תואר בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע – המרכז האקדמי לב

מכון לב הוא מכללה דתית, המשלבת לימודי קודש וחול ומקבלת גברים דתיים בלבד. מוסד לימודים זה שונה מרוב המוסדות המופיעים בספר, ואם לא שמעתם על מכון לב בעבר, כדאי לקרוא תחילה את תיאור המוסד בפרק הרלוונטי. החוג לחשבונאות כאן הוא ייחודי, בכך שהוא אינו משלב את החשבונאות עם כלכלה, אלא דווקא עם הצד המיחשובי של העיסוק בחשבונאות. כמו בשאר החוגים במכון לב, גם בחוג לחשבונאות אין חופשת קיץ, אלא הלימודים מתנהלים ברצף לאורך כל התואר. המסלול עצמו אינו מהמצטיינים במדדים המסכמים של נו (19 מתוך 100 ביוקרה, 63 בהוראה – שניהם נמוכים יחסית), ונראה שהאופי הדתי של המכון הוא הסיבה העיקרית לבחור בו.

אקדמי: חומר הלימודי מחובר למציאות היום-יומית

הלימודים בחוג לחשבונאות ניהולית ומערכות מידע במכון לב נמשכים שלוש שנים וחצי, בשעות הצהרים והערב (הבקרים קודש ללימודי קודש). על פי אתר האינטרנט של החוג, מי שימשיך לשנה נוספת, יזכה לפטור ממבחן נוסף של מועצת רואי החשבון (בנוסף ל-12 הפטורים שמקנה התואר עצמו). שנה זו היא שנת השלמה במסים, בחשבונאות פיננסית ובביקורת, ובה מכינים את התלמידים לקראת שני המבחנים הנותרים להסמכה. בדומה למסלולים אחרים, גם כאן הסטודנטים מרוצים הרבה יותר מהמרצים לחשבונאות, מאשר מהמרצים ביתר המקצועות. המרצים לחשבונאות עוסקים בראיית חשבון כמקצוע, ו"מעבירים פנטסטי" את חומר הלימוד; חלקם מרצים גם באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר אילן. המרצים במקצועות האחרים מוצלחים פחות – הם אינם מיטיבים להסביר את החומר, ולעתים קרובות אפילו אינם מנסים לעשות זאת, אלא מסתפקים בפתרון התרגילים על הלוח – "שבלונה במקרים מסוימים", מתאר זאת אחת התלמידים. עם זאת, נראה שהסטודנטים מתייחסים בעיקר למרצים לחשבונאות כשהם באים לתת ציונים למסלול -3.8 במדד העניין, ו-4.1 כששאלנו האם המרצים יודעים לענות, שניהם מעל הממוצע ה"חשבונאי".

בהרצאות אין מתנהלים כמעט דיונים או ויכוחים, ורובן מתמקדות בהכתבת החומר. המסלול במכון לב נמנה עם המעטים שבהם הסטודנטים מעדיפים את ההרצאות על התרגילים, אולי מפני שדווקא בהרצאות המרצים חוזרים על החומר. אחד הסטודנטים אמר לנו: "עדיף שהמרצה ירצה והמתרגל יתרגל, אבל כאן זה הפוך". הפן החיובי – החומר עצמו, בין שהוא מועבר בהרצאה או בתרגול, נחשב על ידי הסטודנטים למעשי מאוד, או כפי שכתב אחד מהם: "כל קורס שלומדים משמעותי גם לחיי יום יום", הערה שנתקלנו בה כמה פעמים בניסוחים שונים. כמו בשאר החוגים במכון, היחסים בין הסטודנטים ובין הסגל קרובים ולא פורמליים, ואפשר להיעזר במרצה אחרי השיעור. הציון בסקר על גישה בלתי פורמלית עומד על 4.1, אכן גבוה למדי. עם זאת, יש נקודה כאובה: החוג לחשבונאות ומערכות מידע הוא היחיד במכון ששמענו בו טענות על "יחס מפלה מצד המרצים" כלפי הסטודנטים האתיופים, קבוצה שהמכון מקדיש משאבים רבים כדי למשוך ולקדם, ותלמידיה הם חלק נכבד מסך הסטודנטים במוסד.

מבין חוגי הלימוד הקיימים במכון לב, החוג לחשבונאות ומערכות מידע נחשב לקל יחסית. סיבה אפשרית לכך: תלמידי המסלול שסקרנו לומדים בממוצע 9.1 שעות שבועיות בבית, נתון אופייני לתחום, אך בהחלט פחות מהסטודנטים להנדסת תעשייה וניהול (10.1), או מהסטודנטים להנדסת אלקטרוניקה (15.2) במכון עצמו. בנוסף, לא בכל הקורסים חובה להיות נוכח, אם כי דווקא באלה שאפשר להפסיד יש לעתים קרובות חובת נוכחות. בכל זאת, יש סטודנטים ש"לא נכנסים בכלל, ומסתדרים". בשל השילוב של לימודי קודש וחול, הלימודים עמוסים ואינטנסיביים, ואינם מאפשרים לשלב עבודה עם הלימודים.

