הטכניון הוא המוסד הראשון ללימודים גבוהים שהוקם בישראל (1924), ומאז ועד היום עברו בשעריו רבבות סטודנטים יגעים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. בטכניון לומדים יותר מ-12,000 סטודנטים, קרוב ל-9,000 מהם לומדים באחת התוכניות לתואר ראשון.

כפי ששמו מרמז, הטכניון מלמד בעיקר תחומים טכנולוגיים והנדסיים למיניהם: הנדסת חשמל, פיזיקה, ארכיטקטורה, וכיוצא בזה. עקב כך, חומר הלימודים בטכניון מעשי הרבה יותר מחומר הלימודים ברוב המוסדות האקדמיים האחרים. לעומת זאת, חשוב שתדעו שגם הטכניון שם דגש רב על לימוד, על מחקר ועל ייצור ידע תיאורטי, ולא רק מעשי. תנאי הקבלה לטכניון גבוהים עד גבוהים מאוד; שכר הלימוד בו שווה לשכר הלימוד באוניברסיטאות האחרות.

ריבוע 3לעומת הסטודנטים של יתר האוניברסיטאות, שרק 32.8% מהם ציינו את יוקרת המוסד כסיבה העיקרית לבחירת מוסד הלימודים, הסטודנטים של הטכניון מודעים מאוד ליוקרת המוסד שהם לומדים בו. 54% מהם ציינו את יוקרת המוסד כסיבה העיקרית לבחירתם. הם צודקים: בכל מקום עבודה בגודל מינימלי הקשור לתעשייה, תוכלו למצוא מהנדסים ובוגרי הטכניון. 48% בחרו בו בגלל איכות הלימודים הגבוהה, ולכן, הסטודנטים במוסד זה נוהגים לציין שהם לומדים בטכניון, עוד לפני שהם אומרים מה בעצם הם לומדים.

הטכניון זכה במקום השני בארץ בדירוג הכללי, אחרי האוניברסיטה העברית. מדד היוקרה המפורט בפסקה הקודמת הוא אחת הסיבות למיקום הגבוה. הטכניון נהנה גם מכמות מרשימה של סגל בכיר (ביניהם זוכי פרס הנובל הטריים, הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר), ומכמות עצומה של כספי תרומות ומענקי מחקר (התורמים לתקציב שמן ולתנאים המצוינים, אך לא די בהם כדי למנוע גירעון עתק).

רמת הלימודים הגבוהה אינה באה על חשבון חיי החברה, וגם כאן הציון מעולה – 66, המקום השני בארץ אחרי בן גוריון, גם אם חיי החברה כאן פחות "קוליים" מאשר במוסדות אחרים. מאפיין מיוחד של הטכניון הוא הומור עצמי מחודד, ומגוון עצום של בדיחות על המקום: "תבחר פקולטה וניתן לך כמה בדיחות שתרצה, אבל תשתדל לבחור את מדעי המחשב".

אקדמי: לרכוש כאן ידע זה כמו לשתות מברז של מכבי אש

ריבוע1 2הטכניון מונה לא פחות מ-18 פקולטות שונות, המתחלקות לשני סוגים עיקריים: פקולטות הנדסיות ופקולטות מדעיות. משך הלימודים הממוצע בפקולטות להנדסה הוא ארבע שנים, הפקולטה לרפואה דורשת שבע שנים ובפקולטות למדעים משך הלימודים הוא לרוב שלוש שנים (ישנן תוכניות ארבע שנתיות הנותנות BSc במקום BA גם במדעים).

הפקולטות ההנדסיות כוללות הנדסת אווירונאוטיקה וחלל (פקולטה ייחודית בארץ לטכניון), ביורפואית, ביוטכנולוגיה ומזון, כימית, אזרחית וסביבתית, חשמל (הנחשבת לפקולטה היוקרתית ביותר מבין פקולטות ההנדסה), תעשייה וניהול, חומרים ומכונות.

