דירוג שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל

עדכון 2022 – סוף הדרך של שלוחת דרבי בישראל

הסוף של שלוחת דרבי – מל"א נמכרת בחלקים ל-4 מכללות

שלוחת אוניברסיטת דרבי הפסיקה לפעול סופית ב-2019 לאחר מסלול התפרקות ארוך ומפותל.

לאחר שבשיאה (2003) הפעילה השלוחה 7 מרכזי לימוד ברחבי הארץ התכנס המוסד בהדרגה לשני מרכזים עיקריים:  ברמת אפעל ובאזור הצ'ק פוסט בחיפה.  אלו המרכזים שאותם סקרנו בזמנו, ועליהם התבסס הדירוג המקורי.

הלחץ הציבורי לסגור את השלוחות הזרות, שהוכיחו עצמן עם השנים כ'בתי חרושת לתעודות' הגיעה בסוף גם לשלוחת דרבי – הגדולה, ואולי גם הרצינית, מכולן.  משנת 2009 הפכה בהדרגה השלוחה לשתי מכללות פרטיות:  מרכז הלימוד באפעל עבר לאור עקיבא ופעל תחת השם 'המרכז ללימודים אקדמיים' ואילו מרכז הלימוד בצ'ק-פוסט עבר לקמפוס הנמל בעיר התחתית ופעל תחת השם 'המרכז האקדמי כרמל'.

שני המוסדות לא הצליחו להתרומם, בין השאר כי כמוסדות ישראלים נאלצו לעמוד בסטנדרטים האקדמיים הישראלים, שהיו גבוהים בהרבה מאלו שנדרשו מאוניברסיטת האם (ר' הסיפור על שיעורי הוידאו בהמשך).

ראשונה נסגרה מכללת כרמל, שמלכתחילה היתה חלשה יותר.  משפחת ביתן, שניהלה את השלוחה, הצליחה להביא למכללה החדשה נשיא עם קליבר אקדמי רציני ביותר, פרופ' יחזקאל טלר, המשנה לראש המל"ג. אבל הספיקו לטלר כמה שבועות במכללה כדי לראות לאן מועדות פניה ובאוקטובר 2011 הוא עזב את המכללה והתמנה לנשיא מכללת גורדון. פרופ' ביגר שהחליף אותו לא הצליח להביא סטודנטים ומרצים בכמות ואיכות מספקת. ב-2016 אסרה המל"ג על המכללה לרשום תלמידים חדשים וב-2019 היא נסגרה.

המרכז ללימודים אקדמיים דווקא הצליח ליצור מאסה של תלמידים ומרצים, ובשנה"ל 2018 למדו בו כ-3,700 סטודנטים.  אבל כשלים פיננסים, שמקורם כנראה בהתחייבויות שהורישה השלוחה למכללה הביאו אותה לפשיטת רגל ב-2019.  מל"א נרכשה בידי 4 מוסדות אקדמיים כשכל בית ספר עבר למוסד אחר:  תוכניות הלימוד לתואר ראשון במנהל עסקים, פסיכולוגיה וניהול הבריאות עברו למרכז האקדמי רמת גן וכיום הם מהווים את עיקר התוכניות שלה. בית הספר לחינוך עבר בחלקו למכללה למנהל ובחלקו לקריה האקדמית, וניהול הבריאות עבר למרכז האקדמי פרס. ב-2020 חדלה המכללה לפעול.

הסקירה המקורית מ-2015 – השלוחה הכי פחות גרועה

הביקוש הגובר בישראל לתארים אקדמיים מושך אליו לא רק את תשומת לבם של יזמים ושל אקדמאים ישראלים, אלא מעורר עניין גם בקרב מוסדות לימוד מחו"ל. בעקבות החלטה של המועצה להשכלה גבוהה משנות התשעים, כמה מוסדות זרים פתחו שלוחות בארץ, ובהן הם מלמדים לפי תוכניות הלימודים של המוסד שממנו באו. עם שלוחות אלה נמנית שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, שנוסדה ב-1997.

