדמי, לחלופין. לכן, אם אתם שוקלים ללמוד במכללת שערי משפט, מומלץ שתקראו את שני התיאורים, כדי לקבל את כל המידע שאספנו. מכללת שערי משפט הוקמה ב-1994, והוסמכה על ידי המל"ג להעניק לתלמידיה תואר ראשון במשפטים – LLB. היא ממוקמת בפאתי הוד השרון, ליד קאנטרי קלאב מצד אחד, וליד בית החולים "שלוותא" מהצד האחר. המכללה איננה נתמכת על ידי המדינה; כיום, שכר הלימוד בעבור שנת לימודים במכללה עומד על כ-25,000 ש"ח לשנה.

המועמד ללימודים צריך לעמוד בתנאי הקבלה על פי הוראות המל"ג, כלומר הוא נדרש להציג תעודת בגרות מלאה עם ממוצע משוקלל של 90 ומעלה, הכוללת בגרות באנגלית ברמה של 4 יחידות לימוד לפחות. ציון בבחינה הפסיכומטרית אינו הכרחי, אך יכול להיחשב לציון מיטיב. מועמדים מעל גיל 30 יכולים להתקבל בלי בחינת בגרות, לאחר עמידה בהצלחה בבחינות של המכינה. הלימודים מתקיימים בשני מסלולים: "מסלול יום" בשעות הבוקר ואחר הצהרים, וב"מסלול ערב" בשעות אחר הצהרים והערב; יש אפשרות לשלב בין שני המסלולים.

אקדמי: השתלמויות הוראה למרצים, שמומחים במקצועם ולא בהוראה

ייחודה האקדמי של שערי משפט הוא בשלושה מסלולי התמחות שהיא מציעה: התמחות בנדל"ן, התמחות בעסקים ומסים, והתמחות בפרקטיקה משפטית. התמחויות אלה ממחישות יפה את מטרת הלימודים במכללה: לאפשר לסטודנטים לעבור בהצלחה את מבחני לשכת עורכי הדין ולעבוד במקצוע, לא לפתוח בפניהם שער לקריירה אקדמית. לכן, ההרצאות הפרונטליות והעבודות שנדרשים הסטודנטים להגיש במהלך לימודיהם במכללה מגרות את הסטודנטים למחשבה, ומעודדות פיתוח חשיבה משפטית, אך חשיבה משפטית בלבד; המכללה מלמדת אך ורק משפטים, ואינה נותנת לסטודנטים הזדמנות להיחשף למשהו מעבר למקצוע הנבחר.

זהו בית מלאכה לעורכי דין, וככזה הוא עושה את מלאכתו נאמנה (רוב הזמן; מדי פעם המכללה "נופלת" בציוני המעבר של בחינות הלשכה).המרצים במכללה אינם נחשבים למרתקים במיוחד, ולדברי הסטודנטים הם "מומחים יותר בתחומם מאשר בהוראה". בגילוי מרשים של אחריות כלפי הסטודנטים שלה, ערכה המכללה השתלמויות הוראה לכל המרצים, גם הבכירים ביניהם (לא נתקלנו בתופעה דומה במוסדות אחרים, ולא בגלל מחסור בתלונות סטודנטים).

ההשתלמות, אמנם, לא עזרה למרצים להיות מעניינים יותר; בסקר נתנו הסטודנטים ציון של 3.3 למידת העניין שמעוררים המרצים, הרבה מתחת לציון שקיבלו המרצים של המכללה האקדמית למשפטים (שהיה 3.8). אך בעקבות ההשתלמות הורגש שינוי חיובי בגישת המרצים להוראה, "ניתן יחס אישי לסטודנטים", והסטודנטים מרגישים שהמרצים נכונים לעזור להם בשעת הצורך. למשל, נגישות המרצים בשערי משפט קיבלה ציון 4 – גבוה מעט מנגישות המרצים במרכז הבינתחומי (3.9), וגבוה בהרבה מנגישות המרצים במכללה האקדמית למשפטים (3.5).

כמו במקומות רבים אחרים, גם בשערי משפט המתרגלים דידקטיים וטובים יותר מהמרצים בהעברת שיעור, ועושים שימוש רב יותר בעזרים כמו שקפים ומצגות. מדד היוקרה במכללה משקף תמונה דומה למתרחש במכללות פרטיות אחרות המלמדות משפטים. מכוני מחקר אין כאן, וגם לא תוכניות לתארים מתקדמים (אם כי בימים אלה נמצאת המכללה בדיונים עם המל"ג על פתיחת תוכנית לימודים לתואר שני במשפטים).

העובדות הללו אינן מפריעות לסטודנטים: לא נתקלנו כאן בסטודנטים שדיברו על שאיפה לתואר נוסף במשפטים, אולי כי לחלק ניכר מהם כבר יש תואר בתחום אחר. לעומת הציונים הנמוכים בתחום העשייה המחקרית ותוכניות הלימוד, הסגל האקדמי נחשב לבכיר (ציון של 0.8) בהשוואה לסגל של מכללות מסובסדות (תל חי למשל, עם ציון של 0.6), ורמת המומחיות של המרצים בתחום שאותו הם מלמדים (3.9) היא במקום הרביעי בארץ.