הפקולטות המדעיות כוללות ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה ופיזיקה. שתי פקולטות שנחשבות לבעלות אופי שונה מיתר הפקולטות במוסד הן הפקולטה לרפואה (הפקולטה שממנה יצאו זוכי פרס הנובל המוזכר לעיל), והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

כמו כן, בטכניון מתקיימים לימודים במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות. בשנה א' כל הסטודנטים של הטכניון לומדים פחות או יותר את אותו הדבר: מבואות במתמטיקה, בפיזיקה ובמחשבים. הם גם לומדים את זה בדרך כלל באותו המקום: בניין אולמן. הקורסים קשים מאוד, והוציאו לאולמן שם שנישא בחרדה. אל הבניין הנ"ל מתייחסים הסטודנטים בהומור מקברי בביטוי "מדד אולמן" (כמה תלמידים התייאשו וקפצו מהגג).

לדברי הסטודנטים הלומדים בו, הבחירה בטכניון כמוסד לימודים מצטיירת כמובנת מאליה, בעבור המתעניינים במדעים מדויקים ובטכנולוגיה. יש סטודנטים המציינים את הבחירה בטכניון כמבוססת גם על המוניטין הרבים בארץ ובחו"ל, שצבר המוסד. לא רק סטודנטים קוראים עיתונים, גם חוקרים מכובדים: אנשי אקדמיה מהטובים בתחומם מתנקזים לסגל ההוראה של המוסד, הנהנה גם מתקציבי מחקר כמעט בלתי מוגבלים ('הלוואי' אמר חבר סגל בכיר בטכניון בתגובה).

ריבוע2 1עדות לכך ניתן למצוא בעובדה שכל חזית מחקרית חדשה או פרופסור בעל תחום התמחות ייחודי מקבלים מיד מעמד של פקולטה. הטכניון מונה 18 פקולטות, שש יותר מהאוניברסיטה העברית, ופי שלושה מאוניברסיטת חיפה הסמוכה. חלק מהן זעירות (כמו הפקולטה להנדסת חלל ואווירונאוטיקה), ולא כולן היו מקבלות אפילו מעמד של חוג (או תוכנית) במוסדות אחרים.

הטכניון מטפח את הסטודנטים שלו ומעניק להם מלגות רבות (יחסית למוסדות אחרים בארץ) למימון הלימודים. סטודנט אחד טען ש"רמת הלימודים בטכניון זהה, לעיתים, לרמת הלימודים במוסדות טכנולוגיים אחרים, אבל בוגר הטכניון עדיין נחשב למבוקש יותר בשוק העבודה".

רמת הלימודים: קשה, קשה, אבל ברוסיה הסובייטית היה יותר קשה

סטודנטים הנכנסים בשעריו של הטכניון צריכים להיות מוכנים לעומס לימודים כבד, ולשעות ארוכות של תרגול בבית, למען הדיוק – 15.6 שעות שבועיות. ברוב הפקולטות יש להגיש עבודות ותרגילים כל שבוע. סטודנטית אחת ציינה, שהבחירה בטכניון כדאית אך ורק אם המועמד שוקל להמשיך את לימודיו לתארים מתקדמים ולפתח קריירה בתחום לימודיו. לטענתה, אם המועמד מנסה להשיג תואר ראשון בלבד, יש מוסדות אחרים בארץ שבהם קיימים אותם חוגי הלימוד, ובהם דרישות אקדמיות צנועות יותר ומערכת שעות עמוסה פחות.

הסטודנטים במסלולים שסקרנו בטכניון נמצאים במקום השלישי הכולל (אחרי מכללת תל חי ), ובמקום הראשון בין האוניברסיטאות, בדירוג האתגר האינטלקטואלי של לימודיהם, ונתנו לו ציון של 4 מתוך 5. עומס הלימודים מקשה על הסטודנטים לעבוד, ורק כ-50% מהם עושים זאת.

"מיותר לבוא עד לכאן, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בתל אביב טובה לא פחות, והציונים שם גבוהים יותר ומאפשרים קבלה לתואר שני גם בלי לירוק דם", אמר סטודנט שוויתר על לימודים בטכניון אחרי שנה אחת. סטודנטים לא מעטים הביעו מורת רוח מהירידה ברמת הציונים, שעמה נאלצו להתמודד עם תחילת הלימודים בטכניון. ציון 60 הוא סביר וציון 70 הוא הישג גם למי שהיו רגילים למאיות בתיכון, או כפי שניסח זאת סטודנט מתוסכל: "בתיכון הייתי הגאון של הכיתה, וכשבאתי לטכניון גיליתי שאני לומד עם כל הגאונים של כל הכיתות".

