המכללה האקדמית הדסה – ירושלים

עדכון 2021 לסקירה:

המכללה גדלה מאד מאז הסקירה המקורית,  גם בשטח וגם בתוכניות האקדמיות.  האגף החדש והמפואר שנפתח הכפיל את מספר החדרים ואיפשר למכללה לגדול למעל 400 סטודנטים.  מעבר לכך נפתח גם קמפוס לחרדים ברח' שטראוס הסמוך, על גבול שכונת מאה-שערים.  בצד האקדמי המכללה מציעה היום 14 תוכניות לימוד לתואר ראשון ועוד 4 מסלולים לתואר שני שאושרו על ידי המל"ג. כדי להתחרות באוניברסיטה העברית על סטודנטים המכללה בחרה בשתי אסטרטגיות:  גיוון אקדמי וגיוון אנושי.

תוכניות לימוד ייחודיות

מכללת הדסה אמנם מציעה כמה תוכניות לימוד 'רגילות' כמו מדעי המחשב, עבודה סוציאלית וביוטכנולוגיה, אבל היא מציעה בעיקר מסלולי לימוד יחידים מסוגם כגון אופטומטריה, מדעי המעבדה הרפואית או תקשורת צילומית.  בחירת החוגים האלו מאפשרת למכללה להשיג סטודנטים ברמה גבוהה יותר, כי אף מוסד אחר לא מתחרה עליהם.

סטודנטים שמוסדות אחרים לא היו מקבלים

המכללה בנתה לעצמה שם ביכולת להתמודד עם סטודנטים בעלי מגבלות רגשיות וגופניות או כאלו שמגיעים מרקעים סוציואקונומיים קשים – ומצליחה לגרום להם לסיים בהצלחה. המאמץ מתחיל כבר בתהליך הקבלה.  עוד בסקירה המקורית ב-2005 כתבנו שהמכללה עושה שימוש בראיונות קבלה לצד שילוב הבגרות-פסיכומטרי שבו משתמשים כמעט כל שאר המוסדות.  ראיונות קבלה אינם נחשבים בספרות המקצועית ככלי מהימן למיון, בטח לא בהשוואה לפסיכומטרי, אבל הם בעלי ערך מיוחד במקרי קיצון כמו אנשים מאד מוכשרים שהפסיכומטרי לא יזהה כי הם מגיעים מרקע קשה, או סובלים מחרדה חריפה. אבל המכללה לא רק מקבלת סטודנטים כאלו, אלא גם עושה מאמצים לאפשר להם לסיים בהצלחה. בשנים שחלפו מאז שכתבנו את הסקירה הקודמת המכללה הקימה  את מרכז 'אתגרים' לעזרה למתמודדים עם קשיים נפשיים. רוב המוסדות כיום נותנים כלים לעזרת תלמידים בעלי לקויות, אבל לא רבים עושים זאת כמו מכללת הדסה (בולטים לטובה המרכז האקדמי רופין במרכז ומכללת תל חי בצפון)

הסקירה המקורית מ-2005

המכללה האקדמית הדסה שוכנת בקמפוס עירוני ברחוב הנביאים שבמרכז העיר ירושלים, לא הרחק משכונת מאה שערים. לקמפוס שני מבנים: האחד של בית החולים הישן, והשני, הסמוך אליו, ברחוב חבצלת. הכניסה לבניין הראשי עוברת דרך בקתת השומר הסגורה והצפופה (מקום שלא נעים לחלוף דרכו), ומיד לאחריו נפרשת חצר מקסימה וירוקה עם דשא, עם ספסלים ועם סטודנטים שנהנים בהפסקות מהשמש הירושלמית, אם היא קיימת.

נשיאת המכללה, שקיבלה העתק מסקירה זו, הגיבה בהומור: "אמנם אין לנו שליטה על קיומה של השמש הירושלמית, בעיקר בהפסקות, אבל אנחנו עושים הכול ליצירתה של קשת של מקצוענות ומצוינות". נוסף על המסלולים האקדמיים שמציעה המכללה, פועל בה גם בית ספר להנדסאים. בחלק האקדמי נכלל בית הספר למדעי הבריאות, הכולל חוגי לימוד בתחומים ביוטכנולוגיה, אופטומטריה, הפרעות בתקשורת, מדעי בריאות הסביבה ומדעי המעבדה הרפואית, ואת בית הספר למדעי המחשב והמידע. סקרנו וריאיינו סטודנטים מכמה מחלקות, אך כתבנו סקירה רק על המחלקה למדעי המחשב. המועמדים ללימודים במכללה האקדמית הדסה צריכים להיות בעלי תעודת בגרות מלאה, הכוללת בגרות באנגלית ברמה של 4 יחידות לימוד לפחות, ולעמוד בבחינה הפסיכומטרית. כמו כן, מתבקשים המועמדים למכללה להגיש קורות חיים מודפסות. מועמדים שעומדים בתנאי הסף של המכללה יזומנו לריאיון אישי.