תנאים ושירות: "הקפיטריה המאובזרת ביותר בעולם"

כמוסד קטן, הקמפוס הוא בגודל ובצורה של בית ספר תיכון. הוא מכיל בניין אחד גדול וחדש בן 4 קומות, שרק השלט הענק בחזיתו מסגיר את האקדמיות במוסד. כמו כן, יש מדשאה אחת, כמה כיתות לימוד ישנות יותר, והקפיטריה המרשימה והמאובזרת ביותר שנתקלנו בה (אפילו לעומת הקפיטריות שבמרכז הבינתחומי ובמכללה האקדמית נתניה). המבנים נקיים, מכילים פינות ישיבה, ובמסדרונות מבנה הלימודים העיקרי ניתן למצוא לא רק מזרקות מים ("קולרים"), אלא אף מיחמים להכנת קפה ותה. המכללה איננה מציעה שירותים מסחריים: אין דואר, בנק או אפילו חנות למכשירי כתיבה. הסטודנטים במכללה דירגו את התנאים במקום כטובים מהממוצע (עם ציון של 3.9), אך הציון שנתנו נמוך עדיין בהשוואה לציון שניתן ברוב המכללות הפרטיות האחרות (מבין המכללות הפרטיות, רק המכללה למשפטים קיבלה ציון נמוך יותר).

על המזכירות במקום אמרו לנו הסטודנטים ש"בזמן רגוע המזכירות יטפלו בך עד הפרט האחרון. בזמן לחץ, למשל – לקבל ציון כשכולם עליהן, פחות". אבל עדיין, נראה שהסטודנטים כאן מרוצים באופן כללי מהשירות של המזכירות. הסטודנטים נתנו להן ציון של 3.7 (מקום שישי בקרב כלל מוסדות הלימוד שסקרנו). הן מתוארות כמי שחוסכות בביורוקרטיה מיותרת, ומתייחסות לכולם באופן אישי ובצורה מקצועית. גם משירותי המינהלה הסטודנטים מרוצים למדי, יותר מהסטודנטים במכללה האקדמית נתניה ובמכללה האקדמית למשפטים.

מכללת שערי משפט איננה מכללה מפורסמת, מה שמקשה על הסטודנטים למצוא מקום לעשות בו סטאז. כדי לעזור להם להתמודד עם הבעיה, מקיימת המכללה מדי שנה הרצאה שמסבירה לסטודנטים את רזי הסטאז'.כמו כן, קיימת במכללה יחידה להכוון תעסוקתי, שמדריכה סטודנטים איך להציג את עצמם בקורות החיים, מסבירה על תהליך מציאת הסטאז' ומעבירה קורות חיים למשרדים הרלוונטיים. כמו כן, מנסה המכללה לפרסם את עצמה ולייצר מוניטין, כדי להוסיף עוצמה לתואר שהיא מעניקה.

על הקשר אתנו

המכללה שלחה תגובות ענייניות ומסודרות על המסלול למשפטים ועל המוסד והמנכ"ל התקשר לוודא שירדנו לעומק דעתם.

חברתי: "במבט לאחור אולי הייתי בוחרת בקמפוס שקורה בו משהו חברתי"

רבים מהסטודנטים שהגיעו למכללה סיפרו שהגיעו בעקבות המלצות חבריהם, שסיפרו על מקום עם יחס אישי ואווירה חברותית ולא מנוכרת. עם זאת, אם לשפוט לא לפי מה שהם אומרים, אלא לפי איך שהם מתנהגים, הסטודנטים של שערי משפט לא הגיעו לכאן כדי לחפש חברה. הם כאן בשביל התואר, וחברים יש להם בבית; לכן, על אף גודלה הקטן של המכללה (מונה כ-1700 סטודנטים), ועל אף העובדה שכל הסטודנטים בה לומדים נושא אחד, הגיבוש בין הסטודנטים רופף (ציון של 3.0 התקבל במד זהד).

האינטראקציה החברתית המתקיימת בשערי משפט נעה בעיקרה סביב עניינים לימודיים. בשנה א' לומדים הסטודנטים בקבוצות, אך ככל שהשנים עוברות והלחץ פוחת, פוחתת אתו גם החברותיות. וכך, מבין כל המוסדות המלמדים משפטים, הסטודנטים של שערי משפט הם הממעטים ביותר ללמוד בקבוצות (עם ציון של 0.9 בתחום זה).רבים מהסטודנטים שלומדים בערב הם מבוגרים, שלחלק גדול מהם כבר יש תואר. מבחינתם, הלימודים הם חוויה חברתית השוברת את השגרה, ומעניקה להם את ההזדמנות להכיר אנשים חדשים ולהרחיב אופקים. זה כמובן יפה וטוב, אך מתבצע באופן שונה מאשר בקמפוסים "רגילים", ולכן "חיי קמפוס קונוונציונליים" לא ממש מעניינים אותם.

הם גם מרוחקים חברתית, יחסית, מהסטודנטים הצעירים, וכך נמנעת מאלה האחרונים ההזדמנות ל"קשרים" שיכולים היו לסייע בכניסתם לעולם המשפט. אגודת הסטודנטים, שחשה כנראה לאן נושבת הרוח, מרכזת את עיקר מאמציה בסיוע ללומדים, ואינה מקיימת גיבושים וגיבושונים. ההתמקדות מתקבלת יפה: "יש אתר שמפוצץ בסיכומים" המופעל על ידה, ויש ספרים להשאלה לתקופת הבחינות.

למתי-מעט שירצו להעמיק ולהרחיב אופקים, האגודה מביאה גם הרצאות אורח ממשרדים גדולים ומתקיימים כנסים. עם זאת, נראה שהסטודנטים היו רוצים לראות פעילות רבה יותר מצד האגודה. ב"מסלול יום" של שערי משפט לומדים הצעירים (כ-150 בשנתון), ו"במסלול ערב" בעיקר מבוגרים (כ-170 בשנתון). גם בסקרים שהעברנו הסטודנטים, היו חסכנים במילים, והשיבו לשאלות הפתוחות בתמציתיות שאינה אופיינית לסטודנטים למשפטים.