האוניברסיטה האם, כשלעצמה, מדורגת בארץ מולדתה (בריטניה) במקום ה-80 מבין 100 האוניברסיטאות המובילות באיים הבריטיים (לפי דירוג 2005 של ה-(Guardian. החוג לפסיכולוגיה זכה במקום 82, והחוג למינהל עסקים מדורג במקום 37.

השלוחה בישראל מלמדת חמישה תחומים: מינהל עסקים, מחשבים, פסיכולוגיה, חינוך ותיירות. במהלך שנות פעילותה צמחה השלוחה והפכה להיות הגדולה מסוגה בישראל. כיום, לומדים בדרבי כ-3000 סטודנטים בחמשת מרכזי הלימוד הפרוסים ברחבי הארץ: ירושלים, חיפה, כפר סבא, ראשון לציון ורמת אפעל. אנו ביקרנו בשניים מתוך חמישה סניפים אלה: סניף חיפה וסניף רמת אפעל. במהלך שש שנות הפעילות בארץ סיימו את לימודיהם כ-10,000 בוגרים.

חשוב לזכור, שהתואר שמעניקות שלוחות האוניברסיטאות הזרות אינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה כתואר ישראלי. כלומר, המל"ג מפקחת על תוכניות הלימודים ועל רמת הלימודים האקדמיים בשלוחות, באופן שונה מהפיקוח על תוכניות הלימודים במוסדות ישראליים.

הנהלת השלוחה ציינה שפנתה למל"ג והודיעה שהיא מוכנה שיוטל עליה פיקוח אקדמי, מעבר לפיקוח הקיים היום בחוק. המוסדות האקדמיים הישראליים מכירים בתואר של השלוחה: בוגרים של דרבי למדו ולומדים באוניברסיטאות ישראליות לתארים מתקדמים.

חברה, ולימודים אקדמיים, בע"מ

שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל היא מוסד פרטי לגמרי. בניגוד למכללות הלא מתוקצבות, כמו נתניה או המכללה למנהל, שהן עמותות, שלוחת אוניברסיטת דרבי היא חברה בע"מ.

שכר הלימוד בדרבי עומד על כ-20,000 ₪ לשנה, אך בניגוד לכל מוסד לימוד אחר המופיע במדריך, הניסיון לברר מהו שכר הלימוד בשלוחה באמצעות אתר האינטרנט שלה לא יוביל אתכם רחוק – האתר מצליח לספק הסברים מפורטים בקשר למלגות אפשריות, לפרישת תשלומים ולהסדרי התשלום בלי להזכיר, ולו פעם אחת, את הסכום שהסטודנט יידרש לשלם.

מועמד המעוניין להתקבל ללימודים בשלוחה יידרש להציג תעודת בגרות מלאה אם הוא צעיר מגיל 30, ואם עבר את גיל 30 – תעודה המעידה על כך שהשלים 12 שנות לימוד ציון פסיכומטרי אינו נדרש, ובאופן מפתיע לגבי מוסד שמלמד חלק ניכר מהשיעורים באנגלית, אין נדרשת רמת סף באנגלית (נרחיב על כך בהמשך).

גם קבלת הפנים שנערכה לנו בסניפי המוסד נתנה פירוש חדש למילה "פרטי". ההנהלה בשלוחת חיפה הייתה זהירה מאוד, ולא נתנה אמון במישהו זר שבא לפזר שאלונים. בשלוחת רמת אפעל נקראו הסוקרים שלנו למשרד המנהלת, שם הוסבר לנו בתקיפות אדיבה ש"בלי אישור לא נכנסים לפה, לבית שלנו, ובטח שלא פונים לסטודנטים שלנו". נאלצנו להשלים את הסקרים ואת הריאיונות מחוץ לבניין. מעניין לציין שבסקרים ובראיונות שערכנו קיבלנו את הרושם שהסטודנטים עונים כדי להגן על המוסד שבו הם לומדים, ואינם מביעים את דעתם האישית עליו.

אקדמי: המוסד לעובדי מדינה

כאמור, שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל פועלת ברישיון של המועצה להשכלה גבוהה, אולם התואר שיוענק ללומדים בתום לימודיהם הוא תואר אקדמי של אוניברסיטת דרבי באנגליה (תואר בריטי), ואינו תואר אקדמי ישראלי.