סטודנטים אחרים הביעו קורת רוח רבה מה"אנשים על רמה שעברו סינון קפדני", שאתם הם חולקים את ספסל לימודיהם. מי יודע, אולי אחד החברים לאותו ספסל יזכה יום אחד בפרס נובל…

נשירה: למי שמוכן להתמיד לא יתנו להיכשל

ריבוע1 3מדיניות הניפוי של סטודנטים מהטכניון אגרסיבית פחות ממדיניות הציונים. יש הסבורים כי החלק הקשה ביותר בלימודים בטכניון הוא הקבלה אליו. אחרי שמתקבלים הסטודנטים, הסיכוי שינופו הוא קטן. כל סטודנט זכאי לעבור כל קורס כמה פעמים שירצה, ולהיבחן פעמיים בכל קורס, כך שהקריטריון להדחה הוא בעצם הסיבולת של הסטודנט. רוב הסטודנטים שריאיינו ציינו שעשו כמה קורסים בפעם השנייה, וחלק עשו גם שלוש פעמים ויותר.

הסגל האקדמי איננו מאושר מהמדיניות הזו, שמשמעותה היא עומס וצפיפות נוספים. בין הסטודנטים יש הרואים בהזדמנות שניתנת להם לתקן את הישגיהם כלגיטימית וצודקת, ויש כאלה שחושבים שניפוי נוקשה יותר הכרחי לשמירה על רמת לימודים גבוהה.

ההשוואה לטירונות בגולני כמעט מתבקשת: קשה להיכנס, קשה מאוד כשאתה שם, אבל גם לא קל לעוף משם. רוב

סטודנטים אינם מעורבים במחקרים החשובים והמדוברים של הטכניון. הם יודעים שבמעבדות ובמכוני המחקר עובדים הפרופסורים החרוצים אולי על פרס הנובל הבא, אבל הלימודים אינם נותנים סיבה אמיתית (או אפילו הזמנה) לבקר שם. הקמפוס מנסה לעתים לשלב במחקר את הסטודנטים הצעירים, אבל העניין מסתכם בדרך כלל בתחרויות פופולריות שזוכות לחשיפה תקשורתית, כמו תחרות הפלת הביצה מהגג בלי שתישבר.

סטודנטים לתארים מתקדמים, לעומת זאת, נהנים ממשאבים עצומים (מלגות נכבדות וציוד מחקר ומעבדות המתקדם בעולם), ודוחפים קדימה מחקרים גדולים. מאסטרנטים רבים, למשל, מקבלים משרד משל עצמם (לשם השוואה, באוניברסיטת חיפה כ-20 סטודנטים לתואר שני, המשמשים גם כעוזרי מחקר או הוראה, חולקים שני חדרים קטנטנים).

מצוינות במחקר, חובבנות בהוראה

כמו חבריהם באוניברסיטאות, גם הסטודנטים של המסלולים שנסקרו בטכניון מרגישים כנראה כפרטים חסרי חשיבות בתוך מערכת גדולה. תוצאות הסקרים שהעברנו מציירות תמונה עגומה למדי: בצד מרצי האוניברסיטאות, זכו מרצי הטכניון לציון של 3 מתוך 5 על מידת העניין בהרצאות – הציון הנמוך ביותר בדירוג; בקטגוריה של טיב התשובות לשאלות הסטודנטים זכו לציון הנמוך ביותר – 3.3; המרצים של הטכניון דורגו גם כהכי פחות נגישים, בין המרצים של האוניברסיטאות, מעבר לשעות הקבלה הרשמיות (עם בר אילן).

ריבוע 3 1נקודה אחרונה לגבי המרצים של הטכניון: הם אמנם מדורגים במקום הראשון (המשותף עם העברית) בין האוניברסיטאות, בתחום המומחיות בחומר שאותו הם מלמדים, עם ציון של 3.7, אבל יש לציין שהמקומות הראשונים בדירוג הכולל בתחום זה תפוסים כולם על ידי מכללות (פרטיות ומסובסדות גם יחד). לנו נראה שהסטודנטים בטכניון הגיעו עם ציפיות גבוהות מעט יותר מהסטודנטים במכללות, כיוון ששני סוגי המוסדות חולקים סגל דומה מאוד בהרכבו.