להבדיל מתנאי הקבלה לרוב מוסדות הלימוד, שמתייחסים אך ורק לציונים, למכללה האקדמית הדסה יכול להתקבל גם מועמד שאינו עומד בסף הקבלה ה"יבש", על סמך ניסיונו המרשים או על סמך אישיותו הכובשת. גישה זו, המקובלת בארה"ב, מאפשרת למכללה "לדוג" גם מועמדים מבטיחים שפספסו בבגרות ובפסיכומטרי. בדירוג הכולל, סוגרת המכללה האקדמית הדסה את העשיריה הראשונה, וזוכה למקום השני מבין כלל המכללות הלא-פרטיות. מכובד ביותר. הנקודה החזקה ביותר של המכללה היא איכות ההוראה: במדד המשולב המעיד על איכות ההוראה (מרצים מעניינים, נגישים, דרושה השקעה בבית) קיבלה הדסה ציון של 72.3, ואתו את המקום השביעי מבין כלל המוסדות שסקרנו במדד זה. לעומת זאת, השירות שמקבלים הסטודנטים בהדסה קיבל ציון נמוך במיוחד, 65.7, בעיקר בשל חוסר האדיבות כלפי הלקוח הסמוי שלנו, ובשל הציון הנמוך שנתנו הסטודנטים לשירותי אגודת הסטודנטים.

אקדמי: לחובבי אתגרים וגם למחפשי נוחות

הסטודנטים במכללה האקדמית הדסה ציינו לטובה את הגישה המעשית של המכללה ואת רמת הלימוד הגבוהה. להפתעתנו, חלקם רשמו בסעיף היתרונות דווקא ש"הלימודים בחוג קשים", "הרבה שעות מעבדה" וגם "יש המון פרקטיקה". ייתכן שעל רקע ההשוואה המתמדת שרבים מהם עושים עם האוניברסיטה העברית, עומס הלימודים הוא סממן של רמה אקדמית גבוהה, כמו זו שבאחות הבכירה. לרמת האתגר האינטלקטואלי שבלימודיהם נתנו הסטודנטים את הציון 4 – מקום שלישי בארץ מבין כל מוסדות הלימוד שנסקרו, הישג מכובד ומרשים לכל הדעות. רמת ההוראה במכללה האקדמית הדסה טובה למדי, אבל לא בצורה יוצאת דופן. היו סטודנטים שציינו ש"השיעורים משעממים", אך רובם טענו באופן כללי כי "המרצים ברמה גבוהה" וכי הם "מלמדים בצורה אינטנסיבית וידידותית לתלמידים".

גם רמת העניין שיוצרים המרצים בשיעור קיבלה ציון של 3.7, בהחלט ציון גבוה יחסית למכללה שאיננה מכללה פרטית; הציון שקיבלה המכללה במדד זה דומה לציונים שמקבלים המרצים במכללות הפרטיות (למשל, המכללה האקדמית למשפטים קיבלה בתחום זה ציון של 3.8, והקריה האקדמית – 3.9). המרצים במכללה האקדמית הדסה גם משיבים באריכות ובסבלנות לשאלות הסטודנטים, ובמדד זה הם זכו למקום הראשון מקרב כלל מוסדות הלימוד שסקרנו (המשותף גם למכללה האקדמית של תל אביב-יפו, לקריה האקדמית ולאוניברסיטה הפתוחה). הסטודנטים הביעו שביעות רצון מיחסם של המרצים, ומכך שניתן לפנות אליהם בהפסקות; ואכן, בסקרים נתנו הסטודנטים לנגישות המרצים ציון של 4.3, ואת המקום השני בתחום זה.

