המכללה האקדמית – נתניה

עדכון והערות – 2021

לא הרבה השתנה מאז שכתבנו על המכללה ב-2005.  המכללה היא עדיין אותם שני בניינים מטופחים, אבל נוסף להם מכון כושר גדול וגם מעונות לסטודנטים. היחס לסטודנטים עדיין מפנק, אולי מפנק מדי, והסטודנטים עדיין מעריכים את המרצים שלהם, אבל לא כל כך מעריכים אחד את השני. לתשעת בתי הספר שהיו אז נוספו גם בית ספר לנדל"ן ובית ספר לניהול הבריאות, וכיום כל בתי הספר מציעים גם תואר ראשון וגם תואר שני.  בשנים באמצע המכללה פתחה ואז סגרה גם תואר בהנדסת מערכות מידע. המכללה קיבלה את הזכות להעניק לחברי הסגל תואר פרופסור, אבל לא קיבלה את זכות להעניק לבוגרים תואר שלישי. ואם פספסנו משהו?  אתם מוזמנים לכתוב לנו בתגובות.

הסקירה המקורית

מבחינה חזותית, המכללה האקדמית נתניה היא אחד המוסדות היפים ביותר שנתקלנו בהם. היא מטופחת מאוד, אסתטית מכל כיוון שתסתכלו עליה, עם אולם כניסה מרשים ("אולם זכויות האדם") המכוסה מרצפה עד תקרה בוויטראז' יפהפה, ועם אמפיתיאטרון חיצוני ומקורה, המארח כנסים ופורומים למיניהם. הסוקרים שלנו התלהבו מלוח שחמט ענקי ומושלם, עם כלים בגובה מטר, שמוצב במדשאה, אך התאכזבו שלא ראו סטודנטים עושים בו שימוש. במכללה יש שני בניינים המחוברים ביניהם, שניהם גדולים, מרווחים ונקיים למופת. גם בסקר תנאי לימוד שנערך בשנה שעברה והתפרסם ב"הארץ", זכתה המכללה במקום הראשון. תוצאות הסקר פורסמו על ידי הנהלת המכללה בלוחות המודעות ברחבי הקמפוס. למעשה, התייחסות צינית של סטודנטים היא די נפוצה כאן. הם הרבו להתמרמר גם על דברים שלנו הם נראו בסדר גמור, ונראה לנו שזה ממש בון-טון כאן. זאת, בניגוד, למרכז הבינתחומי בהרצליה, למשל, שבו הסטודנטים ניסו לשכנע אותנו שהמקום מושלם. עניין של גאוות יחידה, לדעתנו, כי כשנשאלו מפורשות אם הם מתחרטים שבאו לכאן, רק 8% מתוך 170 הסטודנטים שסקרנו השיבו בחיוב, בדיוק כמו הממוצע הארצי.

המכללה נוסדה בשנת 1994, על ידי חבורה של אקדמאים יוצאי אוניברסיטת בר אילן אשר אליהם הצטרפו במשך השנים מרצים ממוסדות נוספים. המכללה היא עמותה פרטית, כלומר היא אינה מתוקצבת על ידי המדינה ומתקיימת בעיקר משכר הלימוד הנכבד (בין 24 ל-25 אלף ש"ח) שמשלמים הסטודנטים. כיאה למכללה פרטית, המכללה האקדמית נתניה מציעה תוכניות לימודים בתחומים מבוקשים במיוחד: משפטים, מדעי המחשב, מנהל עסקים, מדעי ההתנהגות, תקשורת, ובשני מסלולים ייחודיים לה: ביטוח, ובנקאות ושוק ההון. כמו כן, המכללה קיבלה לאחרונה אישור להענקת תואר BSc במסלול הנדסת תוכנה (התואר היחיד מסוגו הניתן במוסד אקדמי פרטי), וכן בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים – MBA. מועמד שמעוניין ללמוד במכללה צריך להיות בעל תעודת בגרות מלאה, בציון משוקלל של 86 ומעלה; חלק ממסלולי הלימוד דורשים בגרויות במתמטיקה או באנגלית, בהיקף של 4 יחידות לפחות.

הגשת הציון בבחינה הפסיכומטרית מומלצת, אך איננה בגדר חובה. בנתניה לומדים קרוב ל-3500 סטודנטים ומכהנים בה כ-300 חברי סגל אקדמי ועובדי מינהלה. הדירוג הכולל מציב את המכללה האקדמית נתניה במקום ה-12 מבין 31 מוסדות הלימוד שנסקרו, ובמקום השלישי מבין שש המכללות הפרטיות. התנאים והשירות במכללה זכו לשבחים רבים, וקיבלו ציון גבוה כמעט בכל היבט שנבחן, אולם היוקרה הנתפסת של המוסד (להבדיל ממדדים "קשים" יותר של יוקרה שבהם הצטיינה המכללה), ורמת הלימודים בו נמוכות יחסית לממוצעים של אוניברסיטאות ושל מכללות רבות, והן הפוגעות בדירוג של המכללה.

אקדמי: "מרצים מצוינים, סטודנטים בסדר"

כמעט כל הסטודנטים שריאיינו במכללה האקדמית נתניה ציינו לחיוב את העובדה שהמכללה אינה דורשת ציון פסיכומטרי כתנאי קבלה, שכן בעבור רבים מהם זה היה גורם משמעותי בבחירה במכללה כמוסד ההשכלה גבוהה שלהם. יש סטודנטים שבדיוק חזרו מהטיול אחרי הצבא, ולא הספיקו להיבחן לפני שנת הלימודים האקדמית; אחרים נבחנו ולא קיבלו ציון מספק, ויש גם כאלה שלא רצו לעבור את הבחינה הפסיכומטרית מטעמים אידיאולוגיים, או בלשונם "זה בכלל לא משקף"; גם אלה וגם אלה הגיעו ללמוד במכללת נתניה. להבדיל, יש גם סטודנטים שאינם מרוצים מדרישות הסף הנמוכות של המכללה, אף שהם עצמם נעזרו בהן על מנת להתקבל למוסד. סטודנט אחד התבטא בחריפות, באומרו: "לומדים כאן אנשים שיש להורים שלהם כסף לשלם את שכר הלימוד", ואחרת הציעה "להעלות את רף הקבלה, כי אחרת המצב רק יחמיר".