מדד איכות הלימודים שלנו מקבץ את איכות ההוראה עם איכות הלמידה. בטכניון מדובר בשני עולמות נפרדים לגמרי – רמת הלימודים היא גבוהה מאוד, אבל לא בגלל המורים. שמענו תלונות רבות על מרצים "מעופפים", לא באים מוכנים לשיעור, יורים שקופיות ועוזבים את הכיתה. תלונה נפוצה היא על מרצים שמלמדים ברמה של תואר שני את הסטודנטים המסכנים בשנה ב'.

למעט מרצים כוכבים ספורים (כדוגמת מריו ליוויו: "מצבה של הפיזיקה המודרנית עגום. איינשטיין מת, הוקינג בכיסא גלגלים וגם אני לא מרגיש כל כך טוב הבוקר"), רמת הלימודים הגבוהה היא בזכות האנשים הלומדים, ולא בזכות האנשים המלמדים. היא נובעת מאיכות אנושית (המורכבת מאינטיליגנציה וממוטיבציה), מלמידה משותפת ומסיעור מוחות (המתקיימים בכל מקצוע בכל פקולטה), וממשאבי למידה כמעט בלתי מוגבלים (מעבדות, חוות מחשבים פתוחות מסביב לשעון, ספריות פקולטטיות, סיכומי שיעורים באינטרנט והרצאות מצולמות בווידיאו) .

כמות הסגל הבכיר המועסק בטכניון היא הגבוהה ביותר בארץ, הוא מציע תארים מתקדמים רבים בכל הפקולטות, מספר קורסי הבחירה הפוטנציאליים בו הוא 101 (המגוון הגדול ביותר בארץ), אך מספר מכוני המחקר – 44, הוא המספר הנמוך ביותר בין האוניברסיטאות (מן הסתם, בגלל ההתמקדות של המוסד בנושאים טכנולוגיים הנדסיים, שבהם כל מכון עולה הון).

תקציב הטכניון, אגב, קשה להשגה. אף שמדובר במידע גלוי האמור להיות נגיש לציבור, הטכניון עושה מאמצים ניכרים להסתיר אותו. כשניסינו להשיג אותו הפנו אותנו מהספרייה לדובר, מהדובר לשיווק, מהשיווק למדור כספים, ושם הסבירה לנו אחת העובדות ש"לא פרסמנו ואנחנו גם לא מתכוונים לפרסם" ולנו נותר לתהות מדוע.

תנאים ושירות: כמו עיר אוניברסיטאית אמריקאית

גובההקמפוס עצמו הוא ענק. גם אוניברסיטת תל אביב גדולה, אבל לחצות אותה ברגל לוקח לאדם ממוצע כ-15 דקות. כאן תזדקקו לרבע שעה באוטובוס כדי לעבור מצד אחד של הקמפוס למשנהו.

המשמעות של הגודל היא, שהסטודנטים פשוט אינם מכירים חלקים ניכרים מהקמפוס, וסטודנט לכימיה פשוט לא יכיר את האזור של הנדסת מכונות. מבחינה פסיכולוגית, גודלו של הקמפוס גורם לסטודנטים חדשים תחושה של הליכה לאיבוד במבוך, "כמו גוליבר בארץ הענקים".

הקמפוס הוא מעין משק אוטרקי המספק את כל צורכי הלומדים בו: יש בנק, דואר, סופרמרקט, קולנוע, פאב, חדרי כביסה, חדר כושר ועוד. אחד הסטודנטים אמר לנו, ספק ברצינות, ספק בצחוק, "אפשר להעביר פה ארבע שנים בלי לצאת משטח הקמפוס אפילו פעם אחת".

הטכניון ממוקם על גבול עיריית חיפה-עיריית נשר. הוא מזכיר במראהו עיר אוניברסיטאית בארצות הברית: פקולטות נפרדות משני צדי הרחוב הראשי, ביניהן מקשרים שבילים ומדשאות. כל בניין שייך לפקולטה אחרת, ונראה שעוצב על ידי אדריכל שונה, במטרה להקנות אופי ייחודי למבנים.