יוקרה: גבוהה בירושלים. פחות בחוץ

לעומת רמת ההוראה הגבוהה, רמת היוקרה האקדמית של הסגל האקדמי של הדסה זכתה לציון נמוך מאוד – 0.5 בלבד מתוך מקסימום של 1.7, במילים אחרות: מיעוט יחסי של פרופסורים ודוקטורים. יוקרת המכללה מושפעת לרעה גם בשל העובדה שיש לה מכון מחקר אחד בלבד, והיא איננה מציעה לימודים לקראת תארים מתקדמים. בעיית היוקרה אכן מטרידה את הסטודנטים: המסלולים האקדמיים במכללת הדסה, כמו במרבית המכללות בישראל, פועלים שנים אחדות בלבד. לכן, בוגרי המכללה טרם צברו ניסיון ומוניטין במקומות עבודה, וסטודנט למדעי המחשב העיר בדאגה: "למכללת הדסה יש 'שם' בירושלים אך אין 'שם' מחוץ לירושלים". בכלל, נראה שהדסה אינו מוסד שמגיעים אליו סטודנטים קרייריסטים: 15% מהסטודנטים תיארו את חבריהם ללימודים כשאפתנים, שיעור נמוך במיוחד; רק בשני מוסדות אחרים (הקריה האקדמית והמכללה האקדמית שערי משפט) היה שיעור במדד זה נמוך יותר.

תנאים ושירות: הנהלה קשוחה, תנאים טובים

הצד המינהלתי של המכללה זכה לציונים ממוצעים ומעלה מצד הסטודנטים. הסקרים מראים שהמינהלה בכללותה קיבלה ציון גבוה יחסית למוסדות ירושלמים אחרים – 3.6, לעומת 3 בלבד במכון לב, ו-3.3 באוניברסיטה העברית. מזכירות המכללה קיבלה ציון של 3.6, מעל הממוצע הכללי (שעומד על 3.3). לעומת זאת, מצאנו בסקר גם הערות ביקורתיות מעטות: כמה סטודנטים ציינו שהיחס במינהלה ובמדור שכר הלימוד גרוע, שהמזכירות ייטיבו לעשות אם יעבדו יותר, ושההנהלה קשוחה. הלקוח הסמוי שלנו התרשם מהשירות פחות מאשר הסטודנטים של המכללה, והעניק למזכירת ההרשמה שעמה שוחח את הציון 2.1, ואתו את המקום האחרון בקרב כלל מוסדות הלימוד. מרכז ירושלים אינו נמנה עם המקומות שכדאי להסתובב בהם ברכב פרטי. הרחובות הצפופים, הסדרי התנועה המסובכים והאירועים התכופים שמשבשים את התנועה בעיר (למשל ביקור של אישיות חשובה) עלולים לגזול מכם זמן יקר. מוטב להגיע למכללה בתחבורה הציבורית. לאלה שמתעקשים, יש מגרש חניה קטן ונוח (שלרוב יש בו מקומות) בסמוך לבניין המכללה (12 ש"ח ליום).

הבניין הראשי של המכללה בית אבן ירושלמי ישן ומרשים, שכמוהו לא ניתן לראות באקדמיות בישראל מחוץ לבירה. הוא נחמד ונקי ויש בו מעבדות מחשבים, כיתות, בית כנסת, מעלית משופצת ודוכן לקפה ולעוגות. בחלקו האחורי של הבניין יש קפטריה שמגישים בה ארוחות מלאות, כשרות למהדרין (שמענו שבחים על האוכל). למעט הקפיטריה, אין במכללה חנויות נוספות (ספרים, מכשירי כתיבה, צילום). שירותים אלה תוכלו לקבל בחנויות ברחובות הסמוכים. הבניין השני, ברחוב חבצלת, שופץ ונפתח לאחרונה; נוסף על חדרי הכיתות ועל מעבדות המחשבים, שוכנת בו גם הספרייה. על הספרייה בהחלט שמענו שבחים: הבניין שופץ והחללים הפנימיים מרשימים ונוחים. סטודנטים ציינו שיש בספרייה כל החומר הדרוש, די עותקים מכל ספר וגם תנאים טובים ללמידה. הסטודנטים נוהגים להתקבץ כאן כדי ללמוד ביחד, והשירות הטוב של הספרניות בהחלט מסייע.עם זאת, גם במכללה האקדמית הדסה אין חסרים מפגמים. למשל, במכללה ארבע מעבדות מחשבים המשמשות את הסטודנטים למדעי המחשב (ועוד שלוש כיתות מחשבים המשרתות את הסטודנטים בבית הספר למדעי הבריאות), אבל לרוב או שתיים מתוכן תפוסות (שיעורים, תחזוקה וניקיון).