כמו חלק מהמכללות הפרטיות (הקריה האקדמית, למשל), גם שלוחת אוניברסיטת דרבי שואפת כאידיאולוגיה לאפשר לסטודנטים לשלב לימודים עם עבודה במשרה מלאה. בסקר שנעשה בקרב הסטודנטים בשלוחה, נמצא שיותר מ-90% מהם משלבים עבודה ולימודים. אחד השיקולים ללמוד בשלוחה, יותר מבכל מוסד ישראלי שסקרנו, הוא שעובדי מדינה (ורבים, רבים מהסטודנטים כאן הם עובדי מדינה) מקבלים תוספת שכר כאשר הם מסיימים תואר אקדמי, ובדרבי הם חשים שיוכלו לעשות זאת בלי להקריב את מקום העבודה: "ימי הלימוד הקבועים, מערכת השעות הנוחה והקרבה למרכז הלימוד".

בדרבי הסטודנט יכול לבחור את הימים שבהם ילמד. לאחר שבחר, מערכת הלימודים נשארת קבועה לכל אורך תקופת הלימודים. כמו כן, מערכת השעות מובנית מראש ומוכתבת לסטודנט, ואין קורסי בחירה. הלימודים מתקיימים בשעות אחר הצהרים והערב בימי חול, ובשעות הבוקר בימי שישי. כמו כן, קיימת אפשרות ליום לימודים מרוכז בחלק ממסלולי הלימוד. הלימודים מתקיימים במהלך כמה סמסטרים רצופים: ניתן לסיים תואר בשישה סמסטרים (שנתיים) ולהשתתף בשלושה מפגשים שבועיים, או בתשעה סמסטרים (שלוש שנים) עם שני מפגשים שבועיים.

בעיקרון, כדי להמשיך בלימודיו, חייב סטודנט בדרבי בשנה הראשונה לעמוד בהצלחה בכל הבחינות, ולהגיש את המטלות בכל הקורסים, והוא אינו יכול להמשיך ללמוד אם נכשל ביותר משני קורסים. בפועל, הסטודנטים יכולים לדחות מועד הגשה של עבודה, הם יכולים לגשת לבחינה במועד הנוח להם, וגם אם נכשלים, יש אפשרויות רבות לתקן את הכישלון, גם הן על פי נוחותם של הסטודנטים.

הוראה מרחוק: כשהלוויין משיג את רמת האנגלית

לפי דרישת המועצה להשכלה גבוהה, כ-30% מההרצאות בדרבי מועברות על ידי מרצים השייכים לסגל האוניברסיטה האם, כלומר – בשידור לווייני אינטראקטיבי, בזמן אמת, לכיתות הלימוד ברחבי הארץ, באנגלית.

אף שמתכונת זו מרשימה מאוד טכנולוגית, היא בעייתית מאוד בעבור סטודנטים שרמת האנגלית שלהם איננה בשמים. למעשה, אוניברסיטת דרבי אינה מציבה בפני המועמדים ללימודים שום דרישות בנוגע לרמת האנגלית שלהם; רבים מאלה שדיברנו אתם הצהירו כי כמעט אינם מבינים את ההרצאות באנגלית, ומחכים לתרגיל בעברית. יש בהחלט מקום לתהות, עד כמה חשוב מבחינת הנהלת השלוחה שהסטודנטים יבינו היטב את חומר הלימודים, בעיקר כיוון שרבים כל כך מהם היו מחוץ לכיתה בזמן הרצאות הווידיאו. הם מגיעים, נרשמים (חובת נוכחות), ואז יושבים ומנמנמים בכיתה (לפי דברי מרצה שאתו שוחחנו), או פשוט יוצאים החוצה.

בזמן ההרצאות האינטראקטיביות נוכח בכיתה מרצה ישראלי, וכל הבחינות והמטלות באותם הקורסים נכתבות ומוגשות לאותו המרצה, בעברית. לדברי הסטודנטים המרצים הישראליים מעניינים למדי (הסטודנטים נתנו להם ציון של 3.5, הגבוה מהממוצע בכלל מוסדות הלימוד שנסקרו) ומשיבים היטב לשאלות הסטודנטים (3.9 – שוב, ציון זה גבוה יותר מהממוצע בכלל מוסדות הלימוד), אולם הנתון המרשים יותר הוא נגישות המרצים, שקיבלו את הציון הגבוה  בארץ – 4.3. גם בריאיונות שערכנו הצטיירה תמונה של סגל חביב ונגיש, אך כאמור, התוצאות שהתקבלו עשויות להיות מוגזמות מעט ויש להתייחס אליהן בזהירות רבה.