מרשימים במיוחד הם בניין הפקולטה למדעי המחשב, בניין הפקולטה לארכיטקטורה ובניין הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל. עושה רושם שכל פקולטה בטכניון מנסה להתחרות בפקולטות האחרות, לא רק על מעמד יוקרתי, על כספי מחקר ועל הישגים של סטודנטים ושל מרצים, אלא גם על מראה מיוחד ומושך.

התנאים הסביבתיים בטכניון – ניקיון, כיתות לימוד ועזרי ההוראה, המדשאות ושאר ירקות – הם הטובים ביותר בין האוניברסיטאות (3.9). מעניין לציין שאוניברסיטת חיפה, השוכנת מטרים מועטים ודקות מספר מהטכניון, קיבלה באותה הקטגוריה את הציון הנמוך ביותר בין האוניברסיטאות (3.1).

שירות: קשה, קשה, כמו ברוסיה הסובייטית…

השירות בטכניון לא זכה לשבחים מהסטודנטים. ברוב הפקולטות הלינו על שעות הקבלה המצומצמות ועל היחס ה"עוין". ובהתאם, רוב הפקולטות דורגו נמוך ביחס למוסדות אחרים מבחינת שירות. עם זאת, חלק ניכר מהפעולות ניתן כיום לעשות דרך האינטרנט, כלומר בלי תור או בלי מגע עם מזכירה. גם השירות מהאגודה המסייעת לסטודנטים הביא את הטכניון כמוסד לציון גבוה בהרבה מכפי שקיבלו הפקולטות בנפרד. לפיכך, מומלץ למועמד לבדוק לא רק את הדירוג הכלל מוסדי כאן, אלא גם את הפרק על הפקולטה הספציפית המעניינת אותו.

גתהליך ההרשמה לקורסים זוכה לשבחים רבים בקרב הסטודנטים מכל הפקולטות. לסטודנטים יש הזדמנות לשמוע הרצאות בכל הקורסים שבהם הם מתעניינים במהלך השבועיים הראשונים לשנת הלימודים, כדי לסנן (במידת האפשר) קורסים שלא מעניינים אותם או מרצים שאינם מרשימים אותם.

הרישום המחייב לקורסים מתבצע מאוחר יותר, וזוכה גם הוא לשבחים בשל מהירות ויעילות ההליך כולו. מזכירת ההרשמה הרשימה גם את הלקוח הסמוי שלנו, שנתן לה את הציון 4.6 ואת המקום השני בארץ, אחרי שלוחת אוניברסיטת דרבי. השירות המינהלתי בכללו זוכה לציון מעולה של 3.4, ולמקום הראשון בין האוניברסיטאות, והשירות המזכירותי מפגר אך במעט, עם ציון 3.5 ובמקום השני בין האוניברסיטאות, אחרי העברית. הטכניון מתאפיין בכך שסטודנטים לא מעטים מתחילים ללמוד בפקולטה מסוימת, עם כוונה לעבור אחרי השנה הראשונה לפקולטה אחרת, שאליה לא התקבלו. עם זאת, חשוב שתדעו כי המעבר בין פקולטות אינו תמיד פשוט וקל.

רבים מהסטודנטים שמבקשים לעבור פקולטה, לומדים שעות ארוכות בשנה הראשונה, ומצליחים להשיג ממוצע ציונים גבוה יחסית. אולם, הפקולטות בכלל, וגופי המנהל בפרט, מערימים קשיים על הסטודנט בשלבי המעבר. בעיקר בגלל הדרישות הגבוהות מבחינת ציונים.

ספריות

בטכניון יש ספרייה מרכזית אחת, ועוד 18 ספריות פקולטטיות, השוכנות במבני הפקולטה שלה הן שייכות. הספרייה המרכזית פתוחה עד שעות הערב המאוחרות, אולם רוב הספריות הפקולטטיות פתוחות עד שעות אחר הצהריים, וסגורות בימי שישי. הסטודנטים מרוצים מאוד ממגוון הפריטים וכנראה ש"יש מספיק לכולם", כי לא שמענו, אף לא מסטודנט אחד, תלונה בנושא.