וכך, כשהסטודנטים באים להכין עבודות מתברר שהעומס גדול. כיוון שבחוג למדעי המחשב נדרשים הסטודנטים להכין את התרגילים במעבדות בלבד (משיקולים של אבטחה, המכללה החליטה לא לפתוח את הרשת ולאפשר הגשת עבודות מהבית), הזמינות המעטה מקשה עוד יותר. לא מעט סטודנטים נאלצים להכין תרגילים בבית ולהעביר את החומר למעבדה. Disk-on-key הוא ציוד חובה בקמפוס. כמו כן, סטודנטים למעבדנות הצביעו על שעות לימוד לא סבירות, אחרים ציינו שהקצאת הכיתות בעבור הקורסים והמבחנים אינה מוצלחת, וכל הסטודנטים במכללה התלוננו על הצפיפות הרבה בכיתות. עוד ציינו הסטודנטים, שהרעש המגיע מהרחובות הסואנים של מרכז העיר מפריע ללימודים. למכללה האקדמית הדסה יש מעונות סטודנטים, שאינם מרוחקים מהקמפוס – בהחלט יתרון חשוב במכללה הממוקמת בעיר כמו ירושלים, ששכר הדירה בה גבוה כל כך. הסטודנטים גם מדווחים על שביעות רצון מהתנאים במעונות, ונותנים לתנאים במוסד את הציון הגבוה ביותר מקרב מוסדות הלימוד בירושלים, 3.8, לעומת 3.3 שקיבלה האוניברסיטה העברית, ו-3.4 שקיבלו מכון לב והמכללה האקדמית להנדסה ירושלים.

על הקשר אתנו

המשוב שקיבלנו ממכללת הדסה (הן מהחוג למדעי המחשב, הן מנשיא המוסד) היה בהיר, אינפורמטיבי וגם, באופן יוצא דופן – משעשע.

חברתי: חדר כושר או פעילות חברתית – באוני' העברית

במכללה האקדמית הדסה אין כמעט חיי חברה מאורגנים, אולי כיוון שהסטודנטים אינם נשארים במקום לאחר שעות הלימוד והעבודה במעבדות (שלעתים נמשכת עד שעות מאוחרות מאוד). מרבית הקשרים החברתיים מתקיימים בין סטודנטים שלומדים באותו החוג ועוזרים זה לזה בלימודיהם. לגיבוש החברתי במכללה נתנו הסטודנטים ציון של 3.6, שהכתיר אותם כסטודנטים המגובשים ביותר שסקרנו.

הגיבוש הוא בעיקרו גיבוש אקדמי, שכן גם בתחום הלמידה המשותפת זכו הסטודנטים של הדסה במקום הראשון בארץ (כל סטודנט לומד בממוצע עם 2.5 סטודנטים כל שבוע). אנו מניחים שאם היה לסטודנטים זמן רב יותר, הם היו יוצאים עם חבריהם למקומות בילוי, ולא רק מתכוננים אתם למבחנים. הרגלי הבילוי של הסטודנטים מעידים שזה המצב: הסטודנטים של הדסה אינם יוצאים כמעט לבלות, ובמדד שכיחות היציאה לבילויים קיבלו ציון של 1.1, הציון הנמוך ביותר בארץ אחרי מכון לב (הסטודנטים של מכון לב, להזכירכם, הם דתיים עד חרדים). לו היו הסטודנטים של הדסה מחליטים לצאת ולהתאוורר מעט מעומס הלימודים, היו מגלים היצע יפה של מקומות בילוי אפשריים. הקרבה למרכז העיר ולמדרחוב נתנה למקום ציון כמעט תל אביבי – מספר מקומות הבילוי ברדיוס של 20 ק"מ מהמכללה עומד על 141.

סטודנטים שרוצים ליהנות מחדר כושר, מבריכה או מאירועים סטודנטיאליים אחרים, יפיקו תועלת מהשירותים הניתנים באוניברסיטה העברית לכל התלמידים של מוסדות האקדמיים שבעיר. הגורם שהיה עשוי להמריץ את החיים הסטודנטיאליים הוא אגודת הסטודנטים, אבל במכללת הדסה היא אינה פעילה כמעט. תמורת דמי חבר בסך 80 ש"ח, זוכים הסטודנטים לשירותים מעטים: כמה חוגים (יוגה, סלסה), סיוע של עורך דין בטיפול בהוזלת הארנונה לסטודנטים ששוכרים דירות, וכמובן השתתפות ביום הסטודנט העירוני. הסטודנטים במכללה הביעו אכזבה משירותי האגודה, אכזבה שמשתקפת גם בציון שנתנו לה – 2.4, הממקם אותה במקום השלישי מהסוף מקרב כלל מוסדות הלימוד שסקרנו.