היוקרה של אוניברסיטת דרבי היא מדד הנתון לפירוש. קיימת דעת הציבור, המניחה כי מדובר במוסד בעל דרישות אקדמיות מינימליות, המעניק תעודות שאין מאחוריהן ידע אקדמי מעמיק מדי (נראה שגרסה זו אינה עושה לדרבי עוול גדול…).  לעומתה קיימת דעתם של הסטודנטים של דרבי, שהיא ההפך מן הגישה הרווחת. בשל שיטת הלימוד באמצעות שידורי לוויין, חלק מהמרצים בדרבי הם בריטיים והם שייכים לסגל הקבוע של האוניברסיטה האם, ויתר המרצים ישראליים.

רוב המרצים הישראליים בעלי תואר שני ורק מיעוטם בעלי דוקטורט; רובם המוחלט מרצים בהיקף חלקי ועבורם הוראה באקדמיה היא דרך להשלמת הכנסה, ולא דרך חיים. כמותית המחקר שלנו הראה שהסגל באוניברסיטת דרבי הוא הסגל הבכיר פחות בארץ. השלוחה מציעה תוכניות לתארים מתקדמים כמעט בכל המסלולים שאותם היא מלמדת, וגם כאן מדובר בתואר בריטי ולא ישראלי, כך שפיקוח המל"ג על הנעשה בה שונה מהפיקוח הרגיל על מוסדות ישראלים. בנוסף, אף שדרבי עורכת מחקרים היא דואגת לפרסם את תוצאותיהם בעיקר בעיתונות היומית ופחות בכתבי עת אקדמיים. השלוחה אינה מפעילה אפילו מכון מחקר אחד.

כשסקרנו את הסטודנטים, 17% מהם ענו שבחרו בדרבי כמוסד הלימודים שלהם בגלל איכות הלימודים, שיעור מהנמוכים בארץ. כמו כן, האתגר האינטלקטואלי העומד בפני הסטודנטים, לתחושתם, דומה לממוצע בכלל מוסדות הלימוד שסקרנו – 3.7, אבל מספר שעות הלימוד השבועיות בבית הוא כמעט הנמוך ביותר בארץ – 5.7 שעות, שיא שלילי שרק הסטודנטים של מכללת שערי משפט מצליחים ל"התעלות עליו" עם 3.7 שעות לימוד שבועיות בלבד.

השירות לסטודנט: מקשיבים לכל בקשה

"אוניברסיטת דרבי מתייחסת לסטודנט כאל לקוח", כך טוענת אמנת השירות של השלוחה.

בין השירותים המיוחדים שמציעה השלוחה נמנים רכזת למידה, המסייעת לכל סטודנט במהלך לימודיו בכל הקשור למגע עם הסגל האקדמי ובעיות אישיות, מתן גישה לחומרי למידה על גבי תקליטורים ובאתר האינטרנט של השלוחה וספריות לימוד מקוונות. גם השירות הניתן במוסד הוא מן הטובים בארץ.

הלקוחות הסמויים שלנו שהתקשרו למזכירת ההרשמה של המוסד קיבלו מענה מהיר, מקצועי ואדיב. השירות בשלוחה קיבל את הציון הגבוה ביותר בארץ: 4.7 (המשותף לדרבי ולמכללת כנרת). ככלל, 35% מהסטודנטים בדרבי בחרו בשלוחת אוניברסיטה זו כמוסד הלימודים שלהם בשל השירות המצוין הנודע שלו, עובדה הממקמת את דרבי, גם כאן, במקום הראשון בארץ בתחום זה. שירות המזכירות השוטף, לעומת זאת, קיבל ציון ממוצע בלבד האופייני למכללות ציבוריות – 3.6, מעט פחות מהמכללה להנדסה בתל אביב (אפקה) וממכללת עמק הירדן, עם 3.7.