מעונות

המעונות בטכניון רבים (13 סוגים), חלקם קרובים יותר למתקני הלימוד וחלקם מרוחקים, חלקם מיועדים לרווקים ולסטודנטים לתואר ראשון, וחלקם מיועדים לזוגות נשואים ולמשפחות – בדרך כלל סטודנטים לתארים מתקדמים. שכר הדירה נע בין כ-360 ₪ לחודש, לסטודנט הגר עם עוד שני שותפים, לבין כ-1500 ₪ למשפחות (זוגות עם ילדים) המתגוררות בקמפוס. בכל המעונות, בכל הדירות, יש מטבחון, מקלחת וחדר שירותים. ברוב המעונות יש גם שירותים כמו חדר כביסה, ספרייה, חדר כושר וכמובן – חוות מחשבים קטנה. הסטודנטים מרוצים מאוד מאיכות המעונות, והתחרות עליהם בכל שנה עצומה.

על הקשר אתנו

גובה אדריכלותאף שאין חוסר במועמדים הנרשמים לטכניון, המוסד עדיין נלחם להביא עוד סטודנטים. קיבלנו עדכונים מהפקולטות למדעי המחשב ולתעשייה וניהול, החל מהתיקונים הקפדנים והנוקדניים ("זה לא הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, אלא מזון וביוטכנולוגיה") ועד העקרוניים והמהותיים ("המדיניות המאפשרת לסטודנט לחזור על קורס כמה פעמים שהוא רוצה אינה נקבעת ברמת הפקולטה – זו מדיניות עקרונית של המוסד").

על רקע זה בלטה לרעה דווקא הפקולטה המבוקשת ביותר בטכניון: מזכירות הפקולטה לרפואה מסרה לנו ש"מתחתם לרמתה" להתייחס למדריך.

חברתי: חרשנים מגובשים עם אחלה אגודה

הדבר שהכי הפתיע אותנו בטכניון הוא הכמות והמגוון של חיי החברה בקמפוס. נראה לנו כמעט שחוששים לספר על כך, כדי שלא לפגוע ביוקרת המוסד. אמנם יש כאן הרבה חיי חברה "אלטרנטיביים" באינטרנט, ב-D&D, ברוסית ובערבית, אבל יש כאן מספיק חיי חברה 'שגרתיים' כדי לתת פייט לבן גוריון, הנחשבת למכה של חיי הקמפוס בארץ.

הסטודנטים מרוצים מתפקודה של אגודת הסטודנטים, ומציינים לשבח את מגוון הפעילויות החברתיות המוצעות להם. כשביקרנו בטכניון התרשמנו מהמגוון העצום של הפעילויות: סלסה, הרקדות, חוגים ומועדונים. בבית הסטודנט יש פאב, ושולחנות ביליארד, והטכניון גם מפעיל מועדון ספורט משוכלל. שביעות הרצון משירותי האגודה גבוהה ביותר – הציון 4, שהוענק לה על ידי הסטודנטים, הוא הציון הגבוה ביותר בארץ, הישג מרשים במיוחד כשאנו מדברים על מוסד ענק עם מספר עצום של סטודנטים שיש לשרתם.

הבעיה היא שהסטודנטים אינם יכולים ליהנות יותר מדי משירותיה הנאמנים של האגודה, בשל עומס הלימודים הרב, שאינו מותיר זמן רב לבילויים ולפעילויות חברתיות.

למרות מגבלות הזמן, ואולי דווקא מפני שהן לא משאירות בררה, הסטודנטים בטכניון חברותיים זה כלפי זה. סטודנט אחד העיד שלמרות חוסר ההיכרות המוקדמת אתם, רוב חבריו הטובים כיום הם מהפקולטה שבה הוא לומד, או מפקולטות אחרות.

הקשרים החברתיים מתחילים בעיקר בקבוצות לימוד משותפות, או במגורים המשותפים במעונות (21% מהסטודנטים גרים במעונות – המקום השלישי בארץ), ומשם מתפתחים לקשרים הגולשים מעבר לשעות הלימודים. הגיבוש החברתי, 3.1, דומה מאוד לממוצע הארצי, אבל הלמידה המשותפת עם חברים, 1.7, מזכה את הטכניון במקום הראשון בארץ בין האוניברסיטאות.