גם אם הסטודנטים אינם אחוזי התפעלות מהרמה האינטלקטואלית של חבריהם לכיתה, הם כמעט מאוהבים במרצים שלהם; רבים ציינו בפנינו שהם לומדים מהטובים ביותר, "טובים לפחות כמו באוניברסיטה". המכללה מרבה להשתמש ביוקרת המרצים כמקדם מכירות, וכבר בחוברת ההרשמה ייפגש המועמד עם רשימת חברי הסגל, בצירוף המוסד היוקרתי שבו למד. ההשקעה במרצים קיבלה גם זווית פחות חיובית, כאשר הדה-מארקר חשף תשלומים חריגים להנהלת המכללה, אולם מבחינת הסטודנטים שסקרנו יש תמורה לכסף הזה.

תוצאות הסקרים הראו שהמרצים בכל חוגי הלימוד במוסד נחשבים מעניינים; הם קיבלו במדד זה ציון של 3.6 (מתוך 5), הדומה לציון שקיבלו המרצים המוערכים של המרכז הבינתחומי, וגבוה יותר מהציונים שהתקבלו בכל האוניברסיטאות, למעט המנחים של האוניברסיטה הפתוחה. הסטודנטים מעריכים את המרצים שלהם כמומחים בתחומם, והתשובות שנתנו לסעיף זה בסקר דירגו את המרצים במקום השני מבין כלל המוסדות שנסקרו, אחרי הקריה האקדמית, עם ציון 4. איכות התשובות שנותנים המרצים לסטודנטים אמנם קיבלה ציון גבוה מהממוצע – 3.8, אבל נמוך דווקא יחסית לכמה מהמכללות הלא-פרטיות: במכללה האקדמית תל חי קיבלו המרצים ציון 3.9 במדד זה, והמכללות האקדמיות הדסה ותל אביב-יפו והדסה קיבלו ציון 4. המדדים האחרים שעשינו בהם שימוש מצביעים גם הם על סגל מובחר, מגוון ואיכותי.

הציון שהוא קיבל (1.2) מעמיד אותו במקום הראשון מבין המכללות, עם המכון הטכנולוגי חולון ועם המכללה האקדמית יהודה ושומרון. הטענה של הסטודנטים שהמרצים טובים לא פחות מהמרצים באוניברסיטה נכונה, כנראה, כי רוב המרצים לימדו באחת האוניברסיטאות במקור, גם אם מקום עבודתם העיקרי הוא מכללת נתניה. בנוסף, חלק מהמרצים מגיעים מהשורה הראשונה של העולם המקצועי, דבר התורם להעשרת עולם הידע והניסיון הפרקטי של הסטודנטים. למרות הנבחרת המוצלחת המאמנת אותם, הסטודנטים בנתניה אינם חשים שרמת הדרישות הלימודיות מהם גבוהה באופן בלתי נסבל. לרמת האתגר האינטלקטואלי העומד בפניהם נתנו ציון של 3.7, השווה בדיוק לממוצע במוסדות הלימוד שסקרנו. לעומת זאת, שעות הלימוד השבועיות שנדרשים הסטודנטים להשקיע מעבר לשעות הלימודים, 7.6, נמוכות באופן ניכר מהממוצע הארצי, העומד על 9.5.

בשיחות עם הסטודנטים למדנו, כי מדיניות הניפוי של המכללה נחשבת לסלחנית במיוחד, ואמירה רווחת היא שרק "חסימת גבייה" (מושג המתאר תלמיד שמתעכב בתשלום שכר הלימוד) יכולה להיות בעוכרי הסטודנטים החלשים. במדד היוקרה המכללה זכתה בנקודות חיוביות. המכללה מציעה כיום תואר שני (בלי תזה) במנהל עסקים, והוגשה בקשה למועצה להשכלה גבוהה להסמכה להעניק תואר שני במשפטים (LLM) ובמדעי המחשב (MSc). בנוסף, המכללה מקיימת כמה מכוני מחקר. ייתכן שהדבר יסייע עוד יותר בעתיד, כשהסטודנטים יוכלו להשתלב במכונים כעוזרי מחקר, אולם כיום הדבר אינו מקובל.

על הקשר אתנו

כפי שקרה עם כמה מוסדות שזעמו על החוצפה שלנו לדווח ולדרג, גם הנהלת מכללת נתניה הגיבה תחילה באיומים שהתחלפו בנכונות להידבר. במפגש של שעתיים עם ארבעה פרופסורים הצלחנו לעדכן את הסקירה ולהבטיח דיוק ואובייקטיביות. בסוף התהליך קיבלנו התייחסות מפורטת לסקירות על המוסד ועל מסלולי הלימוד במדריך.

כמה מילים של שקיפות:

שניים מחברי הנהלת החברה שלנו לומדים ומלמדים במכללה. גיא יריב היה מרצה מן החוץ, ועו"ד עמית גיטלי ז"ל היה בוגר כיתת המצטיינים.
כדי להבטיח כיסוי מאוזן הקפדנו שהם לא ישתתפו באיסוף המידע ובכתיבת הסקירות.