התנאים בקמפוס: עסקי. אבל של ארוחה עסקית, לא של מחלקת עסקים

לעומת השירות המצוין, תנאי הלימוד במוסד נופלים בהרבה מאלה שהיינו מצפים להם ממוסד לימודים בכלל, ומכזה שגובה 20,000 ש"ח לשנה בפרט. שני סניפי שלוחת אוניברסיטת דרבי שבהם ביקרנו אינם נראים כמו מוסדות להשכלה גבוהה. אפשר לטעון שזה טוב ואפשר לטעון שזה רע, אבל המיקום החבוי כמעט של שניהם – סניף חיפה באזור התעשייה, קומה שנייה מעל הסופר (הכניסה מהחניון), וסניף רמת אפעל שנבלע בתוך קומפלקס עצום של מרכז השתלמויות – אומר דרשני.

הבניין בשלוחה החיפאית מחוסר כל פן אישי. הוא מצוי בסביבה מלוכלכת בצומת הקריות (הצ'ק פוסט). אין במבנה דבר אחד מושך: הקירות לבנים וחשופים, רצפת הקרמיקה אפורה וקרה, והמסדרונות אינם מאווררים. פה יש מזרקת מי שתייה ("קולר") אחת או שתיים, שם מכונת צילום, כיסאות, שולחנות, ומעט כורסאות. המקום משדר קור, חוסר יוקרה והיעדר מגע אישי, המנוגדים כל כך למסר שהאוניברסיטה רוצה להעביר. יש מזנון אחד עם תפריט מוגבל, ספרייה קטנה וחדר מחשבים. הציוד כל כך מוגבל שבשיעורי סטטיסטיקה רק למחשב של המרצה מותקנת תוכנת SPSS ושאר הסטודנטים רק צופים בו.

בקמפוס באפעל שוכנים סוציאליזם וקפיטליזם בכפיפה אחת. השלוחה הישראלית של אוניברסיטת דרבי האנגלית בחרה למקם את הקמפוס הראשי שלה באחד המעוזים של תנועת העבודה. במקורו נבנה המקום כמוסד להכשרה רעיונית לחברי תנועת הקיבוץ המאוחד. המקום מזכיר קיבוץ; מפוזרים בו מדשאות רחבות, בנייני ציבור ובתי מגורים. אחד המחברים של מדריך זה עוד זכה להשתתף כאן בסמינר אידיאולוגי, כאשר את ההרצאה המרכזית נשא הגורו של התנועה הקיבוצית – יצחק טבנקין, קשיש כסוף שיער שאת משנתו הסוציאליסטית תוכלו למצוא בין הכרכים המצהיבים בבניין הספרייה הנושא את שמו. בניין אחר נושא את שמה של אשתו, והמקום כולו הוא תזכורת עצובה לעוצמה של התנועה הקיבוצית שחלפה. אל המקום שהחל להתרוקן מתוכנו נכנסו גורמים ציבוריים ופרטיים, ובהם אוניברסיטת דרבי.

הקמפוס שוכן ברמת אפעל, סמוך לתל השומר, צמוד לכביש גהה, והוא נוח מאוד לבעלי רכב. במקום מגרשי חנייה רחבי ידים (בלי תשלום) שקל להגיע מהם לכל אחת מהכיתות. אלה שנעזרים בתחבורה ציבורית יגלו שהמקום קרוב אבל רחוק: "אני מגיעה מתל אביב בקו 35, יורדת בתחנה של רמת אפעל על הכביש הראשי, הולכת עשרים דקות, לפעמים בחושך ובגשם, ממש לא נעים. אילו רק הייתה ההנהלה פותחת את השער הצפוני (שקרוב לצומת) זה היה מקצר את ההליכה".

המקום ירוק, עם דשאים רחבים ומדרכות, ונעים להזדמן אליו. איכות חדרי הלימוד משתנה: חלקם שוכנים במבנים חד-קומתיים ואיכותם נופלת מהכיתות בבניינים הראשיים. אף שרוב החדרים מצוידים במכשור מתאים, המרצים בדרך כלל מסתפקים ברישומים על הלוח. הספרייה שמשרתת את הקמפוס עשירה, כאמור, בכתביהם של אבות המדינה (חומר בלתי נדלה להיסטוריונים שבאים לחקור במקום) אבל דלה ומאכזבת מאוד מבחינתם של הסטודנטים של דרבי. "את רוב החומר לעבודות אני מוצאת בספרייה של המכללה למינהל בראשון לציון או בבר אילן", סיפרה סטודנטית לפסיכולוגיה.

ברוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל הספרייה היא לב המוסד, אבל בדרבי מצאנו סטודנטים מעטים מאוד שישבו בספריה והכינו עבודות. את החומרים הם מקבלים בעיקר באמצעות אתר האוניברסיטה, ואת העבודות הם מכינים בלילות ובסופי שבוע. שירותי העזר – המחשבים, ובמיוחד מכונות הצילום – מעטים, אינם זמינים ויקרים להחריד (35 אג' לצילום). באשר לשאר הצרכים של סטודנטים: במקום יש אוטומט לקפה שעובד לפעמים, והמזנון היחיד שפועל במקום מציע מגוון לא רחב של כריכים ושתייה במחירים גבוהים מאוד (15 ש"ח לכריך). מאחר שאין במקום חנויות ושירותים נוספים, כדאי לבוא מצוידים בכל מה שנחוץ לכם

הקמפוסים של דרבי משמשים כאכסנייה להרצאות שמתקיימות במקום בעבור אנשים שמגיעים אליו לאחר יום עבודה. הם אינם מקום למחקר וללימוד, אלא חממה לאנשים עייפים, שבאים למלא חובת שמיעה של קורסים. על האקלים במקום מעידים הסטודנטים הרבים שפגשנו מחוץ לחדרי הכיתות במהלך השיעורים. רבים יוצאים להשיב על שיחות טלפון, ואחרים "מתפרפרים" להפסקות עישון. חלק מהמרצים מנסים לחנך, ומסרבים לקבל תלמידים שמאחרים. אחרים משלימים עם המשמעת הירודה.

בכלל, שמענו מילים חמות על היחס הרך והמתחשב של המרצים, על התמיכה, על הקשר הקרוב ועל הגמישות. גם ההנהלה, שמשום מה מכונה כאן "תפעול" (מושג שמתאים לעובדי נמל יותר מאשר לאנשי אקדמיה), מקשיבה ברצון לסטודנטים ומשיבה במהירות ובחיוב על בקשות מינהליות ("אם טעיתי במילוי של טופס הם מתקשרים אלי הביתה"). ההנהלה גם מקשיבה לתלונות על איכות המרצים, אך אינה עונה לבקשות להחליף מרצה. רוב הסטודנטים הביעו שביעות רצון מהקמפוס: "מקום נהדר ללימודים, מתאים לאנשים עובדים ומתחשב בצורכי הסטודנטים. היוקרה אינה גבוהה. מתוכנן נכון ללימודי ערב, נקי, מסודר ומאורגן".

בשל התנאים הירודים, אוניברסיטת דרבי דורגה על ידי הסוקרים שלנו כמוסד הלימודים שהתנאים הפיזיים שבו הם הגרועים ביותר – כבוד מפוקפק למדי. הציון שקיבלה אוניברסיטת דרבי במדד זה הוא הנמוך ביותר בארץ ועומד על 2.6, מרחק רב מהממוצע הארצי (3.6). גם מדדים אחרים שבדקנו משקפים בעיה זו: למשל, שביעות הרצון של הסטודנטים בדרבי מהמחשבים וממכונות הצילום העומדים לרשותם היא מהנמוכות בארץ. הסטודנטים התלוננו, למשל, שבחלק מהמחשבים לא מותקנות התוכנות שאמורות להילמד בקורסים של השלוחה.

בקטגוריה זו קיבלה דרבי ציון 3, האופייני לאוניברסיטאות ולמכללות מסובסדות, אך בשום פנים ואופן לא למוסד לימוד הגובה שכר לימוד של מכללה פרטית. הספרייה קטנה מאוד, הן בגודלה הפיזי, הן במספר הספרים ובעמדות המחשב שבה. במוסד המלמד גם לתואר שני ציפינו לפגוש משהו שונה לגמרי.