הסטודנטים פה ניחנו בהומור עצמי מפותח ומחודד, אולי זוהי רק יד המקרה ואולי זהו כישור הכרחי להישרדות בשלוש או ארבע השנים של הלימודים במוסד. בכל מקרה, הם סיפקו לנו הגדרות מדויקות כמעט בכל נושא ("מחנה עבדים", "כלא לארבע שנים" הן רק חלק מהן), שפע של ציטוטים עסייסים ומאגר בדיחות עצמיות בלתי נדלה. כמה דוגמאות עסיסיות במיוחד: לדוגמה, מהי ההגדרה של הטכניון? מקום המפגש של המרובעים והעקומות…

דמוגרפיה: נחנחי העולם התאחדו

מה דעתכם ללמוד עם הרבה גברים צעירים לא מקומיים? אם זה נשמע לכן (וגם לכם) טוב, מהרו והירשמו.

מבחינה דמוגרפית, הטכניון הוא בין המוסדות האקדמיים היחידים בארץ שיש בו רוב גברי מובהק – כ-60% מכלל הסטודנטים הם גברים. כמו כן, גילם הממוצע של הסטודנטים בטכניון נמוך יותר מהגיל הממוצע בסוגי המוסדות האחרים – בין 20 ל-21 שנים בלבד- כנראה בשל ריבוי העתודאים במוסד. לבסוף, בטכניון אוכלוסייה גדולה מאוד של עולים מחבר העמים (ברה"מ לשעבר) – כ-20% מהסטודנטים.

גם אם בחלק מהפקולטות יש איזון (תעשייה וניהול) או אפילו רוב נשי (רפואה, ביוטכנולוגיה וכמובן הוראת מדעים), עדיין הסיכוי למצוא שידוך הוא טוב בהרבה לבחורות. הטכניון מוכר על ידי הלומדים בו ועל ידי העולם החיצוני (הכולל מעסיקים) כמוסד המקדם מוביליות חברתית, ולכן מושך גם אוכלוסייה גדולה של עולים חדשים מחבר העמים, ובני מיעוטים.

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

בניין אולמן, קריית הטכניון
חיפה 32000
טלפון: 8292529 – 04

הקמפוס מוצף בעתודאים, שהם מעמד חברתי משל עצמו. מצד אחד, הם ה"ילדים" של המוסד, הסטודנטים המבוגרים יותר מסתכלים מלמעלה על מידת הלחץ וההשקעה שלהם. מצד אחר, כמעט כל סטודנט לא-עתודאי שדיברנו אתו ציין בהערכה את הנכונות שלהם ללמוד ולהשקיע הרבה כל כך בגיל צעיר כל כך. בטכניון, שם כולם נחשבים לחכמים, העתודאים נחשבים לחכמים שבחכמים.

אנחנו גילינו בטכניון חיי חברה פעילים ביותר – המון חנונים, נכון, אבל נמצאים ביחד ומבלים. רבים מהסטודנטים בטכניון (ובייחוד מהעתודאים), גם שייכים לתת-תרבות פריקית של מדע בדיוני, המונה כמה קבוצות, כמו מעריצי טולקין, מועדוני חלל למיניהם (מלחמת הכוכבים, למשל), מעריצי באפי ושחקני D&D.

גם החיים הווירטואליים כאן שוקקים, וכמעט לכל אחד כאן תהיה דעה במאבק בין לינוקס למיקרוסופט, או בין האקרים Whitehats לאלה שבצד האפל. הדעות לגבי קיומן של קליקות (קבוצות חברתיות) בפקולטות השונות – חלוקות. יש הדוחים מכל וכל טענות לגבי קיומם של תאים חברתיים, וסבורים ש"כולם מסתדרים עם כולם". לעומת זאת, יש סטודנטים המרגישים שהפקולטה שבה הם לומדים, כמו המוסד כולו, מתחלקת לתאים לאומיים (ערבים-יהודים), אתניים (עולים חדשים-ותיקים) ועוד. אחד הסטודנטים הערביים אמר ש"לא כל החברים שלי הם ערבים, אבל כל הערבים הם חברים שלי".