הבחינות בחוג הוגנות, לדעת הסטודנטים, אך עם זאת הם מציינים, שהבחינות אינן מיטיבות תמיד להבחין בין מי שיודע ובין מי שאינו יודע – "בעיקר בגלל בעיית העתקות". מי ששולט בחומר הלימוד יעבור ויצליח, ולמי שאינו שולט בו "גם יש סיכוי טוב". חלק מהסטודנטים חוזרים על חומר הלימודים רק לפני המבחנים, אך יש גם "חרשנים שלומדים לקראת כל שיעור, עם ממוצע מעל 90". הסטודנטים מספרים גם שהחרדים משקיעים יותר שעות לימוד, אך הלימוד האינטנסיבי אינו מתבטא בציוניהם, בשל הנחיתות היחסית שלהם במתמטיקה. הלימודים נעשים קשים יותר ככל שהשנים עוברות. ממוצע הציונים של הסטודנטים בסקר שלנו משקף את הקושי, והוא עומד על 80.4, מהנמוכים יותר שבהם נתקלנו בחשבונאות.

תנאים ושירות: דעות לכאן ולכאן

על מזכירות החוג הסטודנטים קבעו ש"או שמתרחקים ממך או שמסדרים לך הכול". באופן כללי, בחוג לחשבונאות כמו ברוב החוגים במכון, הסטודנטים מרגישים שמכירים אותם, מתעניינים בהם ורוצים לסייע להם. לעומת זאת, ציון המזכירות בסקר היה 2.8, לא ממש מהגבוהים. עם זאת, במכון לב יש גורם מסייע שלא קיים במקומות אחרים – חונך: סטודנט מתחיל שנתקל בבעיה יכול לפנות אל החונך שלו, שינסה לעזור לו כמיטב יכולתו, ובמקרה הצורך יפנה אותו הלאה. על הקמפוס שמענו דעות שונות ומשונות, החל מ"אחלה קמפוס", דרך "בגדול אין תלונות, אבל תמיד ניתן לשפר" ועד "מנוהל כמו שמנהלים קיוסק". עם זאת, רוב דיווחי הסטודנטים נעים בטווח שבין סביר פלוס לבין טוב מאוד. הציון שניתן לתנאים במקום בסקר הוא 3.3, קרוב מאוד לממוצע, וזהה לתוכנית ירושלמית לא פחות נחשבת – זו שבאוניברסיטה העברית.

חברתי: ערב רב, אך כל אחד מוצא את מקומו

כפי שניתן לצפות ממוסד לימוד קטן, שהסטודנטים שלו מבלים שעות ארוכות כל כך ביחד, הסטודנטים של מכון לב מכירים היטב זה את זה, בלי קשר לחוגי הלימוד שהם שייכים אליהם. "איכות החברה ברמה גבוהה", מדווח סטודנט, ואולי בגלל זה הם אוהבים ללמוד יחד – עם 1.5 חברים בשבוע, יותר מאשר במסלולים האחרים בתחום; אולי זו גם חלק ממסורת הלימוד הדתית ב'חברותא'. מלבד האמונה, מה עוד מאפיין את תלמידי המסלול? באופן לא מפתיע, מצאנו כאן הרבה חבר'ה נשואים (42% מהנסקרים שלנו). בנוסף, זה כנראה המסלול הכי לא לחוץ בתחום – רק 18% מתלמידיו תיארו כך את חבריהם, ובהמשך לכך, זה גם מסלול ממש לא תחרותי: 12% הגדירו כך את שותפיהם ללימודים.

הקבוצות החברתיות במכון ברורות ומוגדרות היטב: חרדים, עתודאים, דתיים-לאומיים, אשכנזים, ספרדים, ועולים מצרפת, מחבר העמים ומאתיופיה (זה המסלול שבו מצאנו הכי מעט ילידי הארץ). רוב הסטודנטים מעדיפים לבלות את זמנם בעיקר עם חברי הקבוצה שלהם. מדד הגיבוש בסקר משקף את הפיזור; אף שמדובר במקום קטן, החבר'ה נתנו ציון נמוך יחסית לגיבוש – 3. ועדיין, הסטודנטים אינם סובלים מכך – "אני מוצא את מקומי", אמר לנו אחד מהם, ונראה שבאמת כל אחד מוצא פה את החברים שמתאימים לו.